ויתורים

[שָרוֹנִי]

ויתורים ../images/Emo35.gif

מעלה לדיון נושא שנראה לי חשוב שנדון בו ... האם "להקריב" את הילדים למען הקריירה שלי או "להקריב" את עצמי למען הילדים ...

 

[אמא של נועהלה]

ממש לא מקריבה כלום!

אני היגעתי לאמהות בגיל 29,אומנפ אם קרירה מאוד מצליחה במלנאות,תפקיד מאוד בכיר וכ, אבל זה ממש לא מישתוה לאמהות. אני נהנת להיות בבית(דבר שבחיים לא חשבתי שיקרה...),אני נהנת לבשל ,לגהץ,(לא ממש נהנת לנקות...אבל זה לדיון אחר....) והכי נהנת ליראות את נועה,לדגל אותה. אני גאה בזה שכל דבר חדש היא עסתה כשאני ראיתי,ראיתי אותה מיתהפחת,מוצאיה שן,אוכלת אוכל מוצק,היתישבות ראשונה,מחיאת כף ראשונה,סחילה ראשונה ,צעד ראשון.....אני ראיתי הכל! כמובן שיש רגעים של משבר,אבל אני יודעת מתי הם,יודעת לקחת חופש ויש לי בן זוג מאוד מפרגן ומאוד מעריץ על העובדה שבחרתי לגדל את נועה לבד, והוא מאוד עוזר,ביום יום...ובימיוחד כשאני חותפת את הז'ננה.....הוא ממש יודע מה לעסות.....

 

[מנורה]

בחירה

המילה "הקרבה" גם אם היא במרכאות מקוממת אותי אני לא מקריבה את ילדי בשביל קרירה ואני לא קורבן לה אני בוחרת את ההרגשה והסתכלות על הנושא יש לי בעל שמשתתף בעול שווה בשווה אני דואגת לכל הצרכים הפיזים שלהם ומקדישה להם שעות איכות. אם אני שלמה עם הבחירה שלי ומאושרת זה יקרין על ילדי והסובבים והם לא ירגישו מקופחים להפך אם אני אהיה מתוסכלת וארגיש כל הזמן אשמה ועצבנית הם הראשונים שיפגעו

 

[שָרוֹנִי]

נכון המילה "הקרבה" באמת חזקה

לכן הוספתי לה מרכאות ....מתנצלת אם זה קומם אותך ...

 

[מנורה]

התנצלות

ההתנצלות מתקבלת לא זאת הבעיה זה מזכיר לי שמישהוא דורך לך על הרגל ואומר סליחה נכון שהוא מתנצל אבל הכאב נשאר למה אני כותבת זאת כי לא חשוב מה אנחנו אומרים חשוב איך אנחנו מקבלים זאת לכן קיים ויכוח וקיים הפורום אנחנו לומדים על עצמנו ומכל המשתתפים כל אחד לוקח מה שמתאים לו ולכן כל כך נעים להיות כאן

 

[שָרוֹנִי]

../images/Emo45.gif

 

[ריגשית]

לא מקריבה כלום../images/Emo70.gif

אולי מבגלל שילדתי יחסית מאוחר, את הילדה הראשונה, בגיל 36, דווקא בגלל זה היה לי חשוב להשאר בבית ולגדל את הילדים.