וורט לפרשה מאת רבי שמחה מדוינסק זצק"ל

[ספודיק]

וורט לפרשה מאת רבי שמחה מדוינסק זצק"ל

"ד' ילחם לכם ואתם תחרישון"
אומרת המכילתא: לא בשעה זו בלבד ילחם לכם, אלא לעולם ילחם כנגדן של אויביכם.
מכילתא זו, שכעת באו בנ"י בטענה ובתשובה ניצחת לד' "למה הוציא אותנו ממצרים?!" ועל זה צריך ד' מן הדין ללחום בעדם ולגאלם, אבל במקרה שלא תהיה להם טענה כזו נגד ד', לכאורה לא ילחם בעדם ויגאלם, בגלל דבר זה בא ד' ואמר אף שבשעה שלא יהיה לכם שום טענה עלי , גם אז אלחם באויבכם, וזה שאמר הכתוב "ד' ילחם לכם" גם בשעה שאתם תחרישון ? שלא תהיה לכם שום תביעה על ד'.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי שמחה בונים מפשיסחא זצק"ל

"העבירנו בתוכו בחרבה "
כתוב בקריעת ים סוף, פעם אחת "ויבאו בני ישראל התוך הים ביבשה" ואחר כך נאמר בסדר הפוך "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים".

הרמז כאן הינו שכאשר אדם נמצא במצוקה קשה "בתוך הים" עליו לזכור שישועת השם כהרף עין, כדי שיוכל כך לשוב ל"יבשה", כי זה מה שיכול לתת לו את הכוח ליציאה הזו.מהצד השני, אדם שבטוח שהוא עומד חזק עם שתי רגליו על היבשה, ונדמה לו שכוחו ועוצם ידו עזה לו את זה ושהכל תלוי בו עליו לזכור תמיד שהגלגל יכול להתהפך והוא יוכל למצוא את עצמו "בתוך הים", חס וחלילה.

כל חייו של אדם הוא חייב לשמור על נקודות אלו של תקווה ואמונה מצד אחד, וצניעות והכרה בגבולות כוחותיו, וחוסר גאווה מצד שני.

 

[ספודיק]

וורט מאת הכלי יקר זצק"ל

וחמושים עלו בני ישראל ממצרים,,,,,,
בנ``י עסקו בביזת מצרים וצבירת זהב ואילו משה עסק במצוות. לפיכך, הרי זה ``עִמּוֹ``. לפי שמצוה אדם לוקח עמו ואילו כסף וזהב אין אדם לוקח עמו, אלא הם נשארים כאן; ``לֹא ירד אחריו כבודוֹ``

 

[ספודיק]

וורט מאת האדמור מסוכצ'ב זצק"ל

```חכם לֵב יקח מצות`` זה משה. שבשעה שכל ישראל עסקו בביזה עסק הוא בעצמות יוסף`. אמנם הביזה אף היא היתה מצוה, אך היתה זו מצוה שהביאה גם תועלת אישית. חכמתו של משה היתה בזה, שהעדיף ליטול לעצמו מצוה שאין בה תועלת אישית, שכן מצוה כזו עומדת על מדרגה גבוהה יותר. לפיכך נאמר; ``ויּקּח``, כי אין קיחה אלא לשון הגבהה. הוא הגביה את עצמו בזה שעסק במצוה זו של עצמות יוסף.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצק"ל

ופרעה הקריב... ...

משראו בנ``י כח עצום כזה של מסירות נפש מצד הטומאה, כאשר פרעה מחרף את נפשו ומפזר את ממונו צעקו אל השי``ת ובקשו, כי יהיה גם להם כחות של מסירות נפש, למען יוכלו לעמוד נגד מסירות נפשו של פרעה. השיב להם השי``ת: ``מה תצעק...ויסעו` יוכיחו נא את מסירת נפשם ע``י נסיעה לתוך הים וממילא יתגברו על המצרים.

 

[ספודיק]

וורט מאת האדמור מסוכצ'ב זצק"ל

"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"
לא היה עליהם לעשות שום מצוה, כמו בשעת יציאת מצרים שהיו צריכים להקריב קרבן פסח כי אם להחריש ולדום. כי במקום שיש מסירות נפש למען השי``ת, שם אין עוד צורך במאומה. הכח הזה והזכות הזאת, גדולים הם מכל המעשים והפעולות.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי חיים מצנז זצק"ל

מה טעם נבנה ביהמ``ק על הר המוריה ולא על הר סיני, שעליו נתנה התורה ומצוותיה? לפי שעל הר המוריה הושיט אדם מישראל את צוארו לשחיטה למען כבוד השי``ת ואין לך דבר גדול מזה``.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי מאיר מפרישמלאן זצק"ל

זה קלי ואנוהוּ אלקי אבי וארממנהו``
``זה קלי``, אם אדם עמל בעצמו כדי להגיע לידי הכרת השי``ת ``וְאַנְוֵהוּ`` הרי זה נאה ויאה. אבל אם ``אלקי אבי``, כאשר אדם סומך על יחוסו ואומר: ``אב גדול לי``, אזי ``וארֹממנהו``, הרי זה סימן של גאוה, של התרוממות בעיני עצמו...

 

[ספודיק]

וורט מאת החפץ חיים זצק"ל

ויּבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מיִם``
לאילים באו ממרה, מקום שם לא יכלו לשתות מים ``כּי מרים הם`` ובעוד כברת ארץ היה כבר מים לרוב, עד כי מצאו לנכון לנוח באילים כמה ימים בשביל המים, מה שלא עשו כן במרה. כאן, שבמרה ישבו יום א` ובאילים התעכבו כ` יום. האדם הוא קצר ראות ובשביל זה הוא מתלונן תמיד ומלא טענות ותרעומות. כי לו ידעו בעמדם במרה, כי יש מוצא למים באילים הסמוכה, לא היו מלינים על משה ``לּאמֹר מה נשתה`` כי הלא יכולים היו ללכת עוד מעט עד הגיעם אל יבלי מים של מעינות אילים. אבל אין איש יודע מה לפנים ומה לאחור ומכאן התלונות.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי ישראל מרוזי'ן זצק"ל

אז ישיר"
לישראל היו נסים גדולים בתקופת גלותם במצרים ובעת הליכתם במדבר. מדוע אמרו שירה רק על בקיעת הים ולא על נסים שקדמו לה? אלא, שבני ישראל אמרו שירה דווקא על נס זה, כיוון שדרכו הגיעו לאמונה שלמה בקב"ה.

 

[ספודיק]

וורט מאת השפת אמת זצק"ל

מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו"
לשם מה באמת צעק משה רבנו, והלא ידע היטב כי ישועת ה' תבוא, שכן מראש הבטיח לו הקב"ה?
ברם, משראה משה רבנו את התגברות טומאת מצרים וצערם הרב של ישראל, לא הייתה בו יכולת לסבלנות
אפילו בשביל רגע אחד, ולא עצר ברוחו וצעק

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי ישראל מסלנט זצק"ל

מה תצעק אלי"
מה היה פשר אי סבלנותו של משה, הרי הקב"ה הבטיח לו "וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם, ואכבדה
בפרעה ובכל חילו". כלום ח"ו פיקפק משה באמיתות של הבטחת ה' ובקיומה ? האם ח"ו לא היה לו בטחון
שהקב"ה ימלא את הבטחתו? אלא שעל חשבונם של עם ישראל אסור להיות בעל בטחון.

 

[ספודיק]

וורט מאת השל"ה הקדוש זצק"ל

מה תצעק אלי"
מה היה פשר אי סבלנותו של משה, הרי הקב"ה הבטיח לו "וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם, ואכבדה
בפרעה ובכל חילו". כלום ח"ו פיקפק משה באמיתות של הבטחת ה' ובקיומה ? האם ח"ו לא היה לו בטחון
שהקב"ה ימלא את הבטחתו? אלא שעל חשבונם של עם ישראל אסור להיות בעל בטחון.

 

[ספודיק]

וורט מאת הגר"א מוילנא זצק"ל

"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך"
ובזה מובנת המחלוקת בין התנאים, על כמות המכות שלקו במצרים ועל הים, עד שר' עקיבא אומר שבמצרים לקו
חמישים מכות ועל הים לקו מאתיים וחמישים. ומאי נפקא לן בזה? אלא לפי שהכתוב מבטיחנו כי "כל המחלה אשר
שמתי במצרים לא אשים עליך", רצו חז"ל להרבות במחלות ששמו על מצרים, כדי שמספר המחלות שישראל ינצלו

 

[ספודיק]

וורט מאת הקוצקער זצק"ל

"תבאמו ותטעמו בהר נחלתך"
לא די להביא את העם לארץ ישראל, עליהם גם "תטעמו" להכות בה שרשים.

 

[ספודיק]

וורט מאת רבי מנחם מנדל מרימינוב זצק"ל

"ויהי בשלח פרעה את העם.......
זוהי דרכם של כל השונאים בכל העתים, שתחילה שוטמים אותנו, מאשימים אותנו בכל ומבקשים להיפטר מאתנו ואילו אח``כ צווחים הם, על אשר אנו רוצים ללכת והם עושים כל אשר בידם כדי שלא נוכל לעזוב את הארץ.

 

[ספודיק]

וורט מאת החתם סופר זצק"ל

" וחמושים עלו בני ישראל ממצרים......
`אחד מחמשה יצאו ממצרים וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי אפילה`.
הרי דתן ואבירם היו רשעים מתחילתם ועד סופם ומדוע לא מתו בשלשת ימי האפילה במצרים? הקב``ה זימן את הרשעים הללו לפני משה רבנו בתחילת גידולו והם הלשינו עליו והוא ברח מבית פרעה ונתלש ממצרים כששים שנה ואז נתגדל ונתקדש ונתחכם עד שהיה ראוי להיות גואל צדק ישראל. והרי זה כדרך שהקב``ה מזמן דרקון שמכיש לה לאילה בבית הרחם שלה ומסייע לה בזה לילד בנקל . כך זימן דרקונים הללו. ואע``פ שלרשעות נתכונו, מכל מקום לא רצה להמיתם עד שיראו גאולת ישראל ע``י משה רבנו ע``ה והמתין להם עד שלבסוף נטלו את שלהם ונבלעו באדמה במדבר.

 

[צדיקה מיוחדת]

יפה מאוד

 

[chuckcha]

תודה רבה!!!