וורטים דבר תורה וסיפורים לפורים

[ספודיק]

וורטים דבר תורה וסיפורים לפורים

בשם הרה"ק רבי בונים מפשיסחא זי"ע אומרים: כי גדול יום
הפורים מיום הכיפורים, שאילו ביום הכיפורים מצוה לענות את
הנפש, ואילו בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע, כלום יש
עינוי גדול בעולם מחסרון הדעת?…

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי אלימלך מלינסק זצק"ל

הרה"ק בעל האמרי נועם זי"ע אמר: שאת "יום כפורים כפורים" למדנו מן התורה! והוא, ע"פ מה שכתוב בתורה "וכפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת
הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם".
ולכאורה יש לדקדק על כפל הלשון בתיבות "אחת בשנה"? אלא
נראה ע"פ המבואר בתיקוני זוהר ובספרים הק' כי יום כיפורים
היינו כמו פורים, שלעתיד יהיה מן יום הכיפורים יום חדוה
שיהיה פורים, על כן י"ל דבפורים נמחל לנו חטאתינו והיא יום
כפרת עונותינו. והנה בפורים אנו קוראים בתורה "מלחמה לה'
בעמלק מדור דור".

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי יחזקאל משינווא זצק"ל

וזהו א"כ הפשט: "וכפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה מדם
חטאת הכיפורים" היינו ביוה"כ היא כפרת עוונות, ו"גם אחת
בשנה יכפר עליו לדורותיכם" היינו עוד יום אחד בשנה שאז
קורין "מדר דר". ומכאן למדים כי יום הכיפורים כפורים!…
בספר דברי יחזקאל להרה"ק משנאווא זי"ע מובא דיום
הכיפורים היא רק כ-פורים, כי ביום הכיפורים רק הכהן הגדול
השיג את הקדושה הזאת, ובפורים יוכל כל איש מישראל להשיג
הקדושה הזאת…

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי שמחה בונם מפשיסחא זצק"ל

עוד אומרים בשם הרה"ק מפשיסחא זי"ע דידוע שפורים
כפורים, ומה בכל זאת ההבדל, אלא שבפורים מתחפש היהודי
לגוי והריהו שותה לשכרה, ואילו ביום הכיפורים מתחפש הגוי
ליהודי ומתעטף בטלית ובא לבית הכנסת…

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצק"ל

הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע היה קורא את הפסוק
"והסר שטן מלפנינו ומאחרינו" על פורים ויום הכיפורים. כי
בפורים קודם מתענים ואחר כך משתה ושמחה, וביום הכיפורים
להיפך, קודם בערב יום הכיפורים מצוה להרבות באכילה
ושתיה, ואחר כך מתענים. וזה פשוטו של מקרא: "והסר שטן
מלפנינו ומאחרינו". כי בערב יוהכ"פ השטן מקטרג על ישראל
שעסוקים באכילה ושתיה, מראים לו על "מאחרינו", שיביט על
יום המחרת שהיהודים יתענו ויתקדשו מחר, מערב עד ערב.
בפורים שוב בא השטן לקטרג על ישראל שהם שמחים, אז
מראים לו את "ומלפנינו", שיסתכל על התענית של יום
האתמול…

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי ישראל מרוזין זצק"ל

בפורים אפשר לפעול
הכל, כי כבר מבואר בשו"ע ש"כל הפושט יד נותנים לו"!
כשמאן דהו הזכיר זאת בשולחנו של הרה"ק רבי יצחק מסיקווירא
זי"ע, נענה רבי יצחק ואמר: אם כן, היום זה גם זמן תשובה! כי הרי
הקב"ה הוא מפושטי יד, שימינו פשוטה לקבל שבים!…
בימי הפורים אפשר להביא את גאולתנו!…

 

[ספודיק]

וורט מאת חידושי הרי"ם זצק"ל

"ליהודים
היתה אורה ושמחה וששון ויקר" דלכאורה אינו מובן מהו "ויקר"?
אלא הכוונה שהשמחה היתה 'יקרה' בעיניהם, נצלו אותה כראוי,
ונזהרו לבל תצא מן הגדר הראוי והרצוי. וכן עלינו להשתדל לשמור
על השמחה השורה בפורים, שתהא יקרה בעיננו, ובל לבזבזה
בדברים זולים!…

 

[ספודיק]

וורט מאת החוזה מלובלין זצק"ל

בפורים יש ארבע מצוות
1. מקרא מגילה
2. משתה
3. מתנות לאביונים
4. משלוח מנות
אבל בפועל אנחנו מברכים רק על שתי מצוות על מקרא מגילה ואת ברכת המוציא והמזון על המשתה ואם כך למה לא מברכים על שתי המצוות הנוספות?
מתנות לאביונים – יכול לקרות מצב שבו ניתן מתנה לאביון אבל הוא לא ירצה לקבל אותה ואז אם מברכים על מצווה זו יכול להיות שהברכה תהפוך להיות ברכה לבטלה
משלוח מנות – אם רוצים להסביר את הסיבה לכך שלא מברכים על משלוח מנות כמו שמסבירים את הסיבה שלא מברכים על מתנות לאביונים, זן בעיה מכיוון שאם הבאת מנות לאדם יצאת ידי המצווה ואתה לא חייב שאותו אדם ירצה לקבל אותם אלא שלא מברכים על מצות משלוח מנות מכיוון שכל מהות המצווה היא שיהיה חיבור בן אדם לאדם ולבטל את מה שאמר המן "עם מפורד בין העמים" ואם תהיה ברכה במצווה זו אנשים לא יקיימו אותה למען החיבור בין האנשים אלא בשביל המצווה ולכן גם על מצוות משלוח מנות לא מברכים.

 

[ספודיק]

וורט מאת הבעש"ט זצק"ל

אמרו חכמינו "הקורא את המגילה למפרע לא יצא ידי חובתו". הפירוש הפשוט הנו שיש לקרוא את המגילה כסדרה ואם החסיר את הפרק הראשון אינו יכול לה שלימו אחר שקרא את הפרק השני.

הבעל שם טוב הסביר שטמון בכך רעיון נוסף: מי שקורא את המגילה רק כדבר שהיה למפרע, כלומר כסיפור שהתרחש פעם, ולא מחפש משמעות אקטואלית, עכשווית, כיצד הקב"ה מנהל את העניינים וכל פרטי חיינו גם עכשיו לא יצא ידי חובתו.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי אליעזר ממונקאטש זצק"ל

ואילו הרה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע פירש "והשתיה כדת
אין אונס" דהנה מצינו בגמרא מלמד שהתנה הקב"ה עם
מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין,
ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. וממשיכה הגמרא בעת קבלת
התורה "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים
את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. אבל הדר אח"כ, קבלוה
באהבה בימי אחשורוש מאהבת הנס דכתיב "קיימו וקבלו היהודים"
ודרשינן קיימו מה שקיבלו כבר. וזהו הרמז כאן: "והשתיה" אבן
"השתיה" שממנה הושתת העולם , נעשתה בימי אחשורוש
"כדת" וכהלכה, והיא כבר לא מאוימת, כי ישראל חזרו וקבלו את התורה
"אין אונס" מרצון, כנ"ל…

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי יונתן איבשיץ זצק"ל

אסתר,
שנביאה היתה לא ידעה איזהו יום השבת עד שהוצרכה לסימניהן של
הנערות? אלא אסתר היתה מסתרת עמה ומולדתה לבל ידעו שהיא יהודיה.
ואמרו חז"ל: בטלה מביאה לידי שעמום, אם כן, בודאי היתה אסתר גם עוסקת
בכל ששת ימי המעשה במלאכה, כאשה חכמת לב. אם כן ישגיחו נערותיה כי
בשבת אינה עושה במלאכה, וידעו מהו עמה. על כן הערימה אסתר בחכמתה
וחלקה את הנערות כל אחת ליום אחר של השבוע, ממילא, הנערות ששרתוה
בחול לא נמצאו עמה בשבת, והיו סבורות שהיא עוסקת תמיד במלאכה, ואילו
הנערה הנמצאת עמה בשבת, סברה שאף פעם אינה עוסקת במלאכה…
בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש וכו' ויבקשו
לשלחו יד במלך אחשורוש. ויודע הדבר למרדכי ותאמר אסתר למלך

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי שמעון סופר מקראקא זצק"ל

ותאמר
אסתר למלך בשם מרדכי",
הפשט בסוף
המגילה "ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה", ולכאורה על איזה
מאמר מדובר? אולם הכוונה על "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" שעל כך
דורשת הגמרא שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, אם כן "מאמר
אסתר" בשם מרדכי גרם הפורים…

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי משה לייב מסאסוב זצק"ל

ודתיהם שונות מכל עם

הסביר כך פעם ר' משה ליב מסאסוב את טענותיו של המן לאחשוורוש: עם מוזר הוא עם היהודים: "ודתיהם שונות"- חגיהם השונים נוצרו "מכל עם" כגון: פסח- מפרעה מלך מצרים, חנוכה ממלך יוון. "ואת דתי המלך אינם עושים" מדוע לא יעשו חג גם ממך? לכן עצתי שתשתדל בכך, שהיהודים יעשו יום טוב גם לזכרך

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי שלמה מקרלין זצק"ל

מדוע פורים רק יום אחד?! בשעת סעודת פורים נאמר: להשמיד להרוג ולאבד… ביום אחד מה טעם ביקש המן להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד? הלא אם תיעשה המלאכה ביום אחד, יוכלו הרבה להסתתר ולהציל עצמם, וכלום לא מוטב היה להאריך את הטבח לכמה ימים… ברם, המן צורר היהודים ידע היטב, כי יש לו כאן עניין עם יהודים המורגלים בנסים, לכן דאג מראש לכך, שאם לא תצליח מזימתו והוא ינחל מפלה ניצחת, הרי לפחות יחוגו היהודים את מפלתו רק יום אחד ולא ימים אחדים…"

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי נפתלי מרופשיץ זצק"ל

עם אחד מפוזר ומפורד

הרבי מרופשיץ אמר פעם בשעת סעודת פורים: "המן טען לפני אחשוורוש: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" עם זה ישנו, הוא קיים, משום שהיה עד כה אחד, מלוכד ומאוחד. אבל עתה הריהו מפוזר ומופרד, כי הפירוד שורר ביניהם, ואין לך שעת- כושר נוחה יותר להתגבר עליהם…"

 

[ספודיק]

סיפור לפורים מאת הקוצקער זצק"ל

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"
בבית האסורים נחבשו שלושה אנשים עשירים. הושיבו אותם בבור חשוך וקטן. ומי שיודע, בימים ההם, אין לתאר את העינויים שהיו מנת חלקם של אסירי מלכות. שניים מהם היו פקחים, בעלי דעת. השלישי היה גולם אדם ללא שכל. הסוהרים הורידו להם אוכל לבור. האחד הזה, שהיה 'בטלן' גדול ללא קמצוץ דעת, לא הסתדר עם עצמו לא מצא את האוכל ואת הכף, ובדרך כלל בעקבות החושך הנורא ששרר בבור לא מצא אפילו את פיו להכניס בו את האוכל, אבדו לו חפצים, נפלו לו המאכלים וכו'… חברו השני, החכם, ריחם עליו וסייע בידו רבות לקח את ידו הכניס בה אוכל, אח"כ סיייע לו להעביר את האוכל מהיד לפה וכו', כך פעמים רבות מידי יום – התייגע להדריכו להסתובב לימין ולשמאל, לעמד ולשכב. אבל השלישי, כאילו עמד מן הצד. לא סייע בידו מאומה.

יום אחד פנה השני לשלישי, ושאל אותו בתמיהה: "אנו סובלים יחד כאן בבור, ואתה ודאי מבחין איך אני מתאמץ עם הגולם הזה פעמים רבות ביום עד שהוא מצליח להתקדם, מדוע אינך מסייע לפעילות שלי כלום, למה תעמוד מהצד? השיב לו השלישי, בא אגלה לך:

אנו נמצאים בחשכה. חשוך בבור. וכאשר החושך שורר ולא רואים מאומה, אתה והוא מתייגעים כמעט לריק, הנך משקיע בו מאמצים ללמד אותו איך לאכול ואיך לזוז וכפי הנראה לא תגמור איתו לעולם, כי כבר כמה שבועות שאתה מתאמץ והוא עדיין לא למד כלום… אך אני, כמו שאתה שומע, בשעות שאתה עוסק איתו, חופר בקיר חור, קודח באצבעותי חור. כאשר החור יהיה עמוק יכנס אור לבור, חדרו פנימה קרני שמש מועטות, מעט מן האור ידחה הרבה מהחושך, ואז ממילא הוא יראה, וכבר לא יצטרך לא לך ולא לי. הוא יידע בעצמו איך לשתות ולאכול, וגמרנו. עד כאן המשל.

ב'קוצק' מעטו לדבר, ולכן לא אמרו את הנמשל, אבל האמת שכל אחד מבין את הנמשל: כל זמן שיש 'חושך' לא רואים כלום לא למדים כלום, אבל אם נעשה אור, ממילא כל אחד יוכל לראות וללמוד, לשוב בתשובה אל ה'. והאור הזה הוא "אור התורה" כדברי חז"ל : "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" אורה זו תורה! הדבר הראשון לקדוח ולהכניס אור, אם יש תורה, נכנס אור, ומשם ואילך יש כבר את הכל: שמחה, ששון, ויקר. כי חודר באדם פנימה אור!

 

[ספודיק]

סיפור נורא של רבי אליעזר ממונקטש זצק"ל

מסופר, שבפורים האחרון לימי חייו של הרה"ק בעל המנחת אלעזר
ממונקאטש זי"ע, בשנת תרצ"ז, היה חלוש מאוד באין אונים, אבל כשבא
לקרוא את המגילה התגבר כארי לקרוא את המגילה, ואז סיפר סיפור נורא
זה: פעם היתה מלשינות ומסירה נגד כמה צדיקים, ובעקבות זאת הושיבו
את הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע במאסר קשה. אחר השתדלות
מרובה פעלו שינתן רשיון להביא לו לשם כל מה שרוצה. כשנכנסו אליו
לשאלו במה חפץ, השיב הרבי שמבקש שיובא לו ה"מגילת אסתר"… הדבר
היה פלא גדול כי היה אז חודש תמוז. אך כששמע זאת תלמידו הרה"ק רבי
נפתלי מרופשיץ זי"ע צעק והתחנן שח"ו לא ימלאו את חפצו ולא יתנו לו
את המגילה, דאם יקרא את המגילה עכשיו בעידן ריתחא, עלול להחריב
את העולם!… וסיים הרה"ק בעל המנחת אלעזר זי"ע: מעתה בואו וראו כח
קריאת המגילה בפורים, דהלא אמרו חז"ל"מרובה מדה טובה
ממדת פורעניות" וכו', וגם אמרו "גדולה מצוה בשעתה".
ובכן, אם יכולים להחריב את העולם בחודש תמוז ע"י קריאת המגילה, על
אחת כמה וכמה בפורים שאז שעת המצוה לקרוא את המגלה, ואין באים
להחריב את העולם אלא אדרבה להביא השפעות טובות לעולם, בודאי
יכולים לפעול גדולות ונצורות בעת קריאת המגילה…

 

[ספודיק]

סיפור לפורים על הבעלש"ט זצק"ל

מעשה שהיה: פעם באו ושיוועו לפני הבעל שם טוב הק' זי"ע להעביר
רוע גזירה נוראה. התפלל, ולא נענה. ראה שהגזירה נחתמה ושערי
שמים נעולים. ואמר: יש רק דרך אחת. סעו למקום פלוני ותפנו לאדם
ששמו כך וכך, ברכתו ברכה והבטחתו הבטחה!
נסעו, ושאלו היכן מתגורר רבי פלוני.
משהבינו אנשי המקום את שאלתם, פרצו בצחוק גדול: "רבי?! הן אינו
יודע צורת אות! מה לכם ולו?"

"באנו, שיברכנו וניוושע!"
הצחוק הפך ללעג: "הוא, שיברך?! הן בעצמו אינו מברך, ואינו
מתפלל!"
הם נבוכו ואמרו: "הניחונו ונשוחח עימו, מי יודע"…
"אך איך תשוחחו עימו" – המשיכו בני המקום להקשות, "הרי
הוא תמיד בגילופין שיכור מועד, שאינו יודע בין ימינו
ושמאלו!?"
מבוכתם גברה, אך חזקה עליהם פקודת רבם!
הראום אנשי המקום את ביקתתו, וצחנת שיכורים קידמה
פניהם. מצאוהו מתגולל בקיאו, בעירפול חושים. המתינו עד
שיתעורר.
אך פקח עיניו, הושיט ידו אל הקנקן. והם אמר לו: "באנו לקבל
ברכה"!
צחק וגיחך, פיהק וגיהק. מה לו ולהם, לשתות הוא רוצה!…
הם ראו עם מי יש להם עסק, והרחיקו ממנו את הבקבוק. נתן
בהם עיניים מתחננות, יבב ופעה, גנח ונאנק, לשתות…
אמרו האנשים: "ניתן לך, ונקנה עבורך יין ישן וטוב, רק תברך!
בירך אותם בלהיטות, ובלבד שישקוהו. שלחו והביאו קנקן חדש
מלא ישן, שתה עד שנרדם, ועזבוהו ברחמים.
והנה, ראה זה פלא, ברכתו עזרה והגזירה שבשלה באו אכן
התבטלה…
שבו האנשים אל הבעל שם טוב הק', מלאים פליאה. מה קורה
כאן, לאן שלחתנו?
אמר להם הבעש"ט, בואו ואגלה לכם את סוד הענין: האמת
שצדקו הם יהודי המקום. יהודי זה בור ועם הארץ, בלא תורה
ולא מצוות. הולל ופוחז היה, יצרו כבד ודעתו קלה. יום אחד הוא
שמע, שבעיר הגדולה יש מקום פריצות והוללות, ונותנים בו
פורקן לכל יצר, אלא שההוללות עולה כסף רב, לבזבזו באין
מעצור. ולכן, נטל עימו את צרור הכסף, ונסע לשם.
בדרכו, עבר במקום יישוב ושמע קולות שוועה, זעקות וקריאות
קורעות לב. תמה לפשרן, וסיפרו לו שהעיירה שבה הוא כעת
עובר חייבת הון לפריץ, דמי מיסים וחכירה. אסר הפריץ את
ראראשיה וגזר עליהם עינויים מרים ממוות, והם זועקים בייסוריהם.
נכמרו רחמיו, ונועד עם הפריץ. מסר לו את כל כספו, ופדה את
השבויים. וויתר על כל חלומות ההתהוללות וציפיות הנאות
השווא, ושב על עקבותיו.
וכאן סיים הבעל שם טוב ואמר להם: אין אנו יכולים לשער
באיזה ניסיון עצום עמד, לאור תהום התדרדרותו, מעשהו עורר
התרגשות במרום, וקצבו שכרו משמים: שכל אשר יגזור, יקום!
קיטרג המקטרג: ואם יגזור להחיות מתים, ואם יגזור להביא
הגאולה, להחישה קודם זמנה? האיך אפשר לתת לו כזה 'נשק'
יעיל ללא שום הבחנה, הוא הרי יוכל לשנות עם כך סדרי
בראשית?
החליטו להטילו לשכרות, שתנתקו מהעולם. יהא טרוד ביינו,
שיה וגזר עליהם עינויים מרים ממוות, והם זועקים בייסוריהם.
מעורפל בגילופיו, ולא יידע מאומה. וכך לא יוכל לנצל כראוי את
האפשרות שניתנה לו.
עד כאן המעשה שהיה עם הבעל שם טוב זי"ע.

 

[ספודיק]

סיפור על האוהב ישראל מאפטא זצק"ל

מסופר, כי פעם נכנס יהודי אל הרה"ק בעל האהבת ישראל זי"ע
בפורים וביקשו שיעורר רחמים עבור חולה מסוכן ר"ל, ענה לו הרבי:
פורים זה סגולה לרפואה! שהרי אמרו חז"ל שאע"פ
שבקבלת התורה היה צריך הקב"ה לכפות הר כגיגית לבני ישראל
בכדי שיקבלו את התורה, אבל "הדר קבלוה באהבה בימי אחשורוש
מאהבת הנס", והרי איתא שבקבלת התורה נרפאו כל
החולים, ממילא גם פורים על אחת כמה וכמה שזהו זמן המסוגל
לרפואה…

 

[ספודיק]

סגולה לזרע בר קיימא בפורים

בספר תורת אמת מובא: בפורים נמצא סגולת פקידת ישועה בזרע
של קיימא, כי תיבת פורים יורה על פריה ורביה, ובגמרא מצינו על
פורים כלשון פריא שבוודאי מורה על זה, וזהו מה שמסיימת המגילה
(ט. כח) "וימי הפורים
האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" – לא ישכח
מזרעם, וכאן היא הבטחה לזרע של קיימא…