החיים במדרון
New member
אני תמיד אומר שאשתי, אם ילדי, היא אישה טובה. דואגת לי ובהיא בסדר באופן כללי. ואני תמיד אומר שהבגידות שלי היו לא כי רע לי בבית אלא אתם יודעים – שחיקה, רצון לגוון קצת וכו'.
אבל זאת אמת חלקית בלבד כי זיהיתי דרייב חזק שבעיני מצדיק את קיומו של קשר רומנטי מהצד ואני עומד לפתוח את זה עכשיו:
בשנים האחרונות יש אזכורים לגבי תסמונת שנקראה על שם אתי אלון שכידוע גנבה כספים מהבנק שבו עבדה, פעלה מאחורי גבו של בעלה ובסופו של דבר לא רק החריבה את הבנק ונכנסה לכלא אלא אם הרסה את המשפחה שלה וגרמה לחורבן כולל שם. וכל זה למען אחיה שהסתבך כל הזמן בחובות הימורים.
ולמה היא עשתה את זה? כי חינכו אותה בבית ושטפו לה את המוח שהאח חשוב מאוד, הוא הכי חכם והכי שווה והכי הכי מהכול ומכולם – גם מהמשפחה האישית שלה ובטח גם מבן זוגה. וזה היה הגורם הראשוני להתנהגות שלה.
ולאשתי יש גם מקרה קל אומנם של אותה תסמונת של אתי אלון.
רוב הזמן זה לא נראה לעין: אנחנו גרים רחוק מהמשפחה שלה וכשאנחנו לבד הכול נראה ומרגיש בסדר. זוג נורמלי, כמעט לא מתווקחים אפילו. אבל יש לה אח שהוא סוג של נרקיסיסט שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת ובעבר המון שנים לא השתין אפילו לכיוונה כי היא בעיניו סתם אחות שנועדה לשרת ויש לה אמא חטטנית שאוהבת להתערב בכל מקום שמתאפשר לה את זה. ושני אלה מצליחים לפעמים לתקוע תריז בתא המשפחתי שלנו. זיהיתי ניסיונות של אשתי לפגוע באינטרסים שלי אישית ושל התא המשפחתי שלנו רק כי לאחיה ולילדים שלו יהיה יותר מתאים. זיהיתי ניסיונות של אמא שלה לגרום שלנו ולילדים שלנו לבצע דברים שלא לטובתינו דרך אשתי כמובן ששימשה לה צינור כאילו אלה הרעיונות שלה ואני נגררתי לסדרת דיונים מתישים.
כל פעם כשזיהיתי את הדברים האלה היה ריב גדול עד כדי כך שהסברתי לה שמתי שהוא ימאס עלי ואגש לרבנות אבל מצד שני, בסוף שנות החמישים שלי, גיליתי ביני לבין עצמי שההתנהגות הזאת שלה מהווה בשבילי סוג של הצדקה לנהל רומן מהצד. בתקופות כשהייתה לי מאהבת, גם במשברים הכי קשים שהיו עם אשתי הייתי יותר סובלני כלפיה. טיפלתי במשבר עם פחות אמוציות ותמיד הייתה לי המחשבה שגם אם אשתי מתנהגת כלפי בחוסר כבוד ובחוסר הגינות, יש את האהובה שלי שמקבלת אותי כמו שאני, שלא מנסה לקמבן אותי מאחורי הגב ורק מחכה כמוני שיגיע היום המיוחל ונתייחד שנינו בצימר ונעשה אהבה.
לא, לא הייתי מעמיס עליה את הצרות שלי מהבית. לא צריך. אבל עצם הידיעה שיש שם בעולם אחת שלגמרי בעדי, מישהי שאצלה אני במקום הראשון, עצם הידיעה הזאת עזרה לי לעבור את התקופות הקשות בבית ולהתרכז יותר בתקופות שהמשפחה ההזויה של אשתי לא הייתה בפרונט.
אפשר לטעון שאולי המאהבת, בעצם קיומה, הצילה את הנישואים שלי.
זהו. פרקתי.
אבל זאת אמת חלקית בלבד כי זיהיתי דרייב חזק שבעיני מצדיק את קיומו של קשר רומנטי מהצד ואני עומד לפתוח את זה עכשיו:
בשנים האחרונות יש אזכורים לגבי תסמונת שנקראה על שם אתי אלון שכידוע גנבה כספים מהבנק שבו עבדה, פעלה מאחורי גבו של בעלה ובסופו של דבר לא רק החריבה את הבנק ונכנסה לכלא אלא אם הרסה את המשפחה שלה וגרמה לחורבן כולל שם. וכל זה למען אחיה שהסתבך כל הזמן בחובות הימורים.
ולמה היא עשתה את זה? כי חינכו אותה בבית ושטפו לה את המוח שהאח חשוב מאוד, הוא הכי חכם והכי שווה והכי הכי מהכול ומכולם – גם מהמשפחה האישית שלה ובטח גם מבן זוגה. וזה היה הגורם הראשוני להתנהגות שלה.
ולאשתי יש גם מקרה קל אומנם של אותה תסמונת של אתי אלון.
רוב הזמן זה לא נראה לעין: אנחנו גרים רחוק מהמשפחה שלה וכשאנחנו לבד הכול נראה ומרגיש בסדר. זוג נורמלי, כמעט לא מתווקחים אפילו. אבל יש לה אח שהוא סוג של נרקיסיסט שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת ובעבר המון שנים לא השתין אפילו לכיוונה כי היא בעיניו סתם אחות שנועדה לשרת ויש לה אמא חטטנית שאוהבת להתערב בכל מקום שמתאפשר לה את זה. ושני אלה מצליחים לפעמים לתקוע תריז בתא המשפחתי שלנו. זיהיתי ניסיונות של אשתי לפגוע באינטרסים שלי אישית ושל התא המשפחתי שלנו רק כי לאחיה ולילדים שלו יהיה יותר מתאים. זיהיתי ניסיונות של אמא שלה לגרום שלנו ולילדים שלנו לבצע דברים שלא לטובתינו דרך אשתי כמובן ששימשה לה צינור כאילו אלה הרעיונות שלה ואני נגררתי לסדרת דיונים מתישים.
כל פעם כשזיהיתי את הדברים האלה היה ריב גדול עד כדי כך שהסברתי לה שמתי שהוא ימאס עלי ואגש לרבנות אבל מצד שני, בסוף שנות החמישים שלי, גיליתי ביני לבין עצמי שההתנהגות הזאת שלה מהווה בשבילי סוג של הצדקה לנהל רומן מהצד. בתקופות כשהייתה לי מאהבת, גם במשברים הכי קשים שהיו עם אשתי הייתי יותר סובלני כלפיה. טיפלתי במשבר עם פחות אמוציות ותמיד הייתה לי המחשבה שגם אם אשתי מתנהגת כלפי בחוסר כבוד ובחוסר הגינות, יש את האהובה שלי שמקבלת אותי כמו שאני, שלא מנסה לקמבן אותי מאחורי הגב ורק מחכה כמוני שיגיע היום המיוחל ונתייחד שנינו בצימר ונעשה אהבה.
לא, לא הייתי מעמיס עליה את הצרות שלי מהבית. לא צריך. אבל עצם הידיעה שיש שם בעולם אחת שלגמרי בעדי, מישהי שאצלה אני במקום הראשון, עצם הידיעה הזאת עזרה לי לעבור את התקופות הקשות בבית ולהתרכז יותר בתקופות שהמשפחה ההזויה של אשתי לא הייתה בפרונט.
אפשר לטעון שאולי המאהבת, בעצם קיומה, הצילה את הנישואים שלי.
זהו. פרקתי.
