אוי נו באמת, אנשים... ../images/Emo188.gif../images/Emo46.gif
תצאו מהחיים השבריריים שלכם. אתם אשכרה באים בתלונות שהאלבום לא בא עם סכין לחיתוך מהיר ואלגנטי... תעשו לי טובה, כמאמר אורי גוטליב. תבינו שרונה כבר עוד מעט בת 30 והיא לא יכולה להתקע יחד אתכם בשלב האינפנטילי. גם אני יותר התחברתי לשירים אישיים, אבל נמאס כבר מהם, לא? כמה אפשר לשמוע את אותה מנטרה? כבר הבנו שרונה מתאהבת, נפרדת, כואבת ומקללת את היום שבה הן נולדו. ומה הלאה? זה הקרדיט שאתם נותנים למושא הערצתכם? אין לה עוד דברים בראש? רק על זה היא מסוגלת לכתוב שירים? לי אישית נמאס כבר מאותו שיר ישן שחוזר על עצמו בוריאציות שונות. וחוץ מזה, תבינו שגם בשירים על פלמ"חניק אפשר למצוא כאב, אהבה, רגש, אכזבה, פחד ומליון דברים. מה קרה, בתקופת הפלמ"ח לא הזדיינו? לא התאהבו? הגיע הזמן שרונה תכליל את כל אותן החוויות הרגשיות למישהו ולתקופה אחרת. זה הרבה הרבה יותר מעניין.