וזאת אני...

וזאת אני...

זאת תחושה של לבד. לא באמת זה ככה אבל מבפנים, עמוק עמוק, מהלב שידע לפעום בהתרגשות, שם. שם זה מרגיש לבד. לא מתחרטת על הצעד. כן, אני לא מתחרטת. אני מסירה קליפות מעצמי. מאמינה שאמצא קצת מרגוע ונחמה בינכם. מקווה..‏. אשמח להכיר אתכם. שיהיה שבוע טוב, חודש טוב, קל. ובשורות טובות.
 
מממ

מעלם חמודות. רוצה להדחיק אותו ולהתחיל מחדש. משו שם לא היה בריא בכלל ושבועיים זה טרי בשבילי. מודה לאלוקים שסיימתי את זה ואני מרגישה הקלה ומרגישה טוב. אך פתאום נפלה הבדידות שאליה אני לא רגילה. ואולי, הפחד שאולי נתראה בחתונה השבוע...
 

jjr1

New member
ניכר מדברייך

שפעלת את הדבר הנכון לעשות. אני מאמין , כעבור שבועיים נוספים , תביני את הס״ד שהיתה לך. הרגשת החיסרון תתמלא בתפילה והדחקה מצידך. את תהיי בסדר גמור!
 

2ת Wל ר2

New member
שלום לך! :) ומשלומך?

קודם כל, ברוכה הבאה, דבר שני-- חשוב מאד אחרי דבר כזה, להתנתק כמה שאפשר מהרגש, לפעול רק עם השכל. זה מאד עוזר. בזמנים שאת מרגישה שאת כ"כ צריכה אותו ורוצה לדבר איתו, אפילו רק לשאול אותו איך עובר עליו היום וכמה את מתגעגעת אליו.. תתפללי לה', תדברי איתו. אין לך מושג כמה זה עוזר. במידה ואת מתכוונת להקים בית של תורה (וגם אם לא..) תבקשי מה' שהקושי הזה יהיה לזכותו של בעלך, שעכשיו, כשהוא עדיין בחור ישיבה, שלא תהיה לו השחת דעת מהלימוד, תבקשי מה' שזכות ההקרבה שלך, שכ"כ קשה לך לעשות, תעמוד לזכותו של בעלך ולילדיך העתידיים.. אין לך מושג כמה תרגישי טוב אח"כ.. תדעי שאת עושה משו למען הדבר הטוב ביותר.. בהצלחה!!
 
למעלה