'וזה לשונו'
אני עורכת כעת חוברת בנושא חינוך שכתב תלמיד חכם.
פעמים רבות הוא חוזר על הביטוי "וזה לשונו" לפני ציטוטים של מקורות תורניים.
מצד אחד זה צורם לי ומתחשק לי באופן אוטומטי לתקן ל "וזו לשונו". מצד שני בדקתי וראיתי שמקובל בספרות התורנית להשתמש בביטוי זה - "וזה לשונו", "וזה לשונם"...
אם כן האם עליי לתקן או להשאיר כפי שכתב?
אני עורכת כעת חוברת בנושא חינוך שכתב תלמיד חכם.
פעמים רבות הוא חוזר על הביטוי "וזה לשונו" לפני ציטוטים של מקורות תורניים.
מצד אחד זה צורם לי ומתחשק לי באופן אוטומטי לתקן ל "וזו לשונו". מצד שני בדקתי וראיתי שמקובל בספרות התורנית להשתמש בביטוי זה - "וזה לשונו", "וזה לשונם"...
אם כן האם עליי לתקן או להשאיר כפי שכתב?
