וחתונה קצת יותר זולה.....רכילות

וחתונה קצת יותר זולה.....רכילות

אבל כבר אפשר לגלות לכם את הפרטים ועל זה אמא שלי הייתה אומרת.."צרות של עשירים"...... לאחרונה חיתן אברהם אירני (לשעבר הבעלים של החברה המרכזית לניירות ערך) את בתו הצעירה ויוי (אביבית) למייקל שינה בן לאחת המשפחות העשירות יוצאות עירק בבריטניה. מסיבת החינה שנערכה ימים ספורים לפני החתונה, ומסיבת החתונה שנערכה בהילטון תל אביב עלו קרוב למליון דולר. לרגל החתונה החליפו את הריצוף באולם הנשפים של ההילטון, כאשר על האריחים שהוכנסו ללילה אחד נכתבו בענק שמות החתן והכלה. טיפול דומה באריחי הקרמיקה עברו גם עמודי האולם שצופו בשמות החתן והכלה. מחצית מהאורחים הגיעו מלונדון, שוכנו בהילטון לכבוד שבת חתן, וזכו למתנות שהרעיפו עליהם משפחות החתן והכלה. התילבושות של משתתפי האירוע היו סרט מ"חלף עם הרוח". הנשים לבשו שמלות ארוכות חשופות ונוצצות. הנעליים מוזהבות והתיקים והארנקים זעירים מאד אך תואמים. ספק אם הארנקים יכלו להכיל בתוכם את מחירם. הגברים שניראו פחות מהודרים התפארו בנשים צעירות בגילאי העשרים, יוצאות רוסיה. כי זו היום האופנה בקרב גברי ישראל העשירים שעברו שבעים. השתתפתי גם בחינה וגם בחתונה. את שני האירועים הפיק מייקל שטרן. היה פשוט נהדר. פגשתי שם את גליה אלבין שאמרה לי שגם אם יבטיחו לה חתונה כזאת, כמו של אירני, היא לא רוצה להתחתן. אני לעומתה חשבתי שעם חתונה בליגה כזאת, וחתן שניראה טוב כמו מייקל שינה, הייתי שוקלת. טוב, אני לא גליה אלבין. נתחיל ממסיבת החינה. גם היא התקיימה בהילטון. המסיבה כללה להקות של רקדניות בטן, מהליגה העולמית הראשונה. תזמורות ניגנו ושרו אום כלתום, והמשתתפים זכו למתנות: כל גבר קיבל תרבוש משובץ. כל אשה מעטפת רקדנית עם מטבעות. קיבלו קופסאות כסף מלאות בסוכריות מוזהבות, תוף טמבורין במתנה, מטבעות זהב למזל, מטבעות שייש כחול למזל נוסף, ואם ראיתי נכון אנשים לקחו הביתה במתנה גם את כריות ההסבה שריפדו את הכסאות ועליהם רקמה לכבוד החתן כלה. האוכל, מכל טוב העולם. מזנונים של מאכלים אתניים שלא ניגמרים, והמשקאות היו הכי טובים שיש בהילטון תל אביב. יוצאי עירק יודעים לשתות, ובקבוקי הויסקי "שיבאס ריגל" זרמו כמיים. הייתה אוירה מזרחית בינלאומית, דיברו עברית, אנגלית וערבית, הגיעו אורחים מהונג קונג, מסינגפור, מלונדון, ומתל אביב. במידה מסויימת הייתה החתונה הפגנת כוח, ידידות ועוצמה בקרב העילית של יוצאי עירק בעולם. בחתונה עצמה, השתתפו כאלף קרואים. עשרות כנרים הוארו בלפידים וקיבלו את פני הנכנסים. קבלת הפנים הראשונית הייתה על אלכוהול וסושי. אחר כך פתחו שני תוקעים בשופרות מסולסלים את טקס החתונה. זיקוקים מוזהבים לבנבנים דמויי נוצה רכה הופרחו בחלל והחופה החלה. הרב לאו, נשא את הנאום. הוא אמר משהו כמו: "אברהם אבינו בא מבבל, לא מפולניה, לא מארצות הברית, אלא מבבל, שהיא עירק", פרט לאמירה הזאת היה כרגיל נאומו של הרב מסוג נאום חוצב להבות לכל עת. הסעודה הייתה מיוחדת בהרכבה. עדשים, בטטות, סלק, כבד אווז, בשרים ודגים, הייתי מכנה אותה סעודה חדשנית לא שיגרתית. שוב היו להקות קצב וזמר, רקדניות עירומות למחצה מצופות זהב, להקות מזרחיות, תיזמורות, שלומי שבת, זהבה בן ועוד. לא צריך להתפלא. ביום הולדתו האחרון של אברהם אירני הופיעו אייל גולן ויצפאן. פרט לעשירי לונדון המפורסמים ממשפחות שינה, ויקטור, סלים, דלאל ועוד זיהיתי את הצייר מנשה קדישמן, את משה טרי לשעבר ממשרד התיקשורת, את שמיל ובר מבנק הספנות, את עו"ד פירון, ז´אק קובה, צביקה רביע, אירינה שלמור, המנתח הפלסטי יהושפט שולמן, ועוד. למשפחת אירני שלושת בנים ובת. איתן, רוני, יוסי וויוי. לצעירים חברת יבוא בשם "אל שרד" שמייצגת בישראל את פילה, לוטו, אסיקס, דיזל ועוד. בחוג החברים של החתן כלה בלטו אופנות העולם האחרונות. החתיכות היו הכי יפות ומגונדרות שיש, הגברים הכי מרשימים שאפשר. אם איני טועה משמשת חתונה כזאת כר נירחב לשידוכים עתידיים בין בני הקהילה. היה יפה, לא רגיל, אולי זוהי חתונת השנה, או העשור. כי לא ראיתי מזמן חתונה כזאת. גם כשמשפחת ספרא חגגה במוזיאון ישראל אירוע משפחתי, הזיזו שם את הקיר כדי להרחיב את האולם, אבל עדיין לא הגיעו לפאר שהיה בחתונה של ויוי ומייקל. הזוג הצעיר רכש אמנם וילה בהרצליה פיתוח, אבל ישהה כניראה רוב הזמן בלונדון. החתן לא מדבר עברית. זה לא הפריע לאיש לחגוג עד אור הבוקר. מזל טוב.
 

הילית*

New member
בואי נגיד שאני לא מתה על הסגנון

הזה... עניין של טעם ושל אופי...
 
מתה או לא דארלינג..יש גם אנשים

כאלו..שלא צריכים לדאוג לכלום יום אחרי החתונה. אני לכשעצמי הייתי חוגגת את חתונתי בדיוק אותו הדבר גם אם היו לי יותר מליונים בבנק...אבל יש כאלו מחליפים בלטות.....
 
בן. אני מתפרנסת מהם לא רע בכלל...

אבל פרטים מדוייקים דארלינג בארבע עיניים או בשיחה אישית יותר......
 

רחלי1

New member
אתי, דארלינג -

סיקרת את הארוע יופי. נשמע כמו מחזה אור קולי סעודי. אשכרה, עליבאבא ובניו באורגיה של אוכל, תכשיטים ועינטוזים....
העיקר - האורחים קיבלו הביתה איזו חתיכת בלטה? מטיל זהב? ביס מההינומה? ...משהו?
סתם... מזמן כבר לא שמעתי על עושר קיצוני, ראוותני ומסוגנן כזה. אין מה לומר, כמה שזה מעורר בי דחייה (אנשים מולטי-מיליונרים תמיד נראו לי קצת מפחידים...) זה בכל זאת נורא מעניין ומרשים לשמוע ולראות. (ולטעום, אני מניחה...) סחתיין על התאור.
* אגב, נראה לך שהכלה נהנתה, או שנצפתה אימה באישוניה? בכל מקרה, בפעם הבאה תסדרי לי הזמנה, קושקוש
 

יעלי2

New member
לכל הבנות ואתי א.

יש אנשים שיש להם ויש אנשים שיש להם הרבה יותר. הרבה יהודים עירקים עשו הון ממסחר כשברחו ארצה ב"זמנו" וחלקם התמקם בלנדן (האיות בכתיב חסר בכוונה). יש להם חוש כלכלי אדיר וכמה מרואי החשבון המצויינים במ´דינה הם ממוצא עירקי. יש לי חברה (מבוגרת ממני בכ 30 שנה) שנסעה ללנדן לחתונות של חבריה מבגדד וסיפרה לי על העושר ובחירת בתי המלון לאירוע חתונה. אין לי ספק שגם אם היה אולם חתונות הכי מדהים בארץ הקודש, מלון הילטן (בלי ו´) היה נבחר, כי זה שיא הסטייל ואין אחר לו בעינהם. כמו שרובנו מעדיף להתחתן בגן טרופי כי זה מתאים לנו ולאורחינו, זה מתאים להם. והיות ויש כסף, אז עד רבה. עד כאן לעת עתה.
 

רחלי1

New member
תשובה ליעלי

לאיש (או לי, לפחות) אין שום ספק שהכל לגיטימי. אף אחד לא תקף אף אחד, ולא היתה שום כוונה כזו. הכל לגיטימי, כפי שהסברתי בהמשך. ושיהיה במזל לכולם!
 
רחלי חמודה את האמת....

מעניין אותי לדעת למה את אומרת דבר אחד ומייד את ההפך שלו: "אין מה לומר, כמה שזה מעורר בי דחייה...." (דובר על העשירים שמתחתנים ברוב פאר והדר..) ואילו לאחר דברים אלו את מוסיפה ואומרת: "בכל מקרה, בפעם הבאה תסדרי לי הזמנה קושקוש..." למה את עושה זאת לעצמך אנחנו לא רוצים שתקבלי דחיית יתר חלילה, ושתרגישי לא טוב.... לא חבל
זה מזכיר לי את הסיפור על הפולנייה (בלי לפגוע באף אחת) שהולכת למסעדה עם בעלה לחגוג את יום הנישואין, ואיך שהם מתיישבים היא מתחילה להתלונן על: הכסאות, המלצרים, הטבח, המוסיקה, התאורה, האוכל, המנות, הקינוח ועל בעלה כמובן. אבל בסוף הארוחה היא אומרת לבעלה שיקח מהאוכל של המסעדה ושילכו הבייתה לעשות סקס.... אז לא כדי לפעמים לשמוח בשמחתם של אחרים בלי "דחיות" מיותרות. ממתין לתשובתך הכנה (והלא עצבנית כי לא התכוונתי לעצבן) אייל...
 

רחלי1

New member
אייל חמוד -

נכון, ידידי. לא התכוונת לעצבן. כמו עוד כמה אושיות טהורות לב, לפנייך, ממש לא מזמן. ובכל זאת, למה יש לי הרגשה שכל מילה בפורום הזה בזמן האחרון עומדת למשפט פוליטי/רגשי/אישי או אחר, גם כשלפעמים כל הכוונה היא להשתעשע מעט? לא אתחמק משאלתך: אמביווילנטיות היא התשובה. אני לא אוהבת בומבסטיות, אבל יש גם בה קסם ומשיכה. רגשות מעורבים, אתה יודע. עניין ודחייה, פחד ומשיכה, וכל שאר הניגודים, הולכים הרבה בעמים ביחד. לא צריך להיות פרויד בשביל להבין את זה. כמו, למשל, סרטים הוליוודיים. - אניני הטעם (ולפעמים גם אני) יאהבו לקטול אותם ולהכחיש כל הנאה מצפייה בהם, אבל יצפו בהם בכל זאת. למה? כי לפעמים נחמד לאכול סושי מהודר, ולפעמים גם ביסלי זה נורא כייף. אני, (ואת זה אתה לא יכול לדעת, כי אתה כלל אינך מכיר אותי) אינני בעלת אופקים צרים, וההנאות שלי מכל מה שיש לעולם שלנו להציע רבות ומגוונות. כנ"ל דעותיי. הכל גמיש, הכל לגיטימי, הכל מעניין, כל עוד לא מדובר בלהרע לאחרים במזיד. אי לכך, ידידי המלומד, שתה קצת מים קרים והרגע. תגובתי נשארת כשהיתה, מצפוני שקט, ואין לי שום ספק בכוונותיי הטהורות. חבל שלך יש. ובעצם...לא נורא. גם דעתך לגיטימית, לפחות כדעתי.
 
רחלי יקרתי...

מאז ומעולם רגוע הייתי. אי לכך ובהתאם לזאת לא התעצבנתי ורווחה לי נשמתי כאשר נוחכתי לדעת שגם את לא התעצבנת על תגובתי הקודמת. נכון אני עגיין לא זכיתי להכיר אותך (דבר שיכול להשתנות...) אבל את דעתך אני מקבל ושמח על הכנות האמיתית בתשובתך ובכדי לא להפוך את זה לדיון פובליציסטי פוליטקלי קורקט ועוד גיננוי לשון מהאקדמיה... אני נסגור את זה בדעות רבות ומגוונות לי לך ולכווווווללםם... ורק להעמיד דברים על דיוקם אין לי כל ספק בכוונותייך הטהורות דווקא נהפוך הוא אני שמח שהן כאלה טהורות וךכן יקרתי המלומדת גם כן אני משקיט את מצפונך שבעתיים כי מצפוני מאז ומעולם היה שקט.... יום נעים ובהצלחה אייל...
 

רחלי1

New member
אייל, מהיר התגובה -

אני שמחה שיושרו ההדורים והכל הובן כהלכה. רק בשמחות, רחלי
 
למעלה