וחשבתי שלכאן כבר לא אחזור..

וחשבתי שלכאן כבר לא אחזור..

וואו, היום פשוט הכל נפתח מחדש.
מהבוקר הדמעות שטפו את פניי,
נשבר לי באמת שנשבר...

פתאום אני עוצר, נושם נשימה עמוקה.. ומבין, שת'כלס, אין לי שום תכלית בחיים.

עד לפני חצי שנה, הכל זרם, הייתה זוגיות, היה כיוון ברור והכל היה בסדר..
מרגע שזה נגמר זה פשוט גרם לכל כך הרבה דברים להיחרב.

פתאום, כסף כבר לא עניין אותי,
לא התקדמות אישית בחיים או בעבודה,
ההבנה שאני איזה לא כלום שיושב שגר עם אמא בן 27,
מעגל החברים שכל כך הצטמצם, עד שאני יכול להעביר ימים בלי לקבל טלפון מאיש,
המשפחה המתפוררת שלא קיימת - בן יחיד אמרתם?

האמת,
שאין לי פתרון טוב..
עברתי לעבודה חדשה, עזבתי את האיזור שלי.. הספיק לחזק אותי בידיוק לשבוע, אח'כ שוב דעיכה,
דיי - באמת שאין לי כוח יותר..

בניגוד לפעם, שלא עשיתי מאום בגלל שהמשפחה היתה חשובה לי,
כרגע, אין לי משפחה מבחינתי, הם לא מעניינים אותי, ולא כי אני כועס עליהם, כי אין בי יכולת לחוש אליהם אמפטיה כלשהי, הם מבחינתי זרים שנמצאים בקרבתי. יתרה מכך, אין לי שפה משותפת איתם וזה רק הופך לגרוע יותר.

אילו ידעתי שאפשר לחתוך מפה בלי כאבים ושיהיה משהו טוב שמחכה,
הייתי עושה זאת :/
כרגע, אני מפחד מידיי...
 
היי


נשמע שהמצב השתנה מאוד ולא הייתה מוכן לזה. בפעם האחרונה שכתבת, ציינת שהעבודה מחזיקה אותך מבחינת יציבות, אבל כשאתה חוזר, אין כלום.
האם ניסיתי להתחבר עם אנשים בעבודה? או לנסות ולתחזק קשרים ישנים? לרוב קשרים דועכים בגלל חוסר תקשורת והמאמץ הקטן של להרים שוב הטלפון ולהתקשר לצד השני יוצר את החברות מחדש. מניסיון אישי.
נתק מהמשפחה יכול להיות גם גורם לדיכאון שאתה מרגיש. זה משהו שהיה תמיד או נוצר בתקופה האחרונה? יוצא לך לדבר איתם על מה שאתה מרגיש?
אם אני זוכרת נכון, ויתרת על הטיפול הפסיכולוגי כי הרגשת שהוא לא עובד. מה בנוגע לטיפול תרופתי? או לנסות ולמצוא פסיכולוג אחר? פסיכולוגים עובדים לפי שיטות שונות ולא תמיד זה מתאים למטופל. חשוב למצוא מישהו שתוכל להרגיש איתו בנוח ולדבר איתו בכנות על המצב.
אני יודעת שעכשיו המצב קשה ומסריח בלשון המעטה, אבל הכל יכול להיות הרבה יותר טוב אם תאסוף את מעט האנרגיה שנשארה לך ותטפל בעצמך. אל תתן לדיכאון להשתלט על כל החיים שלך. קח את השליטה בחזרה לידיים.
אנחנו כאן בשביל לתמוך בך לאורך כל הדרך. לא משנה כמה ארוכה היא.
 

Lady Stark

New member
היי

ממה שאתה מספר נשמע שיש שינויים בחיים שלך כרגע שמקשים עליך, בנוסף למה שאתה מרגיש.
חשוב להבין שפעמים רבות כשיש נטייה דיכאונית, שינויים או פרידות יכולים להקשות עוד יותר. גם אדם בריא היה סובל במצבים כאלה ומאבד את שמחת החיים, באופן זמני, לפחות.
אני חושבת, אפילו יודעת, שכדי להתגבר על מצבים של חוסר חשק ומשברים מהסוג שאתה מתאר, מאוד חשוב להתמיד בטיפול פסיכולוגי. על מנת לא להישאר לבד עם המצב וכדי לתחזק תהליך של למידה והתקדמות, שיכול למנוע סבל כזה במצבים קשים בעתיד.
בכל מקרה, אנחנו פה ואם אתה רוצה אתה מוזמן לספר כל דבר.
תרגיש טוב!
 
למעלה