Black Star
New member
ווי, אני בתסבוכת...
ואני כותבת כי אני יודעת שאתם אנשים טובים פה ואולי תוכלו לייעץ לי או להרגיע אותי טיפה... יום חמישי שעבר הלכתי עם חברה שלי אחרי העבודה לקנות עוד שתייה בבית קפה, ופגשנו ידיד שלה. הוא היה חמוד, לא יותר מזה. אח``כ שלושתנו עוד ישבנו וחיכינו ודיברנו, והיה נחמד. שלשום ירדתי לעיר עם חברות, ונכנסנו לחנות שהוא עובד בה, ופגשתי אותו. דיברנו, ואז הלכתי להסתובב איתו... מפה לשם, הוא נישק אותי.. ו...התקדמנו *הרבה* יותר מדי מהר (לא עד הסוף, אבל לא רחוק במיוחד...). עקרונית דיברנו על להישאר בקשר, אבל זה ממש לא מתאים לי ואני מרגישה רע ולא טוב בכלל עם כל הסיפור. הוא התקשר אליי לפחות ארבע פעמים מאז, ואני לא עונה לפלאפון כי אני לא רוצה לדבר איתו... עשיתי טעות, ואני רוצה לשכוח מזה. אני לא מרגישה כלפפיו כלום, וזה פשוט לא היה במקום. מה לעשות? אני מרגישה כמו איזה שרמוטה... וזה ממש ממש מציק לי. כאילו, יושב עליי בכבדות, בקושי יש לי תאבון... ביי ביי...
ואני כותבת כי אני יודעת שאתם אנשים טובים פה ואולי תוכלו לייעץ לי או להרגיע אותי טיפה... יום חמישי שעבר הלכתי עם חברה שלי אחרי העבודה לקנות עוד שתייה בבית קפה, ופגשנו ידיד שלה. הוא היה חמוד, לא יותר מזה. אח``כ שלושתנו עוד ישבנו וחיכינו ודיברנו, והיה נחמד. שלשום ירדתי לעיר עם חברות, ונכנסנו לחנות שהוא עובד בה, ופגשתי אותו. דיברנו, ואז הלכתי להסתובב איתו... מפה לשם, הוא נישק אותי.. ו...התקדמנו *הרבה* יותר מדי מהר (לא עד הסוף, אבל לא רחוק במיוחד...). עקרונית דיברנו על להישאר בקשר, אבל זה ממש לא מתאים לי ואני מרגישה רע ולא טוב בכלל עם כל הסיפור. הוא התקשר אליי לפחות ארבע פעמים מאז, ואני לא עונה לפלאפון כי אני לא רוצה לדבר איתו... עשיתי טעות, ואני רוצה לשכוח מזה. אני לא מרגישה כלפפיו כלום, וזה פשוט לא היה במקום. מה לעשות? אני מרגישה כמו איזה שרמוטה... וזה ממש ממש מציק לי. כאילו, יושב עליי בכבדות, בקושי יש לי תאבון... ביי ביי...