עוד קצת מידע מתוך סיכום שלי
שלוטם לכולם, אני מצרף קטע מתוך סיוכם ענק שעשיתי בכלל במיקרו קלינית. הקטע הזה נוגע להרפס מאספקטים נוספים, בעיקר קלינים. יש שם קטע על הטיפול, HSV – Herpes Simplex Virus 1 & 2 כללי: כל משפחת ההרפס הם וירוסים של dsDNA לינארי, כוללים עשרות גנים, מוקפים בשכבה אמורפית המכילה בעיקר פוספופרוטאינים – תפקיד בבניית הנגיף. מסביבם מעטפת שומנית לקישור וחדירה. נגיפים אלה נשארים לטנטית בגוף לאחר החדירה, ויכולים להתעורר במקומות שונים. גורמים למחלות במשטחי עור וריריות, ויתכנו זיהומים פנימיים. פתוגינזה: זהום ראשוני: ע"י מגע ישיר ולא באוויר, בעיקר מגע קרוב ואינטימי בין משטחים מוקוזלים. עובר הכפלה ראשונית באתר המגע – שלפוחית קלינית גדולה יותר, וחודר לעצבים הסנסורים – Retrograde Transport. משם מגיע ל DRG, ועובר הכפלה נוספת. זהום חוזר – Reactivation: נדידה חזרה קדימה לאורך העצב לאתר ההדבקה. הוירוס הלטנטי נשאר בתאי העצב בצורה אפיזומאלית, ובתאים יש תוצרים שלו, ללא הרס התא. בעקבות גירויים שונים ולא כל כך ברורים הוא מתעורר. אפידמיולוגיה: האדם הוא המאכסן היחידי של הוירוס. HSV1: נרכש מוקדם בחיים, 90% נשאים בגיל 5. אחוז קטן מהם מפרישים את הנגיף גם ללא סימפטומים ומהווים את מקור ההדבקות החדשות העיקרי. HSV2: רכישה מינית קלאסית, בגילאים מאוחרים יותר, 7% נשאים (קטן בארץ), ויש הדבקה ללא סימפטומים. בזמן מחלה יש עלייה בסיכון להדבקות ב HIV. סימנים קליניים: בזיהום ראשוני בפה יופיע נגע גדול ומכאיב בפה בעיקר מ- HSV1, אולם לרוב לא תמיד יופיע ביטוי כלל. תקופת דגירה של 2-14 יום, והפרשה תוך כדי. בביטוי חוזר הנגע קטן יותר ונגרם כמעט תמיד רק ע"י 1 – Herpes Labialis. בזיהום גניטלי ראשוני תופיע שוב פריחה שלפוחיתית כולל חום והתנפחות לימפה ואפילו עצירת שתן. בעיקר ע"י HSV2, תקופת דגירה ארוכה יותר וכך עם החזרות (רק HSV2). בילדים – Neonatal: נדיר מאוד, מחלה קשה מאוד, בזמן הלידה ולעיתים אחריה. קיימת חשיבות האם האם נדבקה פעם ראשונה, אז המחלה קשה יותר או הדבקה חוזרת. סיבוכי הרפס: • Encephalitis – במחולל השכיח ביותר לדלקת מוח ספורדית (HSV1), מחלה קשה מאוד כוללת נזק לתווך ארוך, שיתוקים וקוגניטיבי. יכול להגרם גם מזיהום חוזר או ראשוני. • Keratoconjuctivitis: דלקת בעין, כולל כאבים עד לעיוורון. • וירמיה – במדוכאי חיסון, יכול להגיע לאיברים פנימיים. אבחון: 1. תרבית רקמה – אפקט ציטופאתי מהיר, בשימוש גניטלי. 2. ישירה – ע"י בדיקת אנטיגנים, PCR, ואפילו ביופסיה בעבר. 3. סרולוגית – לזיהוי הדבקה בעבר. טיפול: • Acyclovir – אפקטיבי מאוד! אנאלוג של נוקלאוטיד פוריני, מעכב את הכפלת ה- DNA. התרופה עוברת זרחון כדי לעבור ע"י הנגיף עצמו (Tymidine Kinase) ולכן ספציפית לתאים נגועים. • Valacyclovir: נגזרת של התרופה, מספגת טוב בפה. את הטיפול נותנים בהרפס גניטלי, מדוכאי חיסון, במקרה של דלקת מוחית (IV), בילודים, והופעות חוזרות. ת"ל: רעילות לכליה, וגם קצת ל CNS. במתן PO אין כמעט כלום. עמידות: מוטציות נקודתיות באנזים הויראלי TK ואף ב- DNAPol, בעיקר במדוכאי חיסון לאורך תקופה מניעה: בהריון, אישה עם נגעים תעבור ניתוח קיסרי כדי למנוע הדבקה. חינוך, טיפול תרופתי פרופילקטי למדוכאי חיסון. היום מנסים למצוא חיסון.
