אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
וורט מאת רבי דוד מללוב זצק"ל
- פותח הנושא ספודיק
- פורסם בתאריך
וורט מאת הקוצקער זצק"ל
ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר"
אנו מציינים את מעמד הר סיני כ"זמן מתן תורתנו" ולא כ"זמן קבלת תורתנו”, מפני שבמעמד הר סיני הייתה רק נתינת התורה, בעוד קבלתה תורה זמנה בכל עת. זאת ועוד. נתינת התורה הייתה במידה שווה לכולם, אך קבלת התורה, לעומתה, אינה במידה שווה. יש שמתאמץ ונוטל הרבה, ויש שנוטל רק מעט.
ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר"
אנו מציינים את מעמד הר סיני כ"זמן מתן תורתנו" ולא כ"זמן קבלת תורתנו”, מפני שבמעמד הר סיני הייתה רק נתינת התורה, בעוד קבלתה תורה זמנה בכל עת. זאת ועוד. נתינת התורה הייתה במידה שווה לכולם, אך קבלת התורה, לעומתה, אינה במידה שווה. יש שמתאמץ ונוטל הרבה, ויש שנוטל רק מעט.
וורט מאת רבי שלמה מרדומסק זצק"ל
ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים"
גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא שלא אמרו ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'
וכלום שירת משה ובני ישראל על הים היו דברי שבח והודיה פחותים מדברי יתרו ?
אלא יתרו חידש דבר בהבעת הכרת טובה לה'. בני ישראל אמרו שירה והודו לה' על הטוב והחסד
שעשה עמהם, אבל יתרו בירך את ה' "אשר הציל אתכם", על החסדים אשר גמל ה' עם אחרים.
ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים"
גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא שלא אמרו ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'
וכלום שירת משה ובני ישראל על הים היו דברי שבח והודיה פחותים מדברי יתרו ?
אלא יתרו חידש דבר בהבעת הכרת טובה לה'. בני ישראל אמרו שירה והודו לה' על הטוב והחסד
שעשה עמהם, אבל יתרו בירך את ה' "אשר הציל אתכם", על החסדים אשר גמל ה' עם אחרים.
וורט מאת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצק"ל
"לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו, ויאמר אליו ה' לך רד"
לפי רום מדרגתו היה משה רבנו סבור, כי מצוות השםיתברך שלא לגשת אל ההר כבר עשתה את הגישה הזאת לבלתי אפשרית מן הטבע, ש "לא יוכל העם לעלות", לפי שציווי ה' מהווה כעין מחיצת ברזל למנוע כל גישה אל ההר. לפיכך אמר השם-יתברך : "לך רד" רד קימעה ממדרגתך הרמה אל מצבו של העם, או אז תווכח להבין שעדיין אין זה בבחינת "לא יוכל" ויש להזהירם שוב על כך
"לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו, ויאמר אליו ה' לך רד"
לפי רום מדרגתו היה משה רבנו סבור, כי מצוות השםיתברך שלא לגשת אל ההר כבר עשתה את הגישה הזאת לבלתי אפשרית מן הטבע, ש "לא יוכל העם לעלות", לפי שציווי ה' מהווה כעין מחיצת ברזל למנוע כל גישה אל ההר. לפיכך אמר השם-יתברך : "לך רד" רד קימעה ממדרגתך הרמה אל מצבו של העם, או אז תווכח להבין שעדיין אין זה בבחינת "לא יוכל" ויש להזהירם שוב על כך
וורט מאת רבי שמחה בונים מפשיסחא זצק"ל
אם המצא תמצא בידו הגנבה...שניים ישלם"
בעבודת השם צריך אדם ללמוד שלושה דברים מן הגנב, ושלושה מן התינוק.
שלושה מן הגנב:
אחד לעולם אין הוא מתעצל, ומשמזדמנת "מלאכה" לידו, הריהו מוכן לעשותה אף באישון לילה, ואינו נרתע מפני קור וגשם, והוא מוכן ומזומן לה בכל מזג אוויר.
שניים אם לא הצליח בפעם הראשונה, אין הוא נלאה מלנסות פעם שנייה ושלישית.
שלוש אל כל מעשה גנבה שלו, אף של חפץ קטן ביותר, הוא מתייחס באותו כובד ראש כאל גנבת חפץ יקר ערך.
שלושה מן התינוק:
אם המצא תמצא בידו הגנבה...שניים ישלם"
בעבודת השם צריך אדם ללמוד שלושה דברים מן הגנב, ושלושה מן התינוק.
שלושה מן הגנב:
אחד לעולם אין הוא מתעצל, ומשמזדמנת "מלאכה" לידו, הריהו מוכן לעשותה אף באישון לילה, ואינו נרתע מפני קור וגשם, והוא מוכן ומזומן לה בכל מזג אוויר.
שניים אם לא הצליח בפעם הראשונה, אין הוא נלאה מלנסות פעם שנייה ושלישית.
שלוש אל כל מעשה גנבה שלו, אף של חפץ קטן ביותר, הוא מתייחס באותו כובד ראש כאל גנבת חפץ יקר ערך.
שלושה מן התינוק:
וורט מאת הבעלש"ט זצק"ל
מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות
לפני אחד הצדיקים הגדולים שבדורות עברו באו פעם אנשים ובכו ובקשו ממנו, כי יתפלל למען חולה מסוכן, אשר הרופאים כבר נתייאשו מחייו וקבעו, שאיננו יכול עוד לחיות.
נענה הצדיק ואמר "התורה נתנה רשות לרופאים לרפאות אבל לא נתנה להם רשות לייאש את החיים! לכך אין להם כל זכות! שכן הם לא קבלו רשות על כך".
מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות
לפני אחד הצדיקים הגדולים שבדורות עברו באו פעם אנשים ובכו ובקשו ממנו, כי יתפלל למען חולה מסוכן, אשר הרופאים כבר נתייאשו מחייו וקבעו, שאיננו יכול עוד לחיות.
נענה הצדיק ואמר "התורה נתנה רשות לרופאים לרפאות אבל לא נתנה להם רשות לייאש את החיים! לכך אין להם כל זכות! שכן הם לא קבלו רשות על כך".
וורט מאת המגיד ממזריטש זצק"ל
"וישמע יתרו"
מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק
קשה איפוא, לשם מה צריך היה לבא, והלא יכול היה להשאר מאמין בביתו הוא?
אלא מששמע כי אחרי התגלות נבואה כזו שהייתה בקריעת ים סוף, עדיין עוד היה מקום להסתר כזה, כך שיבוא עמלק וילחם מישראל למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה ישירות מפי הרב ולשקוד בלי הרף על עצמו, כדי שיוכל להתגבר על כוחות הרע המסנוורים את העינים .
"וישמע יתרו"
מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק
קשה איפוא, לשם מה צריך היה לבא, והלא יכול היה להשאר מאמין בביתו הוא?
אלא מששמע כי אחרי התגלות נבואה כזו שהייתה בקריעת ים סוף, עדיין עוד היה מקום להסתר כזה, כך שיבוא עמלק וילחם מישראל למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה ישירות מפי הרב ולשקוד בלי הרף על עצמו, כדי שיוכל להתגבר על כוחות הרע המסנוורים את העינים .
וורט מאת החוזה מלובלין זצק"ל
ויחד יתרו"פירוש שמח, ויש מפרשים לשון חידודין
ויש מפרשים שיתרו חשב שבא למדבר לחיות חיי צער וייסורים כדי להקריב את עצמו לקבלת התורה, ועכשיו כשבא במדבר וראה שיש להם כל טוב, זהו ויחד שהצטער שלא מקבל את התורה ביסורים, כי חז"ל אומרים אחד בצער ממאה בריוח, פירוש שנותנים שכר למצוה אחת בצער יותר ממאה מצוות שעושה בריוח.
ויחד יתרו"פירוש שמח, ויש מפרשים לשון חידודין
ויש מפרשים שיתרו חשב שבא למדבר לחיות חיי צער וייסורים כדי להקריב את עצמו לקבלת התורה, ועכשיו כשבא במדבר וראה שיש להם כל טוב, זהו ויחד שהצטער שלא מקבל את התורה ביסורים, כי חז"ל אומרים אחד בצער ממאה בריוח, פירוש שנותנים שכר למצוה אחת בצער יותר ממאה מצוות שעושה בריוח.
וורט מאת החפץ חיים זצק"ל
כל הנגע בהר"
מכאן אפשר לראות עד כמה צריכים להזהר בכבוד תלמיד חכם. ומה ההר שאין בו דעת ואינו מרגיש כלום, נתקדש על ידי קבלת תורה עד שהוזהרו כל ישראל מנגוע קצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם, שיש בו דעת ומרגיש בעלבון, לא כל שכן שהנוגע בו כנוגע בבת עינו.
כל הנגע בהר"
מכאן אפשר לראות עד כמה צריכים להזהר בכבוד תלמיד חכם. ומה ההר שאין בו דעת ואינו מרגיש כלום, נתקדש על ידי קבלת תורה עד שהוזהרו כל ישראל מנגוע קצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם, שיש בו דעת ומרגיש בעלבון, לא כל שכן שהנוגע בו כנוגע בבת עינו.
וורט מאת הבעלש"ט זצק"ל
כי בדבר אשר זדו עליהם"
הבעל שם טוב הקדוש אמר כי כל אדם נידון בשמים לפי פסק דינו שלו! שבשעה שהוא רואה לפעמים את חברו עושה מעשה רע, הריהו חורץ את משפטו, וחושב שראוי חברו לעונש זה וזה,
בעוד הוא שוכח כי הוא עצמו הרי עשה פעם כמעשה זה ובדבריו חרץ את משפטו גם הוא.
זהו שאמר הכתוב " כי בדבר אשר זדו עליהם" - העונש ניתן תמיד כפי שחרץ אדם על עצמו.
כי בדבר אשר זדו עליהם"
הבעל שם טוב הקדוש אמר כי כל אדם נידון בשמים לפי פסק דינו שלו! שבשעה שהוא רואה לפעמים את חברו עושה מעשה רע, הריהו חורץ את משפטו, וחושב שראוי חברו לעונש זה וזה,
בעוד הוא שוכח כי הוא עצמו הרי עשה פעם כמעשה זה ובדבריו חרץ את משפטו גם הוא.
זהו שאמר הכתוב " כי בדבר אשר זדו עליהם" - העונש ניתן תמיד כפי שחרץ אדם על עצמו.
וורט מאת מנחם מנדל מרימינוב זצק"ל
"כי אמר גר הייתי בארץ נכריה"
יש להתבונן: מדוע נכתבו כאן, טעמי קריאת שמות בניו של משה? ולכאורה אין מקומם כאן, כלל ועיקר.
התורה באה לספר לנו בזה ממעלותיו של משה; לפי שמכאן בפרשה ואילך מסופר על משה שהוא קיבל את התורה מסיני. ועלינו לדעת מהיכן גדל ומה היה בתחילתו? והרי עד כאן לא נודע לנו ממהותו וענינו של משה ו ובפרט על השנים הרבות שהיה במדין בבית חותנו שהיה כהן לע''ז. לכן כאן מוזכר שהוא קרא: ''גרשׁם'' ע''ש הגירות. כלומר; שכל זמן שהוא היה במדין הרגיש את עצמו כגר, במקום לא לו. וע''י כך לא למד מדרכיהם ומעשיהם הרעים. וממה שקרא; ''אֱלִיעֶזֶר'' ע''ש ש''אלקי אבי בעזרי', אנחנו לומדים שהוא היה כל הזמן דבוק במחשבותיו ורעיוניו בהקב''ה.
"כי אמר גר הייתי בארץ נכריה"
יש להתבונן: מדוע נכתבו כאן, טעמי קריאת שמות בניו של משה? ולכאורה אין מקומם כאן, כלל ועיקר.
התורה באה לספר לנו בזה ממעלותיו של משה; לפי שמכאן בפרשה ואילך מסופר על משה שהוא קיבל את התורה מסיני. ועלינו לדעת מהיכן גדל ומה היה בתחילתו? והרי עד כאן לא נודע לנו ממהותו וענינו של משה ו ובפרט על השנים הרבות שהיה במדין בבית חותנו שהיה כהן לע''ז. לכן כאן מוזכר שהוא קרא: ''גרשׁם'' ע''ש הגירות. כלומר; שכל זמן שהוא היה במדין הרגיש את עצמו כגר, במקום לא לו. וע''י כך לא למד מדרכיהם ומעשיהם הרעים. וממה שקרא; ''אֱלִיעֶזֶר'' ע''ש ש''אלקי אבי בעזרי', אנחנו לומדים שהוא היה כל הזמן דבוק במחשבותיו ורעיוניו בהקב''ה.
וורט מאת הקוצקער זצק"ל
"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה"
האפשרות לקיים את כל תרי"ג המצוות אינה קיימת ליחיד מישראל, כי יש מצוות מהתרי"ג שניתנו לכוהנים, יש שניתנו ללוויים, יש שניתנו למלך, כאלה המיוחדות למי שחנך בית, ועוד. לפיכך, רק העם כולו, כשהוא שלם ומאוחד יכול לקיים את התרי"ג.
"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה"
האפשרות לקיים את כל תרי"ג המצוות אינה קיימת ליחיד מישראל, כי יש מצוות מהתרי"ג שניתנו לכוהנים, יש שניתנו ללוויים, יש שניתנו למלך, כאלה המיוחדות למי שחנך בית, ועוד. לפיכך, רק העם כולו, כשהוא שלם ומאוחד יכול לקיים את התרי"ג.
וורט מאת החפץ חיים זצק"ל
"כל הנוגע בהר מות יומת"
דבר נפלא אומר החפץ חיים על פסוק זה:
ומה ההר שאין בו דעת ואיננו מרגיש כלום, מכל מקום נתקדש ע"י קבלת תורה, עד כדי כך שהוזהרו כל ישראל מנגוע בקצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם שלמד את התורה גופא (ולא כמו ההר), שיש בו דעת ומרגיש בעלבון, על אחת כמה וכמה שהנוגע בו כנוגע בבבת עינו.
"כל הנוגע בהר מות יומת"
דבר נפלא אומר החפץ חיים על פסוק זה:
ומה ההר שאין בו דעת ואיננו מרגיש כלום, מכל מקום נתקדש ע"י קבלת תורה, עד כדי כך שהוזהרו כל ישראל מנגוע בקצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם שלמד את התורה גופא (ולא כמו ההר), שיש בו דעת ומרגיש בעלבון, על אחת כמה וכמה שהנוגע בו כנוגע בבבת עינו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.