וזה הזמן לשעת סיפור
[הפעם הסיפור מסופר מהזווית של גל אבל תרגישו חופשי לשנות את זה בהמשך] שבוע אחרי חג הסוכות הראשון הייתה אמורה להיות לנו הופעה,לא גדולה,משהו מצומצם של איזו חברה. לצערנו לפני כמה ימים נודע לנו שההופעה בוטלה מסיבה זו או אחרת,לא משנה. בכל אופן על חשבון ההופעה החלטנו לעשות לעצמינו איזה ערב כיף כזה,רק שבעתנו. ניסינו למצוא איזו מסעדה נחמדה,והחלטנו לבחור במסעדה החדשה שנפתחה בטיילת לפני חודש,עוד לא אכלנו שם,וכמו שאומרים תמיד טוב לנסות דברים חדשים. התקשרתי למוטי להזכיר לו,הוא ידוע כאחד ששוכח הכל אם לא מנדנדים לו,אבל מכיוון שאני ומוטי חברים גם מעבר לשעות העבודה,החלטנו להיפגש כשעה מוקדם יותר,וקבענו שהוא יגיע ברכבת מנתניה לת"א ובינתיים נהיה בבית שלי. באותו יום מוטי ואני נפגשנו בשעה שנקבעה,גם אני וגם הוא היינו מעט מצוננים,אבל זה לא הפריע למצב הרוח הטוב שלנו. דיברנו עם קובי ואמרתי לו שנגיע לטיילת בשעה תשע. את השעה שנותרה עד אז בילינו בבית,קצת שיחקנו עם טומי,קצת ראינו טלוויזיה,קצת דיברנו בינינו. בשמונה ארבעים וחמש לקחנו את עצמינו ואת המפתחות של האוטו,נכנסנו ופתחנו בנסיעה לעבר הטיילת. כשהגענו לשם לאחר רבע שעה ראינו כי כי האיזור עמוס. קיווינו שעד שחמשת הנותרים יגיעו,האיזור יהיה מעט ריק יותר. עשר דקות מאוחר יותר הפלאפון שלי צילצל......................
[הפעם הסיפור מסופר מהזווית של גל אבל תרגישו חופשי לשנות את זה בהמשך] שבוע אחרי חג הסוכות הראשון הייתה אמורה להיות לנו הופעה,לא גדולה,משהו מצומצם של איזו חברה. לצערנו לפני כמה ימים נודע לנו שההופעה בוטלה מסיבה זו או אחרת,לא משנה. בכל אופן על חשבון ההופעה החלטנו לעשות לעצמינו איזה ערב כיף כזה,רק שבעתנו. ניסינו למצוא איזו מסעדה נחמדה,והחלטנו לבחור במסעדה החדשה שנפתחה בטיילת לפני חודש,עוד לא אכלנו שם,וכמו שאומרים תמיד טוב לנסות דברים חדשים. התקשרתי למוטי להזכיר לו,הוא ידוע כאחד ששוכח הכל אם לא מנדנדים לו,אבל מכיוון שאני ומוטי חברים גם מעבר לשעות העבודה,החלטנו להיפגש כשעה מוקדם יותר,וקבענו שהוא יגיע ברכבת מנתניה לת"א ובינתיים נהיה בבית שלי. באותו יום מוטי ואני נפגשנו בשעה שנקבעה,גם אני וגם הוא היינו מעט מצוננים,אבל זה לא הפריע למצב הרוח הטוב שלנו. דיברנו עם קובי ואמרתי לו שנגיע לטיילת בשעה תשע. את השעה שנותרה עד אז בילינו בבית,קצת שיחקנו עם טומי,קצת ראינו טלוויזיה,קצת דיברנו בינינו. בשמונה ארבעים וחמש לקחנו את עצמינו ואת המפתחות של האוטו,נכנסנו ופתחנו בנסיעה לעבר הטיילת. כשהגענו לשם לאחר רבע שעה ראינו כי כי האיזור עמוס. קיווינו שעד שחמשת הנותרים יגיעו,האיזור יהיה מעט ריק יותר. עשר דקות מאוחר יותר הפלאפון שלי צילצל......................
