אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
וודנטה
- פותח הנושא ladyL
- פורסם בתאריך
בהקתה עומר
New member
תרגומים מומלצים
תרגומים מומלצים לבהגוד-גיתא, שרימת בהאגותם ושרי אישופנישד אפשר להשיג בהוצאת הבקתי-ודאנתה באתר: http://www.yogaoflove.org תרגום נדיר בעברית לבאג´ה גובינדם, לפרק מהמהבארטה ובעתיד תרגומים נוספים אפשר למצוא בכתובת זו: http://www.angelfire.com/poetry/1godpub
תרגומים מומלצים לבהגוד-גיתא, שרימת בהאגותם ושרי אישופנישד אפשר להשיג בהוצאת הבקתי-ודאנתה באתר: http://www.yogaoflove.org תרגום נדיר בעברית לבאג´ה גובינדם, לפרק מהמהבארטה ובעתיד תרגומים נוספים אפשר למצוא בכתובת זו: http://www.angelfire.com/poetry/1godpub
לladyl ולכולם, משהו קטן על וודנטה.
משהו על הצד המעשי של הוודנטה. כפי שכבר נאמר, התיאוריה חשובה ביותר, אולם נשאלת השאלה, כיצד להעבירה למישור המעשי. שכן, אם אי-אפשר לעשות בה שום שימוש, אזי אין לה כל ערך (חוץ מהתעמלות אינטלקטואלית), ותהיה ברמה גבוהה ככל שתהיה. לפיכך, כמו כל "דת" גם את עקרונות הוודנטה עלינו ליישם בכל תחום בחיינו. זאת ועוד – ההבדל הדמיוני בין ה"דת" לחיי העולם הזה חייב להיעלם, כיוון שהוודנטה גורסת שיש אחדות – אחדות כל החיים. על רעיונות ה"דת" לכסות את כל תחומי החיים, לחדור לכל מחשבותינו, ועלינו להרבות ולהשתמש בהם. ככל שנתקדם בהסבר הדברים, אעמיק בהדרגה את הבהרת הצד המעשי. יפה להבין את הצד התיאורטי ולראות כיצד הוא פועל, כיצד יש להתקדם מהמערות והיערות אל הרחובות ההומים ואל הערים. מאפיין אחד חוזר - רבות ממחשבות אלו לא נוצרו בעקבות התבודדות ביער, אלא הגו אותן אנשים שאנו מצפים מהם לנהל חיים עסוקים ביותר – המלכים עצמם. "שווטאקטו" היה בנו של ארוני, שהתבודד כנראה רוב זמנו. הוא גדל ביער, אך הלך אל העיר והופיע בחצרו של המלך. המלך שאל אותו: "האם אתה יודע כיצד נפרדים מהגוף בזמן המוות"? "לא אדוני" השיב הנער. "האם אתה יודע כיצד אנו חוזרים לכאן"? "לא אדוני". "האם אתה מבין את דרכם של האבות והאלים"? "לא אדוני". הוסיף המלך ושאל עוד מספר שאלות, והנער התקשה לענות גם עליהן. אמר לו המלך: " אינך יודע דבר". חזר הנער לאביו, סיפר לו את קורותיו אצל המלך, והאב נוכח שגם הוא עצמו אינו יכול להשיב על השאלות, לא בגלל שאינו רוצה, אלא משום שאינו יודע בעצמו. מאחר שכך היו פני הדברים, הלך ארוני בעצמו אל המלך וביקש ממנו ללמדו את הסודות. המלך השיב לו שהדברים האלו היו ידועים עד עתה אך ורק בקרב מלכים, ואפילו הכוהנים מעולם לא ידעו אותם, והסכים לחלוק אתו את הידע שאליו נכסף. באחדות מה"אופנישדות" אנו מוצאים, שפילוסופית הוודנטה אינה רק תוצאה של מדיטציה ביער, אלא את פרקיה הטובים ביותר הגו וביטאו מוחות שהיו עסוקים באירועי היום-יום. איננו יכולים לחשוב על אדם עסוק יותר ממלך, השולט על מיליוני אנשים, ובכל זאת יש משליטים אלו שהיו הוגי דעות רציניים ומעמיקים. כל זה מכוון בעצם להוכיח שפילוסופיה זו חייבת להיות מעשית ביותר. כשאנו קוראים ב"גיטה", שהיא הפרשנות הטובה ביותר שיש לנו על פילוסופית הוודנטה, אנו רואים שאותו אירוע המתרחש בשדה הקרב הוא משונה מאד, ובמהלכו מלמד קרישנה את ארגו´נה פילוסופיה זו.בדוקטרינה שבולטת ומאירה כל עמוד ב"גיתה" היא פעילות נמרצת המלווה בשלווה נצחית. זהו סוד העבודה שמן הראוי להשיג, והוא תכליתה של הוודנטה. חוסר פעילות, שאנו תופסים כפסיביות, לבטח אינו יכול להיות המטרה. אם אכן היה כך, אזי הקירות שמסביבנו היו אינטליגנטיים ביותר שהרי אינם פעילים כלל, כמותם גושי האדמה וגדמי העצים היו הגדולים בחכמי העולם… לעומת זאת חוסר פעילות המשולבת עם תשוקה גם היא אינה הפעילות הנכונה. פעילות אמיתית, שהיא מטרתה של הוודנטה, משולבת בשלווה נצחית.שלווה שאי-אפשר להפר אותה, הכרה מאוזנת שלעולם אינה מוסחת, יקרה אשר יקרה. אנו יודעים מניסיוננו שזו הגישה הטובה ביותר לעבודה. ועוד, הוודנטה אינה מכירה במושג "חטא". היא מכירה אך ורק בשגיאות, והשגיאה הגדולה ביותר שקיימת, טוענת הוודנטה, היא לומר שאתה חלש, חוטא וברוא אומלל שאין לו כוח ואינו יכול לעשות דבר זה או אחר. וודנטה מעשית פעמים רבות נשאלתי, כיצד אנו יכולים לעבוד אם אנו חסרים את הלהט שאנו חשים בדרך כלל לעבודה. גם אני חשבתי כך לפני שנים, אך ככל שאני מתגבר, אני מוצא שאין זה נכון. ככל שהלהט פוחת אנו מיטיבים לעבוד. ככל שאנו שלווים, טוב לנו יותר, וכמות העבודה שאנו יכולים לעסות גדלה. כשאין אנו שולטים על רגשותינו אנו מבזבזים אנרגיה רבה, אוטמים את עצמנו, מטרידים את מוחנו ועובדים פחות. את האנרגיה שאנו צריכים להשקיע בעבודה אנו מבזבזים על רגשותינו, ואז הישגינו מועטים ביותר. רק כאשר ההכרה שלווה מאד ומרוכזת, מנוצלת כל האנרגיה שלנו לעשיית עבודה טובה. אם תקראו את קורות חייהם של גדולי האנושות, תשימו לב שהם היו שלווים באופן יוצא מגדר הרגיל. שום דבר לא הוציא אותם מאיזון. זו הסיבה שאנשים הנוטים להתרגז לעולם לא יגעו להספקי עבודה מרשימים, ולעומתם אנשים שאינם מתרגזים מספיקים הרבה. אדם הנותן לכעס, לשנאה או לרגשות שליליים אחרים לשלוט בו, מתקשה לעבוד. הוא מנפץ את עצמו לרסיסים ואינו עושה דבר מעשי. לעומתו האדם השלו, הסלחן ובעל ההכרה המאוזנת, מיטיב לעבוד ולפעול. הוודנטה מטיפה לאידיאל, והאידיאל תמיד רחוק מהמציאות, מהקיים או כפי שאנו נוהגים לכנות זאת: מהמעשי. אצל בני האדם קיימות שתי נטיות: הראשונה - לעשות הרמוניזציה עם החיים הקיימים, והשניה – להעלות את החיים לרמת האידיאל. אין זה דבר של מה בכך להבין את זה, כיוון שהנטייה הראשונה בחיינו היא הצבת פיתויים. אני סבור שביכולתי לעשות רק סוג מסוים של עבודה. יתכן שרובה לא טובה, יתכן שמאחורי רובה מסתתר מניע של כוח רגשי כגון כעס, חמדנות או אנוכיות. אם אדם כל שהוא מביא לפני רעיון שהצעד הראשון לקראתו הוא ויתור על אנוכיותי, וויתור על הנאותיי האישיות, ייראה לי הדבר לא מעשי,. אך כאשר אדם מביא לפני רעיון, שלפיו אני כיול להתפשר עם אנוכיותי, אשמח ואלך לקראתו, כי זהו האידיאל עבורי. כפי שלמילה "אורתודוקסי" פירושים שונים, כך גם למילה "מעשי". דעתי בעייני דת היא אורתודוקסית ודעתך היא הטרודוקסית, כך גם במעשיות. מה שלדעתי הוא מעשי, זהו בעייני הדבר המעשי היחיד בעולם. אם למשל, אני חנווני, אני סבור שהחנוונות היא העיסוק המעשי הטוב ביותר. אם אני גנב, אני סבור שהעיסוק בגניבה הוא האמצעי הטוב ביותר להגיע למעשיות, בעוד שעיסוקים אחרים אינם מעשיים. אתם רואים, אם כן, כיצד אנו משתמשים במושג מעשי עבור דברים שאנו אוהבים ויכולים ואוהבים לעשות. לפיכך אבקש מכם להבין שוודנטה, הגם שהיא מעשית כשלעצמה, יש לתפוס אותה תמיד גם במובן של האידיאל. היא אינה מטיפה לאידיאל שאינו בר ביצוע, יהיה נעלה ככל שיהיה. במילים אחרות, הרעיון הוא שאתה עצמך אלוהי. "אתה הוא זה" – זו מהות הוודנטה. אחרי כל ההתלבטויות וההתעמלות האינטלקטואלית אתה יודע שנשמת האדם טהורה ויודעת כל, אתה מבין שאמונות טפלות, כמו לידה ומוות, הן הבל הבלים כאשר מדברים אליהם בהקשר לנשמה. הרוח מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות. רעיונות כאלו, שאנו הולכים למות ופוחדים למות, הם אמונות טפלות בלבד. כמותם גם רעיונות אודות יכולתנו לעשות או לא לעשות דברים. יש ביכולתנו לעשות הכל. הוודנטה מלמדת את האנשים, בראש ובראשונה, לפתח אמונה בעצמם. כפי שיש דתות בעולם הטוענות שאדם שאינו מאמין באלוהים אישי הקיים בנפרד ממנו, הוא אתאיסט. חוסר אמונה בתפארת הנשמה שלנו הוא מה שמכנה הוודנטה כאתאיזם. רעיון זה ישמע לרבים בלי כל ספק, כרעיון נורא. רובנו סבורים, שלא ניתן להגשים רעיון זה לעולם, אך הוודנטה עומדת בתוקף על כך שכל אחד יכול להיווכח בעצמו באמיתותו. לא תמצא אישה, ילד או גבר, מכל גזע ומכל מין שמשהו ניצב בדרכם כמכשול למימושו של הרעיון, כיוון שהוודנטה הוכיחה שהמימוש קיים זה מכבר.
משהו על הצד המעשי של הוודנטה. כפי שכבר נאמר, התיאוריה חשובה ביותר, אולם נשאלת השאלה, כיצד להעבירה למישור המעשי. שכן, אם אי-אפשר לעשות בה שום שימוש, אזי אין לה כל ערך (חוץ מהתעמלות אינטלקטואלית), ותהיה ברמה גבוהה ככל שתהיה. לפיכך, כמו כל "דת" גם את עקרונות הוודנטה עלינו ליישם בכל תחום בחיינו. זאת ועוד – ההבדל הדמיוני בין ה"דת" לחיי העולם הזה חייב להיעלם, כיוון שהוודנטה גורסת שיש אחדות – אחדות כל החיים. על רעיונות ה"דת" לכסות את כל תחומי החיים, לחדור לכל מחשבותינו, ועלינו להרבות ולהשתמש בהם. ככל שנתקדם בהסבר הדברים, אעמיק בהדרגה את הבהרת הצד המעשי. יפה להבין את הצד התיאורטי ולראות כיצד הוא פועל, כיצד יש להתקדם מהמערות והיערות אל הרחובות ההומים ואל הערים. מאפיין אחד חוזר - רבות ממחשבות אלו לא נוצרו בעקבות התבודדות ביער, אלא הגו אותן אנשים שאנו מצפים מהם לנהל חיים עסוקים ביותר – המלכים עצמם. "שווטאקטו" היה בנו של ארוני, שהתבודד כנראה רוב זמנו. הוא גדל ביער, אך הלך אל העיר והופיע בחצרו של המלך. המלך שאל אותו: "האם אתה יודע כיצד נפרדים מהגוף בזמן המוות"? "לא אדוני" השיב הנער. "האם אתה יודע כיצד אנו חוזרים לכאן"? "לא אדוני". "האם אתה מבין את דרכם של האבות והאלים"? "לא אדוני". הוסיף המלך ושאל עוד מספר שאלות, והנער התקשה לענות גם עליהן. אמר לו המלך: " אינך יודע דבר". חזר הנער לאביו, סיפר לו את קורותיו אצל המלך, והאב נוכח שגם הוא עצמו אינו יכול להשיב על השאלות, לא בגלל שאינו רוצה, אלא משום שאינו יודע בעצמו. מאחר שכך היו פני הדברים, הלך ארוני בעצמו אל המלך וביקש ממנו ללמדו את הסודות. המלך השיב לו שהדברים האלו היו ידועים עד עתה אך ורק בקרב מלכים, ואפילו הכוהנים מעולם לא ידעו אותם, והסכים לחלוק אתו את הידע שאליו נכסף. באחדות מה"אופנישדות" אנו מוצאים, שפילוסופית הוודנטה אינה רק תוצאה של מדיטציה ביער, אלא את פרקיה הטובים ביותר הגו וביטאו מוחות שהיו עסוקים באירועי היום-יום. איננו יכולים לחשוב על אדם עסוק יותר ממלך, השולט על מיליוני אנשים, ובכל זאת יש משליטים אלו שהיו הוגי דעות רציניים ומעמיקים. כל זה מכוון בעצם להוכיח שפילוסופיה זו חייבת להיות מעשית ביותר. כשאנו קוראים ב"גיטה", שהיא הפרשנות הטובה ביותר שיש לנו על פילוסופית הוודנטה, אנו רואים שאותו אירוע המתרחש בשדה הקרב הוא משונה מאד, ובמהלכו מלמד קרישנה את ארגו´נה פילוסופיה זו.בדוקטרינה שבולטת ומאירה כל עמוד ב"גיתה" היא פעילות נמרצת המלווה בשלווה נצחית. זהו סוד העבודה שמן הראוי להשיג, והוא תכליתה של הוודנטה. חוסר פעילות, שאנו תופסים כפסיביות, לבטח אינו יכול להיות המטרה. אם אכן היה כך, אזי הקירות שמסביבנו היו אינטליגנטיים ביותר שהרי אינם פעילים כלל, כמותם גושי האדמה וגדמי העצים היו הגדולים בחכמי העולם… לעומת זאת חוסר פעילות המשולבת עם תשוקה גם היא אינה הפעילות הנכונה. פעילות אמיתית, שהיא מטרתה של הוודנטה, משולבת בשלווה נצחית.שלווה שאי-אפשר להפר אותה, הכרה מאוזנת שלעולם אינה מוסחת, יקרה אשר יקרה. אנו יודעים מניסיוננו שזו הגישה הטובה ביותר לעבודה. ועוד, הוודנטה אינה מכירה במושג "חטא". היא מכירה אך ורק בשגיאות, והשגיאה הגדולה ביותר שקיימת, טוענת הוודנטה, היא לומר שאתה חלש, חוטא וברוא אומלל שאין לו כוח ואינו יכול לעשות דבר זה או אחר. וודנטה מעשית פעמים רבות נשאלתי, כיצד אנו יכולים לעבוד אם אנו חסרים את הלהט שאנו חשים בדרך כלל לעבודה. גם אני חשבתי כך לפני שנים, אך ככל שאני מתגבר, אני מוצא שאין זה נכון. ככל שהלהט פוחת אנו מיטיבים לעבוד. ככל שאנו שלווים, טוב לנו יותר, וכמות העבודה שאנו יכולים לעסות גדלה. כשאין אנו שולטים על רגשותינו אנו מבזבזים אנרגיה רבה, אוטמים את עצמנו, מטרידים את מוחנו ועובדים פחות. את האנרגיה שאנו צריכים להשקיע בעבודה אנו מבזבזים על רגשותינו, ואז הישגינו מועטים ביותר. רק כאשר ההכרה שלווה מאד ומרוכזת, מנוצלת כל האנרגיה שלנו לעשיית עבודה טובה. אם תקראו את קורות חייהם של גדולי האנושות, תשימו לב שהם היו שלווים באופן יוצא מגדר הרגיל. שום דבר לא הוציא אותם מאיזון. זו הסיבה שאנשים הנוטים להתרגז לעולם לא יגעו להספקי עבודה מרשימים, ולעומתם אנשים שאינם מתרגזים מספיקים הרבה. אדם הנותן לכעס, לשנאה או לרגשות שליליים אחרים לשלוט בו, מתקשה לעבוד. הוא מנפץ את עצמו לרסיסים ואינו עושה דבר מעשי. לעומתו האדם השלו, הסלחן ובעל ההכרה המאוזנת, מיטיב לעבוד ולפעול. הוודנטה מטיפה לאידיאל, והאידיאל תמיד רחוק מהמציאות, מהקיים או כפי שאנו נוהגים לכנות זאת: מהמעשי. אצל בני האדם קיימות שתי נטיות: הראשונה - לעשות הרמוניזציה עם החיים הקיימים, והשניה – להעלות את החיים לרמת האידיאל. אין זה דבר של מה בכך להבין את זה, כיוון שהנטייה הראשונה בחיינו היא הצבת פיתויים. אני סבור שביכולתי לעשות רק סוג מסוים של עבודה. יתכן שרובה לא טובה, יתכן שמאחורי רובה מסתתר מניע של כוח רגשי כגון כעס, חמדנות או אנוכיות. אם אדם כל שהוא מביא לפני רעיון שהצעד הראשון לקראתו הוא ויתור על אנוכיותי, וויתור על הנאותיי האישיות, ייראה לי הדבר לא מעשי,. אך כאשר אדם מביא לפני רעיון, שלפיו אני כיול להתפשר עם אנוכיותי, אשמח ואלך לקראתו, כי זהו האידיאל עבורי. כפי שלמילה "אורתודוקסי" פירושים שונים, כך גם למילה "מעשי". דעתי בעייני דת היא אורתודוקסית ודעתך היא הטרודוקסית, כך גם במעשיות. מה שלדעתי הוא מעשי, זהו בעייני הדבר המעשי היחיד בעולם. אם למשל, אני חנווני, אני סבור שהחנוונות היא העיסוק המעשי הטוב ביותר. אם אני גנב, אני סבור שהעיסוק בגניבה הוא האמצעי הטוב ביותר להגיע למעשיות, בעוד שעיסוקים אחרים אינם מעשיים. אתם רואים, אם כן, כיצד אנו משתמשים במושג מעשי עבור דברים שאנו אוהבים ויכולים ואוהבים לעשות. לפיכך אבקש מכם להבין שוודנטה, הגם שהיא מעשית כשלעצמה, יש לתפוס אותה תמיד גם במובן של האידיאל. היא אינה מטיפה לאידיאל שאינו בר ביצוע, יהיה נעלה ככל שיהיה. במילים אחרות, הרעיון הוא שאתה עצמך אלוהי. "אתה הוא זה" – זו מהות הוודנטה. אחרי כל ההתלבטויות וההתעמלות האינטלקטואלית אתה יודע שנשמת האדם טהורה ויודעת כל, אתה מבין שאמונות טפלות, כמו לידה ומוות, הן הבל הבלים כאשר מדברים אליהם בהקשר לנשמה. הרוח מעולם לא נולדה ולעולם לא תמות. רעיונות כאלו, שאנו הולכים למות ופוחדים למות, הם אמונות טפלות בלבד. כמותם גם רעיונות אודות יכולתנו לעשות או לא לעשות דברים. יש ביכולתנו לעשות הכל. הוודנטה מלמדת את האנשים, בראש ובראשונה, לפתח אמונה בעצמם. כפי שיש דתות בעולם הטוענות שאדם שאינו מאמין באלוהים אישי הקיים בנפרד ממנו, הוא אתאיסט. חוסר אמונה בתפארת הנשמה שלנו הוא מה שמכנה הוודנטה כאתאיזם. רעיון זה ישמע לרבים בלי כל ספק, כרעיון נורא. רובנו סבורים, שלא ניתן להגשים רעיון זה לעולם, אך הוודנטה עומדת בתוקף על כך שכל אחד יכול להיווכח בעצמו באמיתותו. לא תמצא אישה, ילד או גבר, מכל גזע ומכל מין שמשהו ניצב בדרכם כמכשול למימושו של הרעיון, כיוון שהוודנטה הוכיחה שהמימוש קיים זה מכבר.
הספר הוודאנטי + קטע ממנו
חשקה נפשך וודאנטה לדעת. או.קי. אחד החיבורים היותר מעמיקים לוודאנטה הינו של שרי שנקרה. Viveka chudamany- Crest-Jewel of discrmination ובעברית: גולת הכותרת של ההבחנה. התרגום באנגלית, הוצאת מנטור 1970 בספר זה באה לידי מיצוי וביטוי מושלם תורתו האל שניונית של שנקרה. שנקרה נחשב לאחד משלושת עמודי התווך הרוחניים של הודו. השניים האחרים הם: בודהא שחי 1200 שנה לפניו, וראמהקרישנה שחי 1200 אחריו. וקטע מהספר: משעה שהוכש אדם ע"י נחש הבערות, לא יתרפא אלא על ידי הגשמת הברהמן. מה יועילו לו כאן ווידות או כתובים, קסמים או צמחי מרפא? מחלה אינה נרפאת ע"י שינון המילה "תרופה" עליך ליטול תרופה זו. חרות אינה באה על ידי שינון בלבד המלה "ברהמן" יש להתנסות בברהמן הלכה למעשה. (בתרגומו המליצי של שלמה קאלו- הוצאת דעת 1980) בברכה ואהבה יוגי בר
חשקה נפשך וודאנטה לדעת. או.קי. אחד החיבורים היותר מעמיקים לוודאנטה הינו של שרי שנקרה. Viveka chudamany- Crest-Jewel of discrmination ובעברית: גולת הכותרת של ההבחנה. התרגום באנגלית, הוצאת מנטור 1970 בספר זה באה לידי מיצוי וביטוי מושלם תורתו האל שניונית של שנקרה. שנקרה נחשב לאחד משלושת עמודי התווך הרוחניים של הודו. השניים האחרים הם: בודהא שחי 1200 שנה לפניו, וראמהקרישנה שחי 1200 אחריו. וקטע מהספר: משעה שהוכש אדם ע"י נחש הבערות, לא יתרפא אלא על ידי הגשמת הברהמן. מה יועילו לו כאן ווידות או כתובים, קסמים או צמחי מרפא? מחלה אינה נרפאת ע"י שינון המילה "תרופה" עליך ליטול תרופה זו. חרות אינה באה על ידי שינון בלבד המלה "ברהמן" יש להתנסות בברהמן הלכה למעשה. (בתרגומו המליצי של שלמה קאלו- הוצאת דעת 1980) בברכה ואהבה יוגי בר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.