מותר להעלות כאן זכרונות של מתבגרת?
כי אם כן, אז הדבר היחיד שעולה לי בראש בהקשר של אהבה אסורה אם יש בכלל דבר כזה שהוא לא בקטע של גילוי עריות, אז גילגלתי קצת אחורנית בסליל הזכרונות, ונזכרתי שכשהייתי בת 17 בערך, "הכירו" לי איזה בחור ועל הדייט הראשון הוא כבר לקח אותי על הווספה שלו וכך איזו שיירה של כמה מכוניות עם חברה צעירים וווספה אחת עלתה לירושלים לבילוי באיזו מסעדה, ואני לא הצלחתי להוציא הגה מפי כי הדייט שלי היה מאוד מאוד רחוק מטעמי ואילו החבר שלו היה בדיוק בדיוק הטעם שלי פלוס פלוס פלוס
וכך כל הערב, לא הוצאתי הגה מפי וכולם חשבו שאני ביישנית עד גבול המפגרת, ועיניי היו מרותקות לחבר שלו ולבדיחות שלו ולקסם האישי שלו ואני זוכרת אפילו את השיר שהוא שר בקולי קולות ובקול יפה למדיי...
"פרש דייג הרשת ביום סגריר..." מישהו עוד זוכר את השיר הזה בכלל?
אחר כך ירדנו מירושלים לכיוון תל-אביב ואכלנו גלידה ב'מונטנה' ואני כבר הייתי מאוהבת לגמריי בחבר של, אשר היה צמוד למישהי קולנית, אבל הוא דווקא הסתכל עליי ואני רציתי למות כי התביישתי להרגיש משהו למישהו שהוא לא בדיוק זה שאני אמורה לשים לב אליו...
מן הסתם הבחור שהיה הדייט שלי הבין שאני לא ממש איתו ואוליי אפילו הבין שמישהו אחר מושך את תשומת ליבי, אני כבר באמת לא יודעת. זכור לי רק שיצאנו עוד פעם אחת כי גיסי מאוד ביקש שאתן לבחור עוד פעם אחת הזדמנות, אך כמובן לא יצא מזה כלום ואני נשארתי עם זכרון מתוק על בחור שחרחר עם עיניים בוהקות וקסם אישי שנשפך מהאוזניים, ועדיין קולו מהדהד באוזניי: פרש דייג הרשת ביום סגריר, ואני אנא באה