ויוה קובה

[אבי נאגי]

ויוה קובה

ביום שבת האחרון חגג העם הקובני 50 שנה לשחרור קובה מהדיקטטורה של בטיסטה, שנתמך על ידי האימפריאליזם האמריקאי , כאשר המאפיה משתמשת באי כבית זונות ובית הימורים ענק. אפילו הקשר הציוני לא היה חסר בצורת הגנגסטר מאיר לנסקי. המאבק לשחרור קובה מהשליטה של האימפריאליזם הפך מהר מאוד לשחרורה ל קובה מהקפיטליזם עצמו. העובדים בעיקר במטעי הקפה והסוכר שלא זכו להשכלה מינימאלית ולא לשרות רפואי זכו להישגים אלו הודות להפיכתה של הכלכלה לכלכלה מולאמת ומתוכננת. רבים מאויבי מעמד הפועלים חוגגים את העובדה כי פידל קסטרו בן ה-80 חולה מאוד, והם חולמים על החזרת דיקטטורת ההון לאי, עליו הטילה מעצמת העל האימפריאליסטית מצור כלכלי, במשך שנים בתקוות שווא להפיל את המדינה. הם גם ניסו להפיל את המדינה הקובנית בפלישה מאורגנת למפרץ החזירים , אשר המוני העם הקובני חיסלה באיבה. השנאה הבוערת של האימפריאליזם ושל הימין הקובני המיוחד הגולים שנהנו מחייים טובים תחת שלטון הרודן בטיסטה, לקסטרו ידועה, והם ניסו בצורות שונות במשך שנים לחסלו באמצעי טרור שנכשלו, כפי שלמד העם האמריקאי מחיקת הסנט בוועדת צ'רצ. הם עתה מקווים שראול קסטרו שלו אין את הכריזמה של קסטרו יוליך את קובה לקפיטליזם. אולם אם בעבר בזמן קריסת הכלכלה הקובנית לאחר קריסת ברית המועצות, קובה החזיקה מעמד, עתה כאשר גל מהפכני סוחף את כל היבשת של דרום אמריקה, הציפיות שלהם הם צפיות שווא. הם מצפים כי קובה תלך בעקבות סין ו וייטנאם , וכי הבירוקרטיה תהפוך עצמה למעמד בורגני חדש. אולם אלו הם חלומות רטובים, המנותקים מהמציאות ההיסטורית. אלו בישראל שחלמו כי ישראל תתקוף את איראן ואת סוריה הם אותם כוחות החולמים כי קובה תהפוך בשנית לבית זונות והימורים. אולם מי ששמע היום את שר ההגנה החדש של ארה"ב מבין כי גם אלו חלומות באספמיה. יחסי הכוחות בכל העולם הולכים ומשתנים מול עינינו והמדיניות הניאו שמרנית של בוש קורסת. אין אנו חיים יותר בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. המאה העשרים היא מאה של מאבקים מהפכנים וגורלה של קובה קשור בהם.

 

[armbruster]

מתחילים לשחרר אסירים פוליטיים בקובה

הצחנה העולה מהגווייה הנרקבת של הקומוניזם הקובני והחשש מפני התפרצות של העם הצמא לחופש מכריחה את ראול קסטרו להתחיל בשחרור אסירים פוליטיים ופעילי זכויות האדם שמשטר הדיכוי כלא במרתפיו. " המשטר הקובני, תחת הנהגתו החדשה של ראול קסטרו, מתחיל להראות סימנים של שינוי, בראשם שחרור של מספר מתנגדי משטר שנעצרו בשנים האחרונות. באופן יחסי, מדובר בגל שחרורים של ממש - בסוף חודש אוקטובר שוחררו מהכלא ריקארדו מדינה ופרנסיסקו מואורה, שנעצרו לאחר הפגנה פוליטית בהוואנה. חודש לאחר מכן שוחררו בשבוע אחד שלושה מתנגדי משטר: אלברטו הרננדס סוארס, מנהל ספרייה שהואשם בהיותו "מסוכן" למשטר, ואוסקר מריו גונסאלס, בן 62 וסנטיאגו באלדאוייה, בן 40, שנעצרו ביולי 2005, לאחר שהפגינו מול השגרירות הצרפתית בהוואנה. שלשום שיחררו שלטונות קובה מהכלא את מתנגד המשטר הקטור פלאסיוס, בן 65. פלאסיוס, סוציולוג ומבקר ותיק של המשטר הקומוניסטי בקובה, שוחרר בשל בעיות לב. הוא נעצר במארס 2003 במסגרת מבצע רחב של המשטר הקובני למאבק במתנגדי השלטון, במהלכו נעצרו עוד 75 פעילים למען הדמוקרטיה. פלאסיוס נשפט והורשע בקשירת קשר נגד קובה בשיתוף עם ארה"ב. גזר דינו נקבע ל-25 שנים בכלא. "הייתי בכלא במשך 3 שנים, שהרגישו כמו עשר. זה היה לחלוטין לא הוגן", סיפר פלאסיוס לכתבים. "אני אופטימי, אני משוכנע שקובה תשתנה. איני חושב שזה יקרה מיד, אבל השינוי יבוא. אישית, אני מרגיש טוב, אבל אני עצוב שהשארתי מאחוריי רבים שעדיין כלואים". אליסארדו סאנצ'ס, מתנגד ותיק לשלטון הקובני, אמר שהוא מרוצה משחרורו של פלאסיוס מבית הכלא, אבל ישנם עדיין 300 מתנגדי משטר כלואים בבתי כלא בקובה. לדעתו, לא צפויים שחרורים נוספים של מתנגדי משטר בזמן הקרוב. "הם מנסים ליצור מצג שווא שהדברים משתפרים", לטענת סאנצ'ס, יומיים לפני שחרורו של פלאסיוס נעצר עיתונאי עצמאי שמוחזק כעת ללא משפט." http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/798561.html זה עדיין טיפה בים וראשי הקומוניסטים בקובה מנסים בכל כוחם להמשיך ולהחזיק את האצבע תקועה בסכר ולהציל את הגווייה. אבל מאוחר: הסתלקותו של פידל קסטרו תפתח את הזירה להתגוששויות בפני הדיאדוכים וצפויים קרעים בכנופייה ובמפלגה השלטת, כמו שקרה במזרח אירופה. הקרעים והסכסוכים האלה ישתקו את מנגנוני הדיכוי הקומוניסטיים ולתוך החלל תזרום תנועת השחרור מהקומוניזם. לא רחוק היום שבו הכנופייה השלטת תחפש מקלט מדיני אצל אחד העריצים המארקסיסטיים שנותרו בעולם. צ'אבז יהסס להעניק להם מקלט כדי לא לקשור את גורלו בגורלם, אבל אולי אצל מוגאבה בזימבאבווה שהעניק מקלט גם לרוצח ההמונים המארקסיסטי מאתיופיה, מנגיסטו.

 

[אבי נאגי]

איפה בגואטנמו

שם מענים אסירים? מקור אל ג'זירה US criticised over Guantanamo The United States has been criticised by UN-sanctioned human rights investigators for failing to close the Guantanamo Bay prison for terror suspects. The experts say rights violations have continued The rights experts renewed their call on Thursday for Guantanamo to be closed and criticised the administration of George Bush for a proposed law they said might permit torture in certain circumstances. "We note with the greatest concern that the government has not taken any steps to close Guantanamo," the rights experts said in a joint statement read out by Algerian Leila Zerrougui, a specialist on arbitrary detention. "Indeed, a new block has been built and is set to open this month." Alternatives The US responded by saying it would like to close Guantanamo eventually, but it said it needed to find alternative means of protection from suspected terrorists. It criticised the allegations as poorly established, insisting detainees are treated humanely. The US insists that the detainees are treated humanely The rights experts were presenting their findings to the UN Human Rights Council. A summary of their report was released earlier this year. It demanded the United States close the detention facility and said it was effectively a torture camp where prisoners had no access to justice. Zerrougui told the council to take note of "serious human rights violations taking place in Guantanamo." She said the United States has not sought to end those violations. New bill The statement also criticised Bush's proposal on a new law to treat dangerous terrorism subjects, saying it failed to uphold the absolute prohibition on torture and "might permit abuses depending on the circumstances." Zerrougui said the bill would ensure that detainees were still denied minimum standards for fair trials. Warren W. Tichenor, the US ambassador to the UN in Geneva, criticised the experts for asserting "without real evidentiary support, conclusions they had clearly already reached." Tichenor said the experts also misunderstood the law, arguing that a country's obligation to guarantee all people's civil and political rights does not apply outside of its borders. "The Guantanamo facility is established under and governed by the law of armed conflict, or international humanitarian law," he said. Many of the allegations in the report had been made before. However, this was the first UN-sanctioned inquiry into US practices at Guantanamo.

 

[armbruster]

ההכחשה, גם העצמית, לא תעזור לך

הקומוניזם בקובה הוא בר מינן.

 

[אבי נאגי]

יש לך עוד חלומות רטובים?

ההיסטוריה נעה בכיוון ההפוך להזיות הפשיסטיות שלך. התקופה של שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת נגמרה, תתעורר טמבל.

 

[armbruster]

בוא נעשה התערבות מה ייפול קודם:

היישות הציונית או הקומוניזם הקובני?

 

[אבי נאגי]

גיחי גיחי

ואתה תשלם כמו שאתה תמיד משלם את חובותיך?

 

[armbruster]

בקיצור, אתה מתחמק

מהפכה, מהפכה - אבל הכסף יותר חשוב ל'מהפכנים'.

 

[אבי נאגי]

ויוה קובה חלק שני

אני מפנה את הקוראים לאתר של האו"ם העוסק במדדים של ההתפתחות האנושית במדינות השונות. לפי דיווח זה העולם מחולק לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה שבה הדגש הגבוה ביותר על התפתחות אנושית כאשר נורבגיה עומדת במקום הראשון, ארצות הברית העשירה במקום העשירי, ישראל במקום ה23 אחרי הונ קונג, וקובה במקום ה52. הקבוצה השניה שבה יש פיתוח ממוצע מתחילה בלוב במקום ה58 ונגמרת בניקרגוואה במקום ה112. הקבוצה השלישית שבה יש הכי פחות התפתחות אנושית מתחילה בבוליביה ונגמרת בניגר המדינה ה177. מדד הפיתוח האנושי" של האו"ם מבוסס על 3 פרמטרים : הכנסה לנפש, תוחלת חיים והשכלה. לגבי תוחלת חיים והשכלה, קובה נמצאת במצב מצוין (יחסית) ואפשר לראות זאת גם בספר העובדות העולמי באתר הCIA. לגבי הכנסה לנפש, כמובן שהיא נמוכה מאד בקובה, שהרי זה מקוזז על-ידי סובסידיות, מחירים נמוכים והשכלה, בריאות ודיור חינם. הפועל הקובני יכול להוציא חלק גדול מהכנסתו על גלידה בחוף הים או בירה במסיבות רחוב (ואכן, על זה הוא מוציא...), זה לא המצב של פועל בארצות שתנאי הפתיחה שלהן דומים לאלו של קובה. לאחר קריסת ברית המועצות שתמכה בקובה על ידי קניית הסוכר במחיר הולם, וזאת הייתה תמיכה של מיליון דולר ליום( השוו זאת למה ישראל מקבלת), המצב היה קשה וזנות הייתה נפוצה, אולם המשבר עבר וקובה נותרה ונאבקת בזנות. השוו זאת לישראל העשירה מרכז הסחר העולמי בנשים. משמע כי האי העני קובה , לו אין כמעט מחצבים והוא במצור של ארצות הברית מזה שנים, נכלל בקבוצה בה יש הדגשה על פיתוח בני החברה. לעומת זאת ישראל, שהיא מדינה אימפריאליסטית, שבה הצבר ההון הפרימיטיבי נעשה על חשבון גזל של כל העם הפלסטיניב47-8- של מאות מיליארדי דולרים. המשך הצבר ההון זה נעשה דרך תמיכה מסיבית של גרמניה, כאתנן על הסתרת הנאצים בממשל אדנוואר, השנור האדיר של הציונים והתמיכה המסיבית של האימפריאליזם האמריקאי, ובכל זאת היא מגיעה רק למקום ה23. על כך יש להוסיף כי בדו"ח על ישראל לא נכללים הפלסטינים הכבושים על ידי ישראל מזה קרוב ל40 שנה. אילו היו נכללים כפי שצריך היה להיעשות, ישראל הייתה מגיעה לסוף הקבוצה השנייה אם לא לקבוצה השלישית המהפכה הקובנית ב1959 הייתה אחד האירועים החשובים ביותר ב50 השנים האחרונות. היא הפכה להיות סמל של מאבק והתנגדות לאימפריאליזם בכל רחבי אמריקה הלטינית, בעוד עבור המוני הפועלים והאיכרים היא מהווה אלומת אור בחשכה, הרי עבור האימפריאליזם היא אויב שיש לחסלו בכל אמצעי . המהפכה הקובנית העלתה דמויות ענק כארנסטו צ'ה גאוורה הרופא האגדתי שנרצח על שנאבק לשחרורו היבשת מחברות ההון הזרות. חיסול הקפיטליזם ושלטון בעלי האחוזות, והחלפתו בכלכלה מולאמת ומתוכננת, אפשרה הישגים אדירים עבור המוני קובה, למרות המצור הכלכלי שהאימפריאליזם האמריקאי הטיל עליה זה למעלה מ40 שנה. חרם בו משתתפת מדינת ישראל לבקשת אדוניה. חובתם של כל העובדים המודעים, כל המרקסיסטים, כל הדמוקרטים העקביים להגן על הישגי המהפכה הקובנית, כנגד כל אויביה המנסים בכל כוחם להחזיר את קובה למצב בו היא הייתה לפני המהפכה-בית זונות אחד גדול וקזינו ענק, שבין השאר נשלטה על ידי מאיר לנסקי הגנגסטר הציוני ידיו של רחבעם זאבי. המתקפה האידיאולוגית של זרזירי העט האימפריאליסטים נועדה למטרה אחת, לשכנע את המוני העולם שאין להם כל אלטרנטיבה, אלא לקבל את השעבוד הקפיטליסטי. אידיאולוגים אלו מתרכזים בטענה אחת בעיקר: אין בקובה דמוקרטיה, קסטרו אינו מכבד את זכויות האדם. אולם ראו מי הם אידיאולוגים צבועים אלו: הם תומכי הכיבוש האימפריאליסטי בעיראק, השולל את זכות העם העיראקי לעצמאות ואוצרות הטבע שלו. הם תומכי הכיבוש הציוני, המוצג כמאבקו של עם קטן לביטחונו, בעוד זאת מכונה צבאית אדירה. הם תומכי הפארסה של בחירות תחת כידוני הכיבוש של ארצות הברית וישראל. בשנות השלושים היו אלו הם שהגנו על הפשיזם משום שנלחם כנגד המהפכה הסוציאליסטית. כאשר היטלר עלה לשלטון, צ'רציל ורוזבלט מחו לו כפיים. הם תמכו בניצחונו של פרנקו בספרד במדיניות "אי ההתערבות", דהינו סילוק הבריגאדות הבינ"ל, וחרם על משלוח חומרי מלחמה לרפובליקנים, בעוד פרנקו נהנה ממשלוחי צבא , מטוסים תחמושת מהיטלר ומוסוליני. אידיאולוגים אלו תמכו בכל דיקטטורה עקובה מדם אשר שירתה את דיכוי הדמים של ההמונים. הם תמכו במלוכנים בסעודיה ובירדן במלחמת האזרחים בצפון תימן. הם תמכו בהפיכת הנגד של פינושט בצ'ילה. הם תמכו בגנרלים בארגנטינה. הם תמכו ברצח של מליון פועלים ואיכרים לאחר הפיכה הצבאית של סוהרטו באינדונזיה ב1965. הם תמכו בהפיכה הצבאית בוונצאולה להפלת הנשיא הנבחר הוגו צ'אווס באפריל 2002. הם לא פתחו את פיהם כאשר ישראל שברה את החרם על סחורות מדרא"פ, וכאשר היא מוכרת נשק לכל הדיקטטורות באמריקה הלטינית, אך הם מעיזים לפתוח את הפה על חוסר זכויות אדם וחוסר דמוקרטיה בקובה? אידיאולוגים אלו הם האויב המשרת את הדיכוי של מרבית האנושות בידי קומץ משפחות של בעלי הון האחראים לרצח של כ40 מליון פועלים ואיכרים רק לאחר מלחמת העולם השנייה. לא, הם משקרים כאשר הם אומרים שיש להם עניין להגן על זכויות האדם ובדמוקרטיה בקובה. הם רוצים להחזיר את קובה לעבדות, כפי שהתקיימה בימי הדיקטאטור שלהם בטיסטה. הם לא יצליחו להפיל את קובה, משום שגל מהפכני עלה היום אמריקה הלטינית. ואם מדובר בזכויות אדם, הרי בארצות הברית יש כיום למעלה משני מיליוני אסירים רוב רובם שחורים ואספנים, המשמשים ככוח עבדים בשכר של 19-25 סנט לשעה, העובדים עבור החברות הפרטיות. בתי סוהר הופכים זה אאחר זה לתעשייה פורחת , ולכן גם דאגו לחוקים שימלאו את בתי הכלא בעניים שחורים ואספנים, שרובם יושבים לתקופות ארוכות בשל שימוש בסמים, בעוד רב הרוצחים בוש חי בפאר. ב1972 היו 300,000 אסירים מאז גדל המספר פי שבע. על מצב האסירים בארצות הברית ניתן ללמוד מהמאמר הבא: The prison industry in the United States: big business or a new form of slavery? BY VICKY PELAEZ (El Diario-La Prensa, New York) מדיניות זאת עולה בקנה אחד עם ההפקרות הרצחנית של הממשל בזמן ולאחר שסופת קטרינה הכתה בניו אורליאנס, השוו מצב זה למספר האסירים הפוליטיים בקובה, אותם אסירים המבקשים לסייע לבוש להחזיר את קובה למצבה בה הייתה בזמן בטיסטה. אם בארצות הברית מספר האסירים הוא שני מליון מתוך 300 מליון 0.0066. הרי כל מספר האסירים בקובה לפי פרסומים שונים הוא 19 על כל מאה אלף. 00019 אז מה נותר להם לטעון? להשוות את מצבו של אי עני במצור למצבן של המדינות העשירות כארצות הברית או ישראל. ובמה יש להם להתגאות? במצבם של כשני מליון בני אדם החיים מתחת לקו העוני בעוד מיליארדרים מרכזים את עושר הארץ בידיהם? במצבם של הקשישים כולל ניצולי השואה? בגזענות הפורחת, בשחיתות הנוראה? במספר הנושרים מבתי הספר? באלימות הנוראה בבתי הספר?