גם אני קראתי עד הספר השלישי!
כי עוד לא מצאתי עוד ספרים מהסדרה...
אה, לא, בעצם קראתי את הרביעי גם! זה שאחרי הדודה ג'וזפין, שולחים אותם לאיזה מפעל לעבוד.... זה ספר מדכא קצת
סאני כזאת שולתת!! פעם היא אמרה "דלמו", וזה אמר, "אם תרצי, אני אנשוך את הטלפון כדי להראות לך שאין בו סכנה". בהתחלה קראתי כל מה שהיא אומרת פעמיים, פעם אחת רגיל - "גאק" - ואז אחרי שקראתי מה זה אומר קראתי את המילה עוד פעם, וניסיתי לדמיין איך אפשר להגיד "גאק" בטון שאומר "תראו את הדמות שבוקעת מתוך הערפל"...... אבל באיזשהו שלב כבר וויתרתי על זה.. :\ זה מסתדרת רק כשהיא אומרת "אהה", כי כשהיא אומרת "אהה" מה שהיא מתכוונת זה "אהה", כמו כל בנאדם רגיל. (נראה לי שאמרו את זה בספר הרביעי... אבל אולי לפני זה) "אהה!" קראה שוב סאני והצביעה על סטפאנו. הצפע הקטלני להפליא מצמץ בעיניו
(נחשים לא ממצמצים, אין להם עפעפיים! }-[) הירוקות בניצחון. מר פו הסתכל על קלאוס בתימהון. "למה אחותך מתכוונת ב'אהה'?" שאל. קלאוס נאנח. לפעמים הרגיש שמחצית חייו עברה עליו בהסברים למר פו. "ב'אהה'," אמר, "היא מתכוונת ל'ברגע אחד סטפנו טוען שהוא לא מבין שום דבר בנחשים, וברגע הבא הוא טוען שהוא מומחה!' ב'אהה' היא מתכוונת 'סטפנו משקר לנו.' ב'אהה' היא מתכוונת ל'סוף סוף חשפנו בפניך את רמאותו!' ב'אהה' היא מתכוונת ל
אהה!" האמת, בהתחלה לא ממש מתתי על הסדרה הזאת....... הספר הראשון סתם דיכא אותי, והתחלתי את השני ולא המשכתי. ואז אחרי הרבה זמן קנו לי את הספר השני ליומולדת, ובדיוק זאת היתה תקופה שחיפשתי נואשות משהו לקרוא, אז כבר קראתי את זה..... ואז פתאום התחלתי לראות את ההומור בספר... שכל ההגדרות של מילים שאני מכירה וכל התיאורים העקיפים (כמו זה עם האירוניה דרמתית) זה חלק מהבדיחה, וככה גם כל הצרות של היתומים..... הוא מדבר על דברים נורא נוראים, אבל איכשהו זה נשמע כאילו הוא מספר על בגד שהתלכלך, שזה נורא, אבל לא ממש רציני.... לא יודעת, הוא מספר על צרות בצורה מצחיקה! אז עכשיו אני אוהבת את הסדרה..... ואני אודיע לך כשאני אמצא את הספר הבא לי זה לא יקרה Nagini Potter *התקף ציטוטים* ביום קר, בחדר שנושבת בו רוח פרצים, מרק מלפפונים קר מתקבל בברכה בערך כמו נחיל צרעות בחגיגת בת מצווה. קיימים שני סוגים של פחדים: פחדים רציונליים ופחדים לא רציונליים - או, במילים פשוטות, פחדים הגיוניים ופחדים לא הגיוניים. לדוגמא, יתומי בודלר פוחדים מהרוזן אולף, וזה פחד הגיוני לחלוטין, משום שהוא אדם מרושע שרוצה לחסל אותם. אבל אילו פחדו מעוגת מרנג לימון, זה היה פחד לא רציונלי, משום שעוגת מרנג לימון טעימה מאוד, ולא מסוגלת לפגוע בנפש חיה. פחד ממפלצת מתחת למיטה הוא רציונלי לגמרי, משום שייתכן שבאמת יש מפלצת למיטה שלכם שמתכוננת לבלוע אתכם, אבל פחד ממתווכי דירות הוא פחד לא רציונלי. מתווכי דירות, כמו שאני בטוח שאתם יודעים, הם אנשים שעוזרים לקנות ולמכור בתים. מלבד מעיל צהוב מכוער שמתווכי דירות לובשים מפעם לפעם, הדבר הכי גרוע שמתווכי דירות יכולים לעשות הוא להראות לכם בית שבעיניכם הוא מכוער, ולכן זה לגמרי לא רציונלי לפחוד מהם. מאחוריהם הלך איש שמנמן בחליפה משובצת בצבעים מבהיקים, שנעצר כשראה שהם ערים. "שלום ילדים," אמר האיש השמנמן בקול רועם, "אני מצטערת אם הערתי אתכם, אבל הצוות שלי חייב לזוז במהירות." "מי אתה?" שאלה ויולט. זה מבלבל להרדם ביום ולהתעורר בלילה. "מה אתם עושים עם הזוחלים של הדוד מונטי?" שאל קלאוס. זה גם מבלבל לתפוס שישנים על מדרגות ולא במיטה או בשק שינה. "דיקסניק?" שאלה סאני. זה תמיד מבלבל כשמישהו בוחר ללבוש חליפה משובצת. *סוף התקף ציטוטים. =פשיו=.*
