תולעת הגשם
New member
ויכוח : ברירת שארים (קרובים) או ברירה קבוצתית בגיליון "גלילאו האחרון (171) היה מאמר על ויכוח בין חוקרים בעניין שתי התיאוריות. האם הברירה ה טבעית פועלת על הגן או על הפרט ואיך ניתן להסביר אלטרואיזם קיצוני כמו בקן נמלים או דבורים, שבהם רק המלכה מתרבה.
התיאוריה שמשלב בכיפה היתה - ברירת שארים kin selection (הנציג של - דוקינס) טוענת שהכשירות מושפעת ממידת הקרבה הגנטית. בגלל שבדבורים ובנמלים האחיות קרובות זו לזו יותר מ-50% וגם לאם, הרי שעדיף שהם תתרבה במקומן והן יסייעו לרבייתה ובכך יסייעו להבאת עוד אחיות לעולם במחיר עקרותן. ובכלל בעולם החי, מעדיפים הורים להציל את צאצאיהם ולא זרים.
התיאוריה שלאחרונה תופשת יותר תאוצה, ( נציגגה הוא חוקר הנמלים הידוע ומיסד מדע הסוציוביולוגיה - וילסון), היא אומנם וותיקה אבל קוראת תיגר על התיאוריה המושלת. הם טוענים שישנן קבוצות שבהן הקרבה הגנטית בין האחים היא 50% כרגיל ואינה גבוהה יותר ( מכרתן עירום, זנבנים, טרמיטים) ועל כן התיאוריה של ברירת קרובים אינה נכונה. יחסי הקרבה בין הפרטים אינם גורמים לחיי חברה אמיתיים , אלא נגרמים על ידה. מושבות המתפתחות בדרך הברירה הטבעית מכילות פרטים קרובים גנטית, מכיוון שהנקבות הבנות העקרות נשארות עם אימותיהן לגדל עוד אחיות. המושבה כולה היא בעצם אורגניזם אחד ענק- סופר אורגניזם. הברירה הטבעית פועלת על תכונות המלכות המייסדות ( או לא מייסדות) קן.
וילסן בעברו היה מראשוני התומכים בתיאורית ברירת השארים ועכשו הוא עבר למחנה אחרת וקורא לתיאוריה זו - מיותרת ושגויה.. רבים מחבריו הגיבו בתדהמה ובזם על דבריו, ומאמרו זכה לתגובות עוינות וחריפות ביותר.
אשמח לתגובה על מה שכתבתי ולהרחבת הידע בנושא.
התיאוריה שמשלב בכיפה היתה - ברירת שארים kin selection (הנציג של - דוקינס) טוענת שהכשירות מושפעת ממידת הקרבה הגנטית. בגלל שבדבורים ובנמלים האחיות קרובות זו לזו יותר מ-50% וגם לאם, הרי שעדיף שהם תתרבה במקומן והן יסייעו לרבייתה ובכך יסייעו להבאת עוד אחיות לעולם במחיר עקרותן. ובכלל בעולם החי, מעדיפים הורים להציל את צאצאיהם ולא זרים.
התיאוריה שלאחרונה תופשת יותר תאוצה, ( נציגגה הוא חוקר הנמלים הידוע ומיסד מדע הסוציוביולוגיה - וילסון), היא אומנם וותיקה אבל קוראת תיגר על התיאוריה המושלת. הם טוענים שישנן קבוצות שבהן הקרבה הגנטית בין האחים היא 50% כרגיל ואינה גבוהה יותר ( מכרתן עירום, זנבנים, טרמיטים) ועל כן התיאוריה של ברירת קרובים אינה נכונה. יחסי הקרבה בין הפרטים אינם גורמים לחיי חברה אמיתיים , אלא נגרמים על ידה. מושבות המתפתחות בדרך הברירה הטבעית מכילות פרטים קרובים גנטית, מכיוון שהנקבות הבנות העקרות נשארות עם אימותיהן לגדל עוד אחיות. המושבה כולה היא בעצם אורגניזם אחד ענק- סופר אורגניזם. הברירה הטבעית פועלת על תכונות המלכות המייסדות ( או לא מייסדות) קן.
וילסן בעברו היה מראשוני התומכים בתיאורית ברירת השארים ועכשו הוא עבר למחנה אחרת וקורא לתיאוריה זו - מיותרת ושגויה.. רבים מחבריו הגיבו בתדהמה ובזם על דבריו, ומאמרו זכה לתגובות עוינות וחריפות ביותר.
אשמח לתגובה על מה שכתבתי ולהרחבת הידע בנושא.