וורט לפרשה מאת רבי מאיר מפרישמלאן זצק"ל

[ספודיק]

וורט לפרשה מאת רבי מאיר מפרישמלאן זצק"ל

מאת כל איש אשר ידבנו ליבו"
"מאת כל איש" לרבות זה שלבו ידוונו יכאב על שנקרא לתרום, "תקחו את תרומתי" אל תוותרו לו, שאמרו חז"ל "כופין על הצדקה".

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי עקיבא אייגר זצק"ל

"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת"
העיקר הוא אומנם נדבת הלב "ידבנו לבו", אבל עם הלב לבד אי אפשר לבנות משכן. לכן, אל תשכחו את "זאת התרומה: זהב, וכסף ונחושת".

 

[ספודיק]

וורט מאת חיים מוולוזין זצק"ל

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
מקדש ביחיד, "בתוכם" ברבים. למה? מפרש רבי חיים מוולוז'ין: מכאן שכל המקדש את עצמו ע"י קיום מצוות, הוא בבחינת מקדש שהשכינה בתוכו. "בתוכם" בתוך ליבו של כל אדם מישראל.

 

[ספודיק]

וורט מאת הבעלש"ט זצק"ל

"ושכנתי בתוכם וכן תעשו"
"גדולה מלאכה שאף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר 'ועשו לי מקדש ורק אחר כך ושכנתי בתוכם'" זאת כדי שלא יתרגלו לחיי בטלה, שהרי הכל מונח לפניהם ללא מאמץ מצדם: אוכל? מן יורד מהשמיים. בגד ללבוש? כתוב: "שמלתך לא בלתה מעליך", לכן חייבים לעשות מלאכה, שלא יתבטלו.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי שמחה בונים מפשיסחא זצק"ל

ועשו ארון"
הארון הוא אמצעי. כלי. חשיבותו היא בהשתמרות לוחות העדות שבו. תלמיד חכם השומר על התורה, הרי הוא דומה לארון ברית ה'. אבל זה הלומד תורה ואינו שומר עליה, הרי הוא דומה לארון ספרים שאין לו דבר עם הספרים העומדים על מדפיו, ואינו אלא ארון עץ פשוט, לא ארון קודש. לזה שלומד תורה הרבה קוראים "תלמיד חכם", כדי שיזכור שעדיין תלמיד הוא, וללמוד הוא צריך.

 

[ספודיק]

וורט מאת הקוצקער זצק"ל

וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ"
"כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" . אמרו חז"ל: לימדה תורה, שעל נושא התורה להיות "זהב טהור מבית" שלם בין אדם למקום, ו"מחוץ" שלם בין אדם לחברו. "מבית ומחוץ" הציפוי מבחוץ יש לו ערך אם הוא נובע מהבית, מהפנימיות של התורה, ואינו זוהר חיצוני בלבד.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצק"ל

"ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו"
בזמן שיש לבני ישראל רצון ונדיבות הלב לקיים מצוות לשם שמים, אומר ה' יתברך: "לי תרומה" אני בא ע"י כך לידי התרוממות. "כשישראל עושין רצונו של מקום מוסיפים כח בפמליא של מעלה"

 

[ספודיק]

וורט מאת החוזה מלובלין זצק"ל

זהב וכסף ונחושת"
ישנם שלשה סוגי אנשים אשר נותנים צדקה:
"זהב": זה הנותן בריא.
"כסף": כשרואה סכנה פותח.
"נחשת": נעשה חולה שאומר תנו.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי משה מאמישינוב זצק"ל

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
ועשו לשמי בית קדושה .
אדם מישראל צריך להשתדל להכניס קדושה לתוך ביתו הפרטי, שיהיו חיי משפחתו בקדושה, וזה נקרא "מקדש"

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי נתן אדלר הכהן זצק"ל

ועשו ארון.. אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבה ואמה וחצי קומתו"
כל מידות הארון הינן שבורות, אמתיים וחצי, אמה וחצי וכו.
ארון מרמז על תלמיד חכם, והפסוק בא לרמז כי כל תלמיד חכם חייב להיות שבור בעיני עצמו.
עליו לדעת, כי עדיין עומד הוא במחצית הדרך וטרם הגיע אל השלימות!

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי ישראל ממודזיץ זצק"ל

"ועשית מנורת זהב טהור....
"לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב"ה: 'השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה'. לכך לא נכתבה 'תַּעֲשֶׂה'."
"אפשר ללמוד מזה עצה תמידית לכל אדם מישראל שכל דבר שאתה מתקשה בו אין לך אלא להשליך יהבך על הקב"ה "והוא יכלכלך" הדבר ייעשה מאליו.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי משה חיים מסלידיקוב זצק"ל

עיקרה של השתתפות בחתונה אינה כדי לשמח חתן וכלה. האכילה והשתיה הן טפלות לשמחה. אעפ"כ יש אנשים ששוכחים לשם מה באו אל החתונה והם עוסקים רק במאכל ובמשתה. אנשים אלו עוזבים את העיקר ועוסקים בטפל בלבד. חז"ל אמרו; 'עלמא דאזלינן מיניה, כהלולא דמיא' (העוה"ז שיוצאים ממנו דומה לבית חתונות) יש אנשים היודעים ומכירים שעיקר כונת בריאת העולם היא שמחת החתן והכלה. היינו; ליחד קוב"ה ושכינתיה. ולעומתם מצויים אחרים השוכחים זאת וכל ימיהם הם מתמסרים לאכילה ושתיה שהן החלק הטפל בלבד. ע"כ אמר הכתוב: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". היינו; שיקחו את כל ה"לִי" 'לשמי' לתרומה. שיפרישו את הכל למען קוב"ה ושכינתיה ולא יערבבו את הטפל בעיקר.

 

[ספודיק]

וורט מאת הקוצקער זצק"ל

ויקחו לי תרומה"
יש לראות את התורה כמקח וממכר. לעולם אין הסוחר פורש מעסקיו משום שפעמים אינו מצליח
במסחרו. יודע הוא, כי בהזניחו לגמרי את עסקיו הריהו נידון לירידה גמורה עד עפר.
הוא הדין צריך להיות לגבי התורה. אף אם לפעמים אין מצליחים בלימודה, יש להמשיך בשקידה ובעמל
מבלי להרפות את הידים. אם יחדל אדם לגמרי מלעסוק בתורה, ודאי לא יהא לו קיום...

 

[ספודיק]

וורט מאת החתם סופר זצק"ל

זהב וכסף ונחושת"
בעל החתם סופר זצ"ל מוצא כאן רמז מפליא, שאותיותיהן של שלוש מילים אלה מרמזות על כל ימות השנה שישנה בהם קריאת תורה: ז- יום השביעי, שבת. ה-יום חמישי בשבוע. ב- יום שני בשבוע. כ- כיפורים. ס-סוכות. פ – פסח,פורים. נ-נרות (חנוכה). ח- חודש (ראש חודש ובכללו גם ראש השנה שגם הוא ראש חודש). ש- שבועות,שמחת תורה. ת-תענית.

 

[ספודיק]

וורט מאת הט"ז זצק"ל

"כרובים"
המילה "כרובים" פעם אחת בפרשת בראשית שהשם אמר שישים בגן עדן כרובים וחרב מתהפכת ובפרשה שלנו הכרובים של המשכן ושם רש"י מפרש שכרובים היינו מלאכי חבלה ופה רש"י מפרש דהיינו תינוקות ולכאורה קשה מה ההבדל ביניהם ומה הפשט כאן?
הכל תלוי בחינוך אם החינוך הוא קרוב לתורה אזי יוצא תינוקות טובית אבל אם חס ושלום מתרחקים מהדרך התורה ומהארון אזי נהפכים למלאכי חבלה

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי נחמן מברסלב זצק"ל

כתית למאור"
רק אחרי שהאדם מזכך ומטהר עצמו, כותש את תאוותיו וכותת את המידות הרעות, רק אז ראוי הוא למאור להבין את אור התורה.

 

[ספודיק]

וורט מאת השפת אמת זצק"ל

"ויקחו אליך שמן זית זך"
לעם ישראל ניתן כח מיוחד, שלא יוכל להתבולל בין האומות אף אילו היה רוצה בכך, כדוגמת שמן זית שאינו יכול מצד עצמיותו להתערבב במשקאות אחרים. לפיכך אמרה התורה "לא תתחתן בם" ולא "לא תחתן" לפי שבני ישראל ניחונו בכוח כזה, שלא יוכלו להתחתן בם, שלא יהיה החיתון תופס.

 

[דה קומבינה]

חזק וברוך ספודניק, זכינו פעמיים חידוש מקוצר :