ווימבלדון - היום
המשחק בין מליס ונאלבנדיין הופסק בשוויון שתיים כי נגמר האור ולכן ניתן לדבר על מה שראינו היום בחצי הגמר הראשון. לא ראיתי את המשחק (ולכן יהיה מעניין לשמוע ממישהו שכן ראה איך זה נראה) אבל משחק חצי גמר בגברים שמסתיים לאחר שלוש מערכות הוא בדרך-כלל חד צדדי. נראה שהלחץ האנגלי, הציפיה לסוף-סוף אלוף אנגלי ועוד כל מיני דברים שוב מנעו מהנמן השתתפות בגמר. למרות שאפשר להבין את הילי שמשהו בהנמן מקומם אותה, קצת חבל עליו - הרי הוא לא בן אדם רע, למעשה הוא מעין "ילד טוב אנגליה" כזה ובכל זאת (ואולי בגלל זה) זו כבר פעם רביעית בחמש השנים האחרונות (שנייה ברציפות) שהוא מגיע למעמד הזה וכושל. למה זה קורה? הסיבות, מן הסתם, רבות. יש שחקנים שהלחץ מטיב איתם תמיד, יש כאילו שמתפרקים מיד ויש כאלה, וכנראה שהנמן הוא אחד מהם, שהלחץ מביא אותם עד לחצי הגמר אבל משם זה כבר מחסום מנטאלי. אולי גם הנמן לא רעב מספיק. אין הכוונה שהוא לא רעב לנצחון בווימבלדון - אין ספק שהוא רוצה את זה. הכוונה היא יותר לרעב במובן הגשמי - הוא בא ממשפחה מבוססת, ייחוס טוב, "צווארון לבן", הכל היה לו קל ואולי קל מדי. אחד הפרשנים כתב עליו שמקבלים את ההרגשה שלא משנה אם הוא ינצח או יפסיד, הנמן תמיד ייכנס למרכבה וייסע לאחוזה המשפחתית בכפר לשתות תה של מנחה ולצוד שועלים. את כל זה אין ליואיט ולא היה לסמפראס או אפילו איבניסביץ´, כולם ניצחו את הנמן באותו מעמד בעבר. כדאי גם לאנגלים לחשוב קצת על הלחץ ההיסטרי שהם מפעילים על השחקנים הגברים שלהם. ווימבלדון הוא לא הגראנד סלאם היחיד שגבר יליד הארץ לא זכה בו כבר זמן מה. הצרפתי האחרון שזכה ברולאן גארוס עשה זאת ב- 1983, האוסטרלי האחרון באוסטרליה היה ב- 1976 והאמריקאי האחרון בארה"ב היה ב- 1999. אז נכון שבווימבלדון מחכים הכי הרבה זמן (מאז 1936) אבל הם לא היחידים, שיקחו את עצמם בידיים והיתחילו לטפח ציפיות משחקנים אחרים, אולי יותר רעבים - אולי אלכס בוגדנוביץ´?
המשחק בין מליס ונאלבנדיין הופסק בשוויון שתיים כי נגמר האור ולכן ניתן לדבר על מה שראינו היום בחצי הגמר הראשון. לא ראיתי את המשחק (ולכן יהיה מעניין לשמוע ממישהו שכן ראה איך זה נראה) אבל משחק חצי גמר בגברים שמסתיים לאחר שלוש מערכות הוא בדרך-כלל חד צדדי. נראה שהלחץ האנגלי, הציפיה לסוף-סוף אלוף אנגלי ועוד כל מיני דברים שוב מנעו מהנמן השתתפות בגמר. למרות שאפשר להבין את הילי שמשהו בהנמן מקומם אותה, קצת חבל עליו - הרי הוא לא בן אדם רע, למעשה הוא מעין "ילד טוב אנגליה" כזה ובכל זאת (ואולי בגלל זה) זו כבר פעם רביעית בחמש השנים האחרונות (שנייה ברציפות) שהוא מגיע למעמד הזה וכושל. למה זה קורה? הסיבות, מן הסתם, רבות. יש שחקנים שהלחץ מטיב איתם תמיד, יש כאילו שמתפרקים מיד ויש כאלה, וכנראה שהנמן הוא אחד מהם, שהלחץ מביא אותם עד לחצי הגמר אבל משם זה כבר מחסום מנטאלי. אולי גם הנמן לא רעב מספיק. אין הכוונה שהוא לא רעב לנצחון בווימבלדון - אין ספק שהוא רוצה את זה. הכוונה היא יותר לרעב במובן הגשמי - הוא בא ממשפחה מבוססת, ייחוס טוב, "צווארון לבן", הכל היה לו קל ואולי קל מדי. אחד הפרשנים כתב עליו שמקבלים את ההרגשה שלא משנה אם הוא ינצח או יפסיד, הנמן תמיד ייכנס למרכבה וייסע לאחוזה המשפחתית בכפר לשתות תה של מנחה ולצוד שועלים. את כל זה אין ליואיט ולא היה לסמפראס או אפילו איבניסביץ´, כולם ניצחו את הנמן באותו מעמד בעבר. כדאי גם לאנגלים לחשוב קצת על הלחץ ההיסטרי שהם מפעילים על השחקנים הגברים שלהם. ווימבלדון הוא לא הגראנד סלאם היחיד שגבר יליד הארץ לא זכה בו כבר זמן מה. הצרפתי האחרון שזכה ברולאן גארוס עשה זאת ב- 1983, האוסטרלי האחרון באוסטרליה היה ב- 1976 והאמריקאי האחרון בארה"ב היה ב- 1999. אז נכון שבווימבלדון מחכים הכי הרבה זמן (מאז 1936) אבל הם לא היחידים, שיקחו את עצמם בידיים והיתחילו לטפח ציפיות משחקנים אחרים, אולי יותר רעבים - אולי אלכס בוגדנוביץ´?
