וזאת תרומתי הצנועה למצב הרוח הלאומי
טוב נו, לא לאומי אלא פרומי. הגוזל שלי לא מוצא את עצמו. לפני הגיוס ניסיתי לשכנע אותו שיעלה לדיון את עניין הפרעת הקשב, בעיות ההתארגנות והריכוז. הוא רצה קרבי ושמח כשלא התייחסו לאבחונים ששלחתי. השבועיים הראשונים היו נהדרים ואז הכל התחיל להתדרדר, הוא לא מצליח לעמוד בדרישות, הוא בלחץ והוא פשוט לא מסוגל לעמוד בקצב. עבר עוד שבוע עד שביקש שאתערב. הוא חייל טוב והוא אפילו אמר למפקדים שיש לו בעיות והם באמת משתדלים להתחשב בו. מסתבר שזה לא מספיק. ביום הגיוס איבד את הטלפון הנייד, בשבוע שעבר עלה על רכבת לא נכונה, התברבר והגיע כמעט עד אילת. עכשיו שמעתי מהמ"מ שהוא כבר שכח את הנשק וכמעט נענש, את זה הוא אפילו לא סיפר לי. דיברתי עם המ"פ שחושב שאני טיפה מגזימה ושהילד בכלל מבסוט עד הגג. הילד מתקשר כל שעה ושואל מה לעשות.... שיט!!! אני מבינה שזו מערכת ושזה יקח זמן ושצריך לעשות דברים בסדר מסויים אבל זה פשוט לא מעניין אותי! אז מי אמר ססססאמ....?? ללי
טוב נו, לא לאומי אלא פרומי. הגוזל שלי לא מוצא את עצמו. לפני הגיוס ניסיתי לשכנע אותו שיעלה לדיון את עניין הפרעת הקשב, בעיות ההתארגנות והריכוז. הוא רצה קרבי ושמח כשלא התייחסו לאבחונים ששלחתי. השבועיים הראשונים היו נהדרים ואז הכל התחיל להתדרדר, הוא לא מצליח לעמוד בדרישות, הוא בלחץ והוא פשוט לא מסוגל לעמוד בקצב. עבר עוד שבוע עד שביקש שאתערב. הוא חייל טוב והוא אפילו אמר למפקדים שיש לו בעיות והם באמת משתדלים להתחשב בו. מסתבר שזה לא מספיק. ביום הגיוס איבד את הטלפון הנייד, בשבוע שעבר עלה על רכבת לא נכונה, התברבר והגיע כמעט עד אילת. עכשיו שמעתי מהמ"מ שהוא כבר שכח את הנשק וכמעט נענש, את זה הוא אפילו לא סיפר לי. דיברתי עם המ"פ שחושב שאני טיפה מגזימה ושהילד בכלל מבסוט עד הגג. הילד מתקשר כל שעה ושואל מה לעשות.... שיט!!! אני מבינה שזו מערכת ושזה יקח זמן ושצריך לעשות דברים בסדר מסויים אבל זה פשוט לא מעניין אותי! אז מי אמר ססססאמ....?? ללי
