ווימבלדון - היום העשירי
עוד תקווה בדבר משחקים שווים מול כוח וויליאמס התבדתה היום. הן מאוריסמו והן הנין הוכיחו שעם כל הכבוד למשחקים המצויינים שלהן נגד סלש וקפריאטי, אף אחת מהן לא בכושר מספיק כרגע כדי להתמודד שווה בשווה מול אחת מהרובוטריקיות. קשה לראות כרגע את סוף הדומיננטיות הזאת אבל מי יודע? כל זה כמובן לא מעניין כרגע את האנגלים. מה שמאד מעניין אותם (ואת כל מי שאוהב טניס ויש לו חמש פלוס) זה חצי הגמר בין יואיט להנמן. קשה להצביע על פייבוריט במשחק הזה. בכל מקום אחר ובכל תחרות אחרת הסיכויים היו גבוהים מאוד שיואיט היה הפייבוריט והנמן לא היה מגיע בכלל לחצי הגמר (מלבד וימבלדון ההישג הטוב ביותר שלו בגראנד סלאם היה רבע גמר). אבל כאן זה ווימבלדון וזה אנגליה ובווימבלדון באנגליה יש אפילו גבעה בשם "גבעת הנמן" ואלפי בריטים שאפילו אם הנמן יפסיד שתי מערכות ליואיט ויפגר 0:5 במשחקונים, הם ידחפו אותו עוד ועוד, כי הם כבר היו איתו כמה פעמים בחצי הגמר ונמאס להם לראות אותו נופל כל פעם. אם להנמן יש את הקהל, הרי שליואיט יש את היכולת, את הקשיחות המנטלית ואת הרזומה של מי שכבר זכה בגראנד סלאם לא מזמן. הוא כבר הוכיח שהוא יכול לשחק מול קהל עויין (בדיוויס וגם באליפות ארה"ב האחרונה) והוא רעב גם כן, כמעט כמו אלפי הנמנים קטנים ששותים תה עם חלב כל בוקר. בחצי השני, בשקט בשקט, יתמודדו ארגנטינאי יהודי נחמד ובלגי אלמוני לא פחות, על הזכות להופעה יוקרתית בגמר בווימבלדון. לפי שיטת הדירוג החדשה שניהם בחצי השני של הידירוג. לפי השיטה הישנה הם כלל לא היו מדורגים. רק פעמיים הצליח טניסאי לא מדורג לזכות בווימבלדון: איבניסביץ בשנה שעברה (והוא בכלל היה "ווילד קארד") ובוריס בקר. אולי גם השנה? לסיום - הערה קטנה: הנה באה מדינה כמו בלגיה, שעד לא מזמן לא נחשבה מאריות הטניס, ומציבה טניסאית אחת בחצי הגמר, טניסאי נוסף בחצי של הגברים ועוד חבורה מכובדת של שחקניות מבטיחות (קלייסטרס ושימו לב גם לאחותה - אלסי) ומפתיעות (קלאנס, שמתחה את סרינה הכי הרבה בטורניר הזה). הקנאה ממש אוכלת את הלב.
עוד תקווה בדבר משחקים שווים מול כוח וויליאמס התבדתה היום. הן מאוריסמו והן הנין הוכיחו שעם כל הכבוד למשחקים המצויינים שלהן נגד סלש וקפריאטי, אף אחת מהן לא בכושר מספיק כרגע כדי להתמודד שווה בשווה מול אחת מהרובוטריקיות. קשה לראות כרגע את סוף הדומיננטיות הזאת אבל מי יודע? כל זה כמובן לא מעניין כרגע את האנגלים. מה שמאד מעניין אותם (ואת כל מי שאוהב טניס ויש לו חמש פלוס) זה חצי הגמר בין יואיט להנמן. קשה להצביע על פייבוריט במשחק הזה. בכל מקום אחר ובכל תחרות אחרת הסיכויים היו גבוהים מאוד שיואיט היה הפייבוריט והנמן לא היה מגיע בכלל לחצי הגמר (מלבד וימבלדון ההישג הטוב ביותר שלו בגראנד סלאם היה רבע גמר). אבל כאן זה ווימבלדון וזה אנגליה ובווימבלדון באנגליה יש אפילו גבעה בשם "גבעת הנמן" ואלפי בריטים שאפילו אם הנמן יפסיד שתי מערכות ליואיט ויפגר 0:5 במשחקונים, הם ידחפו אותו עוד ועוד, כי הם כבר היו איתו כמה פעמים בחצי הגמר ונמאס להם לראות אותו נופל כל פעם. אם להנמן יש את הקהל, הרי שליואיט יש את היכולת, את הקשיחות המנטלית ואת הרזומה של מי שכבר זכה בגראנד סלאם לא מזמן. הוא כבר הוכיח שהוא יכול לשחק מול קהל עויין (בדיוויס וגם באליפות ארה"ב האחרונה) והוא רעב גם כן, כמעט כמו אלפי הנמנים קטנים ששותים תה עם חלב כל בוקר. בחצי השני, בשקט בשקט, יתמודדו ארגנטינאי יהודי נחמד ובלגי אלמוני לא פחות, על הזכות להופעה יוקרתית בגמר בווימבלדון. לפי שיטת הדירוג החדשה שניהם בחצי השני של הידירוג. לפי השיטה הישנה הם כלל לא היו מדורגים. רק פעמיים הצליח טניסאי לא מדורג לזכות בווימבלדון: איבניסביץ בשנה שעברה (והוא בכלל היה "ווילד קארד") ובוריס בקר. אולי גם השנה? לסיום - הערה קטנה: הנה באה מדינה כמו בלגיה, שעד לא מזמן לא נחשבה מאריות הטניס, ומציבה טניסאית אחת בחצי הגמר, טניסאי נוסף בחצי של הגברים ועוד חבורה מכובדת של שחקניות מבטיחות (קלייסטרס ושימו לב גם לאחותה - אלסי) ומפתיעות (קלאנס, שמתחה את סרינה הכי הרבה בטורניר הזה). הקנאה ממש אוכלת את הלב.
