מקצים בווסטרן
מקצים "רגילים": על ווסטרן פלז'ר כבר פרטתי בעבר אז נראה לי מיותר לחזור, בקיצור אני אספר שמדובר בסוס שזז הכי אסוף, בצעד הכי מורם אבל הכי זורם ושטוח, הכי נוח לישיבה, הכי פחות מטלטל, והרוכב שיושב בצורה הכי נכונה על הסוס. בענף הזה מכניסים את כל הרוכבים למגרש באותו זמן, וכולם רוכבים מסביב לגדרות של המגרש ומבצעים מקצבים שונים ומעברים שונים על פי דרישת השופט. ווסטרן טרייל קלאס זה עוד ענף שלקוח ישר מעבודתו היום-יומית של הקאובוי. מדובר במכשולי שטח שהרוכב עובד איתם ברמה קבועה. המכשולים הם למשל- שער פרות גבוה שאותו צריכים לפתוח ולסגור כמובן בלי לרדת מהסוס, הסוס אמור להתקרב לשער כמה שיותר כדי להקל על הרוכב להגיע אליו. קוולטים שהם קרשי עץ ארוכים מונחים על הקרקע בצורות שונות, והסוס אמור לעבור מעליהם בלי לדרוך עליהם. במה שבתוכה הסוס אמור להסתובב בלי לפגוע בגבולות שלה. קונוסים גדולים שסוס אמור לעבור מסביבם בג'וג או בהליכה אחורה (ולעשות מעין סלאלום). כל זה תוך כדי שמירה על צעד רגוע, וחוסר פחד מהמכשולים עצמם, חופש במושכה, וכמה שפחות הכוונה מודעת מצד הרוכב. ריינינג- שזה כמובן גולת הכותרת בעבודת ווסטרן, המקצה התובעני והקשה ביותר. הוא מורכב ממנברות שונות שהסוס אמור לבצע ברצף ובלי שהיות, על פי המסלול שניתן לו (יש מסלולים מוכרים מראש). בריינינג הסוס בלופ או בקאנטר, או מכסימום בהליכה אחורה, אין (כמעט) הליכה ואין ג'וג. המנברות כוללות דברים שדורשים אימון רב ורציני מהסוס והרוכב (לא כל סוס יכול להיות סוס ריינינג ברמה גבוהה, כל סוס יכול לבצע את הדברים אבל כמה טוב ואם ברמה גבוהה תלוי בסוס עצמו) כמו: עצירה ממהירות גבוהה על המקום בלי התנגדות מצד הסוס, ספינים שהם סיבובים במקום על ציר אחד (רגל ציר אחורית), מעגלים גדולים בקאנטר מהיר בכיוון השעון ונגד כיוון השעון, ואז ירידה למעגלים קטנים ואיטיים בלופ איטי, החלפת רגליים (החלפת רגל מובילה בקאנטר) תוך כדי קאנטר ועוד כאלה. ריינינג מתחלק להרבה רמות, סוס מתחיל (נוביס), רוכב מתחיל (רוכב ירוק), פתוח (פרו), אנשים שאינם מאמנים מקצועיים (נון-פרו), וכמובן לגילאים הצעירים. יש גם מקצה ריינינג פריי סטייל, שזה מקצה ריינינג שהרוכב בונה על פי שיקול דעתו ועל פי המוזיקה שהוא בוחר להשמיע ברקע. הניקוד ניתן על המנברות, המקוריות בתחפושת (אם יש), וההתאמה של המקצה למוזיקה. זה בדרך כלל מקצה ססגוני ומרהיב. מקצי בקר: במקצי בקר עובדים בדרך כלל עם עגלים צעירים (פרות לא זזות כל כך...), וזריזים. המקצים הם (באופן כללי כי בזה אני לא מתאמנת): קאטינג - "לחתוך" עגל מהעדר ולשמור אותו מופרד מהעדר למשך זמן מסוים. בענף הזה הסוס צריך להיות מהיר וזריז, וממש לנחש את תנועות העגל לפני שהוא מספיק לבצע אותם (בלי הנחיית רוכב). טים-פנינג - קבוצה של רוכבים שמעבירה עדר של עגלים ממקום למקום דרך גדרות ושערים, הרבה שיתוף פעולה ותאום מראש. קאטל פנינג - הכנסת עגל יחיד לגדרה. הורס אנד קאו - מקצה שחציו מקצה ריינינג וחציו עבודה עם עגל אחד (הרצת העגל במעגלים, ולאורך המגרש).
