אני מכיר פסק דין אחד בעניין, והוא לרעתך.
עם זאת, אני חושב שבית המשפט יקבל את טענתך שאדם מוסמך מטעם הנתבעת אומר שהם אינם נדרשים לוודא קבלת פקס. אני גם יודע מהפרקטיקה שזאת המדיניות - כלומר, שלקוחות לא נדרשים לוודא קבלת פקסים.
גם החוק אינו דורש לוודא את קבלת הפקס, אלא רק להודיע בכתב.
בכך מקרה, לשאלתך, זה פסק הדין:
שים לב שהוא בתביעות קטנות, ולכן הוא אינו מהווה תקדים מחייב. הוא גם לא בדיוק נותן תשובה למקרה שלך, אבל הוא מציג דעה מעניינת.
2. לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין ושמעתי טיעוני הצדדים בפני ובמסמכים שנשלחו אח"כ ובמוצגים שצירפו, אני קובעת כי התביעה מתקבלת בחלקה בלבד – 10%, בגין רשלנותו התורמת של התובע. להלן נימוקי החלטתי:
א. התובע פנה לסוכן הביטוח שלו, מר פרוספר בן זריהן, בבקשה שזה ישלח עבורו לחברה הנתבעת את טופסי משיכת כספי קרן ההשתלמות שלו. לאחר שמולאו הטפסים, הללו נשלחו למספר הפקס המופיע על דפי הפירמה של הנתבעת, מתוך ציפיה כי הכספים יופקדו בחשבונו של התובע בתוך 4 ימי עסקים מיום הגעת הטפסים לנתבעת. משבושש הסכום להגיע ליעדו, פנה התובע בעצמו לנתבעת, ונתבקש לשלוח אותם טפסים למספר פקס אחר, אשר הסתבר בדיעבד כי הוא זה אשר אליו אמורים להישלח טופסי הבקשה למשיכת הכספים.[
ב. התובע לא עשה כל אשר לאל ידו במאמצים הסבירים בכדי שבקשתו תגיע ליעדה: אמנם פנה לאיש מקצוע בתחום על מנת שזה יסייע לו במילוי הטפסים ובשליחתם לנתבעת ושלח הטפסים למספר הפקס המופיע על העמוד הראשון של הבקשה לקבלת הכספים, אך לא היה די בפעולות אלו. על התובע היה לוודא אצל הנתבעת קבלת הטפסים מיד באותו מעמד או סמוך לאחר מכן. אין באישור המשלוח של הטפסים כדי להוות ראיה לקבלתם אצל הנתבעת; תקלות טכניות עלולות לקרות מסיבות שונות, ועל כן העובדה שהטפסים נשלחו, אינה מבטיחה הגעתם ליעדם.
ניתן ללמוד על דרך ההיקש באשר לחובה לוודא קבלת הפקס אצל הנמען או למצער להודיע לנמען על דבר משלוח הפקס מתק' 497א לתקנות סדר הדין האזרחי בו נקבע כי יראו בהמצאה באמצעות הפקסימילה כהמצאה כדין אך ורק אם בין היתר "...עורך הדין השולח כתב בי-דין בפקסימילה יודיע לנמען בטלפון, בתוך 24 שעות משעת המשלוח, כי שלח לו בפקסימילה את כתב בי-הדין וכי העתק ממנו מצוי במזכירות בית המשפט, ויערוך תרשומת על ההודעה הטלפונית, שתכלול את פרטי כתב בי-הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה...".
תקנה זו הוספה לתקנות סדר הדין האזרחי בתיקון מס' 2 משנת 1997 בעקבות אימוץ המלצה של ועדת וינוגרד בעניין.
--- סוף עמוד 3 ---
בפסה"ד בעניין תפ (ירושלים) 6313/08 מדינת ישראל נ' שמעון מזרחי מיום 2/7/08 מפי שופטת בית המשפט השלום בירושלים, כב' השופטת זוכוביצקי נכתב כי "...לטעמי אין די בכך שעו"ד ישלח בקשה בפקס, לא יוודא קבלתה ולא יתעניין מה עלה בגורל בקשתו, וזאת במשך חודשים. עו"ד עטרי כבר ידע על פי ההשתלשלות בת.פ. 4261/07 כי קיימות תקלות באשר להגעת הפקסים במזכירות התביעות. אולי נוח היה לו לנקוט בעמדה של שב ואל תעשה...".
מכאן, כאמור, צא ולמד לעניין החובה שהיתה מוטלת על כתבי התובע דכאן לוודא דבר קבלת הפקס אצל הנתבעת, ולמצער להודיע על דבר משלוח הפקס, ולא לשבת בחיבוק ידיים.
יש לציין כי התובע הסכים בסופו של יום לרשלנותו בעניין זה, כפי שבאים הדברים לידי ביטוי בדבריו בהודעתו לביהמ"ש מיום 11/10/09 לפיהם "...לאור העובדה שחלקי הוא בכך שלא וידאתי את קבלת הפקס...".
