איפה שהירח נמצא
New member
וידוי
סליחה שאני נוחתת ככה עליכן, בנות יקרות, אבל אני לא יכולה יותר, וזה היה נראה לי הפורום המתאים לפרוק את מתחי ה"אני לא יכולה יותר" האלו, אז הנה, ברשותכן כמובן: אני שונאת גברים. אני כל כך שונאת גברים! (ושיסלחו לי אבי, אחי וסבי, אבל אני כבר לא שולטת בזה) בזמן האחרון, התעצמה ההרגשה, שתמיד הייתה כל כך מופנמת. אף פעם לא רציתי לעשות הבדלים, ובטח שלא הבדלי מין כי הכללה שכזאת היא נוראית, ואפילו אני עצמי, גם אחרי שהדגשתי את משפט השנאה, חושבת שהכללות כאלו לא עושים, פשוט לא עושים. אז למה אני מרגישה ככה?! האמת היא שחוויותי עם גברים דלות באופן מחריד. והסיבה לכך, לא ממש עקרונית. עכשיו כשסופסוף מישהו מצא חן בעיני אז הוא נראה כבורח, אתן יודעות, מהגברים האלו שתמיד פחדו שלא ירצו אותם ויסתגרו בעצמם ועוד תירצו בצורה מושלמת "מי צריך בנות. אני לא צריך בנות. יש לי ווקדה, יש לי את החברים שלי" וכ'ו וכ'ו. אז אני שונאת אתכם. אני פשוט שונאת אתכם
סליחו לי נשים יקרות הייתי חייבת שמשהו פה יתאדה מתוכי. חג שמח לכולכן ובהצלחה.
סליחה שאני נוחתת ככה עליכן, בנות יקרות, אבל אני לא יכולה יותר, וזה היה נראה לי הפורום המתאים לפרוק את מתחי ה"אני לא יכולה יותר" האלו, אז הנה, ברשותכן כמובן: אני שונאת גברים. אני כל כך שונאת גברים! (ושיסלחו לי אבי, אחי וסבי, אבל אני כבר לא שולטת בזה) בזמן האחרון, התעצמה ההרגשה, שתמיד הייתה כל כך מופנמת. אף פעם לא רציתי לעשות הבדלים, ובטח שלא הבדלי מין כי הכללה שכזאת היא נוראית, ואפילו אני עצמי, גם אחרי שהדגשתי את משפט השנאה, חושבת שהכללות כאלו לא עושים, פשוט לא עושים. אז למה אני מרגישה ככה?! האמת היא שחוויותי עם גברים דלות באופן מחריד. והסיבה לכך, לא ממש עקרונית. עכשיו כשסופסוף מישהו מצא חן בעיני אז הוא נראה כבורח, אתן יודעות, מהגברים האלו שתמיד פחדו שלא ירצו אותם ויסתגרו בעצמם ועוד תירצו בצורה מושלמת "מי צריך בנות. אני לא צריך בנות. יש לי ווקדה, יש לי את החברים שלי" וכ'ו וכ'ו. אז אני שונאת אתכם. אני פשוט שונאת אתכם