וידוי רגשני במיוחד
אנשים. יש לי אינטרנט רק שבועיים ואני בן 21. גדלתי בראש העין, שזו די מושבת ערסים ודוסים ותמיד הרגשתי כל כך רע עם זה שאני לא מכיר אנשים כמוני שמוזיקה זה כל החיים שלהם. תמיד נתקעתי בשיחות עם אנשים כי מוזיקה היה כל מה שרציתי לדבר עליו ותמיד היה לי קשה לדבר עם אנשים בגלל זה. ופתאום מצאתי את כל הפורומים האלה וזה כזה אדיר שיש עוד אנשים כמוני שמוזיקה זה הכל בשבילם ושאיכפת להם עד כדי כך. אני יודע שזה נשמע מפגר קצת, אבל זה ממש אדיר בשבילי. מאז שהייתי בן 14 נהגתי לנסוע לתל אביב כל חודש כדי לקנות מגזינים כי זאת היתה הדרך היחידה שלי ללמוד על המוזיקה שכל כך אהבתי וזה נשמע מוזר אבל באמת לא חשבתי שיש כל כך הרבה אנשים כמוני. אז זהו. בעיקרון מה שרציתי להגיד זה שאני שמח שאתם פה ושהפורום הזה קיים. אני מקווה שזה לא היה קיטשי מדי.אממממממ זהו. גיא.
אנשים. יש לי אינטרנט רק שבועיים ואני בן 21. גדלתי בראש העין, שזו די מושבת ערסים ודוסים ותמיד הרגשתי כל כך רע עם זה שאני לא מכיר אנשים כמוני שמוזיקה זה כל החיים שלהם. תמיד נתקעתי בשיחות עם אנשים כי מוזיקה היה כל מה שרציתי לדבר עליו ותמיד היה לי קשה לדבר עם אנשים בגלל זה. ופתאום מצאתי את כל הפורומים האלה וזה כזה אדיר שיש עוד אנשים כמוני שמוזיקה זה הכל בשבילם ושאיכפת להם עד כדי כך. אני יודע שזה נשמע מפגר קצת, אבל זה ממש אדיר בשבילי. מאז שהייתי בן 14 נהגתי לנסוע לתל אביב כל חודש כדי לקנות מגזינים כי זאת היתה הדרך היחידה שלי ללמוד על המוזיקה שכל כך אהבתי וזה נשמע מוזר אבל באמת לא חשבתי שיש כל כך הרבה אנשים כמוני. אז זהו. בעיקרון מה שרציתי להגיד זה שאני שמח שאתם פה ושהפורום הזה קיים. אני מקווה שזה לא היה קיטשי מדי.אממממממ זהו. גיא.