"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה

[shushu10]

"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה

לגור שם כי כבד הרעב בארץ" מדוע צוין שנית בסוף הפסוק ענין הרעב בארץ?

 

[pembencipolisi]

כנראה כדי לרמוז שהרעב כבד, אברהם

שהיה תושב מדבר לפחות חלק מחייו, מן הסתם היה מורגל בבצורת...

 

[tzimisce]

לדעתי עניין הרעב מוזכר פעמיים

כדי להמחיש עד כמה היה רעב וכדי לתת " לגיטימציה" לאברהם לרדת, להסביר שלא סתם כך היה אברהם " יורד " מהארץ. אברהם לא היה יורד אילו היה רעב סתם אלא רעב כבד לכך , בשביל ההדגשה מוזכר הרעב פעמיים .

 

[יצחק שדה]

כלומר שירד מדין פקוח נפש ולא מחמת

שחשש לאבדן ממון.

 

[shushu10]

תשובה יפה שקבלתי

ויהי רעב (פיזי) בארץ (היא כנען) וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב (הרוחני) בארץ (היא מצרים). לומר שהרעב הרוחני במצרים כבד היה מן הרעב הפיזי ללחם ששרר בארץ כנען וזו הסיבה שאברם ירד לשם.

 

[pembencipolisi]

רעב רוחני ? מה לאברהם להיות

הפסיכיאטר של מצרים ?

 

[shushu10]

רוחני זה לא נפשי

רעב רוחני במשמע מוסר ירוד = מדות מקולקלות.: זימה, רצח, שוד, שקר . אברם היה מורה רוחני ידוע, היו לו חניכים רבים (ראה יד', יד) וקבל משימה להיות אב המון גויים. מתפקידיו של אב מסור להפיץ תורה ודרך ארץ.

 

[pembencipolisi]

אם כל הכבוד לאברהם , הוא התקשה

לפתור את צרות חייו: ללא בנים עד גיל 86 ואז הוליד את ישמעאל ואם ישמעאל גורשה פעמים... ישצחק נולד לו בגיל 100 והפך לקרבן שלא נשחט. את בני קטורה שלח אל ארץ בני קדם, שהיא מדבר סוריה, ואברהם עצמו נדד מצרימה שם נחטפה שרה ממנו, לפני שברחו אברהם ושרה משם. אז מה לו לפתור את בעיותיה של מצרים ?

 

[pembencipolisi]

"עם כל הכבוד לאברהם..."

 

[shushu10]

נכון מאד! חיי אבותינו לא היו קלים

וכן חיינו שלנו אינם רק נופת צופים. - המיוחד בתנ"ך הוא שהוא מביא דברים שיש מאחוריהם מסר חינוכי- מוסרי, בין אם זה חיובי כמושא לחקוי, או משהו שניתן ללמוד ממנו על דרך השלילה, - כלומר כך ראו אך אל תעשו! ולכן מתוארים חייו האישיים של הגיבור ללא כחל ושרק.

 

[אופירA]

לאברהם יש הרבה כבוד בתורה

הוא היהודי הראשון! זה לא תפקיד פשוט. זה תפקיד רציני, שלא מזמין חיים קלים ופתרונות פשוטים. זה תפקיד שמחייב הרבה אמונה וביטחון, וכרוך בניסיונות לא ברורים. לפני אברהם היו עוד צדיקים גדולים: נוח, שם, עבר, מתושלח, חנוך ועוד. הם ידעו היטב על בריאת העולם בידי אלוקים, וגם ידעו את תורת האלוקים (שם ועבר ניהלו ישיבה, בה לימדו את התורה לכל דורש). אבל למרות זאת, הם היו גויים, הם לא נחשבו עבריים, הקב"ה לא כרת איתם ברית לזרעם עד עולם ולא ראה בצדקותם תיקון לחטא אדם הראשון. אברהם הוא זה החל בתיקון חטא אדם הראשון. כי הוא גילה את בוראו במשמעות של תפקידו של האדם בבריאה, במשמעות של התחסדות עם הבורא - נתינה לבורא. ואת המשמעות הזו הוא שם לו למטרת על בחיים ללמד כל אחד ואחד. אם ע"י שפתח אוהל האכלה לכל דיכפין (פרוייקט די רציני) ע"מ ללמד את האנשים לברך את הקב"ה וללמוד מדרכיו להעניק לזולת, ואם ע"י ששבר את כל פסלי העבודה הזרה והסביר את הטעות שבהם (תוך שלקח סיכון רציני להפוך לפחם באישו של נמרוד). גם בארץ כנען התהלך אברהם לאורכה ולרוחבה, ע"מ לפרסם את האמונה. ברור שבמצרים אברהם ימשיך בפועלו, וימצא בה כר נרחב לעבודה. אברהם, כעיקרון, לא ממש חיפש לפתור לעצמו בעיות אישיות, ולא חיפש חיים נוחים. היו לו אידיאלים כ"כ גבוהים ומשמעותיים - שהלוואי עלי... ז"א שהוא לא התקשה - הוא פשוט לא ניסה.

 

[shushu10]

תשובתך מפורטת ויפה, אך יש לי

השגות לגבי האמירה "אברהם, כעיקרון, לא ממש חיפש לפתור לעצמו בעיות אישיות, ולא חיפש חיים נוחים". נכון שלא חיפש חיים נוחים אך בהחלט העלה שאלות ריאליות כאשר היו לו התלבטויות וספיקות. למשל הפניה לאל - .."מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר". גם בסיפור הירידה למצרים מגלה אברם את החבור למציאות הריאלית, החרדה לשלום אשתו ולשלומו. כל אלו ועוד דוגמאות, מעצימות את הפן האנושי כל כך של אברהם ואינם גורעים במאומה מצדיקותו ואמונתו הבלתי מעורערת באל וגם מהתמסרותו להפצת האמונה.

 

[shushu10]

עקדת יצחק

2 הנערים שנשארים מאחור עם החמור, ואשר תפקידם לא ברור בספור העקדה - הם החבור של אברהם אל המציאות. "וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילו יחדו אל באר שבע..." - פרוש יפה ששמעתי זה עתה מפי הרב מרדכי אילון. זהו אברהם שלא נשאר בבית המדרש, ששיא הספור אינו בנסיון העקדה אלא דווקא בידיעתו את המציאות ובגדולתו להיות מעורב גם בחולין.

 

[mgb]

רעב רעב

בס"ד שלום! בראשית (פרק יב, פסוק י): וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. מפרש רש"י רעב בארץ - באותה הארץ לבדה לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה. את כפל הלשון "רעב, רעב" מסביר הנצי"ב: "כפל הכתוב להודיע שכל עוד שהיה אפשר להשתדל למכור רכושו ולבטוח בה', עשה. עד שמכל מקום כבד עליו הרעב. אז קיים בעצמו: "רעב בעיר- פזר רגלך"(מסכת בבא קמא דף ס', ע"ב). והיה בזה נסיון לאברהם שלא הקפיד(על ה', חו"ח, mgb)אלא הבין שכך הוא עצת ה' ורצונו. ולא כהרמב"ן שכתב שחטא במה שיצא, שהיה לו לבטוח בה'...". עד כאן מהנצי"ב זצ"ל בברכה