"ויכוח" מלמד שחוויתי באימון היום

[chuch1]

"ויכוח" מלמד שחוויתי באימון היום

לפני חודש הגיעה אלינו מאמנת חדשה שעלתה לארץ לפני חודשיים, העברית שלה לא משהו בכלל אבל כבר למדתי על בשרי שבהתעמלות- לא צריך לתקשר מילולית, מסתדרים אחלה בלי שפה ורבלית משותפת... הערתי לאחת הבנות שאת הערבית יש לסיים עם קורבט, כך אני תמיד אומרת.. ואז המאמנת ניגשה אליי ואמרה לי :" מה ז"א? למה עם קורבט?" אז הסברתי לה שהקורבט בסוף חיוני להמשך האלמנטים שאחרי הערבית (פליק, סלטה וכ'..) ואז היא הסבירה לי דבר שהיה חדש לי (וסליחה מראש על הבורות): קורבט זו לא הקפיצה בסוף הערבית אלא הדחיפה של הרצפה בסיום הערבית והנפת הידיים למעלה, לא נשמע לי הגיוני אז ביקשתי ממנה להראות לי מה היא ערבית ללא קורבט והיא פשוט עשתה ערבית "עייפה" כזו...כדי לעשות בירור ניגשנו למאמנת הבכירה יותר ושאלנו אותה והיא הצדיקה את המאמנת השניייה ולא אותי ואז הבנתי! אותי לימדו את הערבית קורבט כ- ערבית+ ניתור למעלה בסופה, ואילו הדבר הנכון הוא ערבית+קורבט+ניתור למעלה בסיום. הבנתי שהיות ואותי לימדו ככה (חיברו לי את שני ה"סופיים" כדי לדלג על שלב) כך גם אני מלמדת, ואם להיות קטנוניים- זה לא כל כך נכון... כדי להתחכם- שאלתי אותה:" אז איך קוראים לקפיצה בסוף הערבית?" והיא ענתה לי תשובה נורא פשוטה:" קפיצה" . משהו שהוא כביכול נורא פשוט ונורא מובן מאליו היום התברר לי כמשהו בכלל לא נכון... שנים חייתי לפי הקורבט שלי... כיף לי שגם היום למדתי משהו ושנופצה לי "תיאוריה" מסויימת על הקורבט שאחרי הערבית עליו גדלתי... שאלה לסיום: מישהי מכן ידעה את זה ? מישהי מכן השכילה ? מישהי מכן נתקלה בסיטואציה דומה לגבי אלמנט אחר? תרגישו חופשי לענות בכנות,זו לא בושה לטעות וללמוד, מניסיון

 

[אמא לה3]

אמממ...הן צודקות

קורבט זה הדחיפה מהכתף בסוף הערבית/פליק פלאק לעמידה. את יכולה להוסיף ניתור אח"כ (או שלא). הקורבט חיוני ליציאה לפליק פלאק/ או לסלטה ויש המון אלמנטים שמתמקדים רק בלימוד שלו. הקורבט מתבטא לא רק בדחיפה של הכתף אלא גם ב"הצלפת" הרגליים לקרקע- קורבט כשהרגליים מוצלפות קרוב לידיים הוא ליציאה לפליק פלאק ואילו קורבט כשהרגליים מוצלפות רחוק יותר מהידיים הוא ליציאה לסלטה. הדבר נכון הן לערבית והן לפליק פלאק. וזכית....הלוואי שכל יום נלמד דבר חדש!

 

[נועה חורש]

קורבט

כמו שהסבירו לך, קורבט זאת הדחיפה של הידיים את הקרקע, דחיפה אשר באה מהכתפיים וכוללת גם קימור הגו העליון והצלפת הרגליים. הקורבט חשוב מאוד לאלמנטים שבאים אחרי הערבית וגם לערבית עצמה, כי ערבית בלי קורבט זה לא ערבית, זה גלגלון עם סגירת רגליים (וניתור למעלה בסוף אם את רוצה). קורבט יש לא רק בערבית. יש גם קורבט בפליק-פלק (שוב, בדיוק אותו עקרון של דחיפה מכתף, קימור הגב והצלפת רגליים) ואפשר להוסיף אותו גם לאלמנטים נוספים.

 

[אמא לה3]

ואגב, בדיוק ביום רביעי

נתקלתי במתעמלת (כיתה ז') שגם, כמוך, לא הסבירו לה בכלל מה זה קורבט. לא למדו אותה בכלל דחיפה ובכל זאת מוציאים אותה לפליק פלאקים בלי שהערבית תהיה טובה. יכול להיות שאת, כמתעמלת, בצעת את הקורבט בצורה טיבעית ונכונה ולכן אף אחד לא הסביר לך את המשמעות של הדחיפה וההצלפה.

 

[אמא לה3]

תרגילים לקורבט

1. עמידת ידיים על ספסל/ מדרגה אירובית ומשם הצלפה לירידה וניתור. 2. תיק תק (לשיפור הדחיפה מהכתף). 3. ע"י קורבט בקרקע אם יש לכן עוד תרגילים, אני אשמח לקרוא

 

[נועה חורש]

איך אני מלמדת קורבט

בעיני יש לקורבט חשיבות גבוהה, ולכן אני משקיעה באלמנט הזה ומשתדלת ללמד אותו ביסודיות. אני מתחילה כשהבנות עומדות מולי בעמידה ישרה עם ידיים למעלה. במצב זה אני מסבירה להן ונותנת להן לחוש את ההבדל בין כתף פתוחה לכתף סגורה. לאחר מכן אני מצרפת את יתר פלג הגוף העליון, וכשפותחים את הכתף אז הראש בין הידיים ופלג הגוף התחתון *מקובע*. מתרגלים גם עם הקשתה קלה וגם עם גב ישר, כי הן צריכות לשלוט בשני המצבים. הרבה בנות כשפותחות כתף אז מוציאות אגן, מקשיתות גב וכו'. יש להקפיד על בידוד חגורת הכתפיים ופלג הגוף העליון מפלג הגוף התחתון. בעת סגירת הכתף, שוב ראש בין הידיים ויש קימור של הגב העליון. כאן חשוב לקמר את הגב העליון (או יותר נכון את החלק העליון של הגב) ולא את כל הגב, ובטח שלא את החלק האמצעי והתחתון. לאחר מכן מתרגלים את התנועה בקצב מהיר. מכתף פתוחה לכתף סגורה ושם בלימה של הזרועות, במהירות ובכוח. ניתן לאחר מכן להוסיף כדור פיזיו, כדור ספוג רגיל, נעל או כל חפץ אחר שבעת סגירת הכתף צריך לזרוק אותו בכוח לרוחק. אם החפץ ננזרק חלש או נופל קרוב, אז הביצוע לא היה תקין. ניתן לבצע את הסיגרה ופתיחת כתף יחד עם עבודת הגב בתלייה על מתח/מקבילים/סולם, ואז גם מוסיפים החזקת רגליים. לאחר מכן אני מתרגלת את אותו הדבר בעמידת ידיים. הילדה עושה עמידת ידיים עם שמירה שלי (או אחת של השנייה) ועוברים ממצב של עמידת ידיים שהיא קצת אחרי הוארטיקלי עם כתף פתוחה, למצב של עמידת ידיים לפני הוארטיקלי עם כתף סגורה וגו עגול. באותה הזדמנות (וגם ביתר ההזדמנויות) מקפידים גם על בטן אסופה פנימה, ישבן מכווץ, אצבעות מתוחות וכו'. רק לאחר שילדה קלטה את השלב הזה, ובאמת רק אחרי שהיא מצליחה 100% מהפעמים בלי להתבלבל, אני עוברת איתה לשלב הבא. הצלפת הרגליים. כשהן ישרות ומתוחות כמובן, והקטע הקריטי פה זה התזמון. ההצלפה צריכה להתבצע יחד עם סגירת הכתף. בשלב זה אני נותנת לילדות לבצע עמידת ידיים עם הפנים לערימת מזרנים לא גבוהה, והן צריכות לעשות את הקטע של הקורבט עם הסגירת כתף, והצלפת רגליים לנפילה על הבטן על ערימת מזרנים. אחרי שזה מצליח, ניתן לעבור לאותו תרגיל רק לעמידה ולא לשכיבה, כאשר מבצעים את הקורבט או מצליפים את הרגליים מעל מכשול מסויים עם מזרנים. זה עוזר לילדה לשמור על גוף עגול לאורך כל הקורבט, לעומת הנטייה הטבעית של הילדה מיד להתיישר או לחילופין לעגל יותר מידיי עד למצב של "נפילה" של החזה ופלג הגוף העליון, כיפוף במותן ועוד. רק לאחר שאני בטוחה שהילדה הבינה מה זה קורבט, אני מתחילה עם הקורבטים עם אמצעי העזר, כפי שהוזכר, קורבט ממדרגה או מספסל, ואני רוצה להוסיף גם קורבט ממקפצה שמאוד עוזר. בנוסף כדאי בשלב מסויים גם לתרגל את העבודה של כף היד, שצריכה לדחוף גם היא, בנוסף לכתף. אפשר בעזרת דחיפת קיר, או תוך כדי העבודה על הקורבטים. במקביל כמובן יש לחזק כתפיים ע"י תרגילי כושר, בטן, ישבן , רגליים וכו'. כמובן גם לתת תרגילים כמו תיק-תקים, סמיכה ותלייה במקבילים ועוד. בסוף, וזה לא חייב להיות בסוף, זה יכול להיות גם בהתחלה או באמצע, מתרגלים את הנחיתה של הקורבט והיציאה לניתור שאחריו. בנחיתה יש לעבור מגוף עגול יש לעבור במהירות לגוף ישר. וכמובן שאר האלמנטים של הנחיתה, שלנו כמאמנות הם ברורים, אבל למתעמלות לא תמיד: לנחות קודם על האצבעות ולא על כל כף הרגל בבת אחת, לכופף רגליים וכו', גם מתעמלות שיודעות לנחות, צריך כל פעם מחדש ללמד בכל אלמנט כי לא תמיד יש השלכה של דברים שנלמדו באלמנט אחד לאלמנט אחר. יש לתרגל קורבט וניתור למעלה, קורבט וניתור אחורה לעמידה על משהו וגם קורבט וניתור קדימה לעמידה על משהו, כי המתעמלת צריכה לשלוט היטב בניתור שלה אחרי הקורבט. לאחר מכן אפשר לתרגל גלגלון דחיפה (כשבעצם צריך לבצע שם קורבט) גשר ר"ר קורבט או כל דבר כיד הדמיון הטובה, העיקר שיעשו קורבטים גם מתנועה כלשהי ולא רק מעמידת ידיים. תוך כדי חשוב להקפיד על תיקון טעויות בשלב הזה, ולא לתקן את הקורבט רק שהפליק-פלק או הערבית לא בסדר, כי אז זה כבר מאוחר ונורא קשה. צריך מההתחלה להקפיד שלא תהיה הקשתת יתר, זריקת ראש וטכניקה נכונה כמו שהסברתי. למתעמלות שכבר שולטות בקורבט ורוצים לשפר אותו, אז קורבט מהקרקע לנחיתה על מזרן גבינה (מנמוך לגבוה), קורבט על מזרן רך (יותר קשה לדחוף), קורבט שצריך לעבור מכשול כמו גומי בגובה מסויים, או לגעת עם הרגליים בכדור ספוג שמישהו מחזיק למעלה (מוודא מעבר דרך הוארטיקאלי). מה *לא* לעשות: אני לא אוהבת קורבטים מקפצית או מטרמפולינה. בגלל הקפצית או הטרמפולינה התזמון שם של הקורבט הוא שונה, הקצב שונה, וזה לא כל כך עוזר ללימוד התנועה בקרקע ולפעמים אפילו מקלקל; קורבטים ממקומות יותר מידיי גבוהים, כמו למשל קורבט מסוס קפיצות לעמידה למטה, זה לא רלבנטי לקורבט על הקרקע, לא עוזר (וגם לא מזיק) רק מבלבל את המתעמלת. זה קשור לקפיצות ולא לכאן, ובמקרה הזה אין טעם לערבב.

 

[Tammie]

נעה ממש נהניתי לקרוא את ההסברים שלך

אני ממש מסכימה- קורבט זה תרגיל מאוד חשוב ובדרך כלל לא משקיעים בו את הזמן המגיע לו. אני אאמץ כמה מהרעיונות תודה על השיתוף!

 

[נועה חורש]

קורבט

מה שעוד חשוב, זה לא לתת לבנות שלא יודעות טוב קורבט, לעשות הרבה עמידות ידיים קורבט בקרקע. זאת כיוון שעמידת ידיים קורבט זה תרגיל שקשה לעשות אותו נכון, והוא מצריך טכניקה וכוח רב. בלי זה מה שיוצא לילדה זה עמידת ידיים, ואז רגליים נופלות למטה, ורגע לפני הנחיתה היא דוחפת קצת מהידיים. בכך היא מתרגלת לעשות קורבט לא נכון וחבל.