בהחלט.
בהחלט. האבולוציה היא תוצאה ישירה של חוקי ההסתברות, ולא מורכבות שבאה כנס משמים. לא ביטלתי את החידקים והוירוסים. להפך, התיחסתי אליהם בהודעתי כחלק מן המערכת. מורכבות לא חייבת להיות רק יצור אוקריוטי רב-תאי עם קיבה, ריאות, מוח ולבלב. היא יכולה להתבטא, כמו שציינתי, במערכות גומלין שונות ומשונות שהן תוצאה של הסתגלות מורכבת. אגב, לא ביטלתי גם את המינרלים, למרות שהם רוב החומר על פני כדור הארץ. מה שאמרתי הוא פשוט. ברגע שנוצרים חיים הם יטו להפוך מורכבים יותר ויותר מכוח הברירה הטבעית. וזאת ללא שום כיוון מגבוה, אלא בפשוט מכוחה ההסתברותי של הברירה. נכון, החידקים הם הרוב, אך הסביבה עצמה השתנתה, והיא כוללת בתוכה המוני סוגים של חידקים שהסתגלו לכל פינה, כולל כאלה שהסתגלו לחיות בסביבה החדשה שנוצרה עקב בואם שהל דודניהם הצעירים, הרב תאיים. עולם החי הפך למורכב יותר, בבירור. טפילים רבים הם יצורים פשוטים מן הבחינה האנטומית; אין ספק. הברירה קיצצה מהם ללא רחמים איבר אחר איבר. אך מה בקשר למערכת יחסי הגומלין טפיל-פונדקאי? האם זו אינה עליה במורכבות? ומה בקשר למין הפונדקאי עצמו? האם האנטומיה שלו לא נהיית מורכבת יותר בנסיונו להילחם באויב האכזר? והטפיל, אחרי שאיבד את כל חלקיו המיותרים, האם לא יפתח במירוץ חימוש אבולוציוני וישיב מלחמה בתוספות למורכבות אל מול קורבנו המתגונן? ויש גם תיאוריה די פופולארית שגורסת כי הטפילות היא ראשיתה של הסימביוזה, ואחראית גם לקיומו של התא האוקריוטי עצמו, מופת המורכבות לפי דבריך. וכאן המקום לציין שהטריפה אצלנו הרב תאיים היא בכלל מקרה פרטי של טפילות, ושיש גם טפילים "קלאסיים" שאינם פשוטים כלל ועיקר (צרעות המטילות את ביציהן בגופם של חרקים אחרים עולות בדעתי). ובכלל כל ממלכת בע"ח היא ממלכה טפילית שאינה מיצרת אנרגיה בעצמה, אלא ניזנה מהאנרגיה של הצמחים, טפילים בעצמם המנצלים את הכלורופלסטים שלהם. ובכל זאת ממלכת בעלי החיים פרתה ורבתה והתגוונה ומילאה את הארץ בשלל צורות מורכבות יותר ופחות, והצליחה ליצור יחסי גומלין מורכבים, לעיתים סימביוטים, בינה לבין עצמה, וגם עם הצמחים. מיותר לציין איך הצמחים יצרו מערכת יחסים סימביוטית עם מקור ה-ATP שלהם. האם עליה ב-"תחכום" אינה עליה במורכבות? "בכל מקרה אני חושב שקשה מאד לומר על סמך מה שאני רואה בעולם זה שמורכבות היא החוקיות אחריה "הולכת" האבולוציה." חלילה. החוקיות היא הסתגלות, ללא צל של ספק. אין שום חוק הקובע שהמורכבות הביולוגית (קל וחומר האנטומית) חייבת לעלות בכל ענף וגזרה של העץ האבולוציוני שנבחר; והלוא יש מינים שנכחדים, קשה לתאר עליה במורכבות בזה. עליה במורכבות אינה החוק ומועלם לא טענתי שהיא כן. מה שאני כן אומר, בזהירות רבה, זה שלאורך זמן תהיה בד"כ נטיה לכיוון של עליה במורכבות או בתחכום או איך שלא תקרא לזה. זה לא חוק מוחלט, אלא נטיה די ברורה, והיא בהחלט נראית כנכונה כאשר מסתכלים על כלל מערכת החיים. החיים על פני כדוה"א הם תופעה הדורשת הסבר. האבולוציה הניאו-דרוויניסטית היא ההסבר הזה. היא שמסבירה איך יכול להיות שמעולם של כימיה ופיסיקה פרצו ועלו החיים על כל מורכבותם. איך משכפלת פשוטה צפויה לא רק למלא עולם שלם, אלא להתפתח לפרוקריוטים, אוקריוטים ורב-תאיים וליצור את התופעה הידועה לנו בשם חיים. זה אותו דיון עם הבריאתנים בשינוי אדרת. הרי האבולוציה אינה רק מקרה על מקרה על מקרה. יש דבר כזה שנקרה ברירה טבעית שדוחף אותה לכיוונים אליהם היא הולכת. אי-אפשר לקרוא לאפיזודה של 2 מיליארד שנים של התפתחות על גבי התפתחות "מקרה" בלבד. בבירור כל הדחיפות שהפכו עולם של חידקים בלבד לעולם של היום אינו רצף של מליוני מקרים ממוזלים בלבד, אלא משהו שהברירה הטבעית צפויה לפתח כמוהו, לפחות במקרים מסויימים.
