וכל זה גם הכי קשור לרגישות חושית
או לרגישות שמיעתית, שגם אתמול כשאוטיסט אחד האלה את השאלה למהותה כל ההורים בקבוצה בפייס התייחסו רק לצורך ב"דיאטה סנסורית" או בטיפול כזה או אחר בזמן שזה בדיוק העניין שגם חרסינה שיודעת לזהות אנשים על פי התבנית הנרטיבית היחודית להם כופה מסגרת נרטיבית כאילו רק בתוכה מותר ואפשר לדון כנראה גם בגלל שכמו שעלה כאן ובמקומות אחרים שפה לנורמטיבים תלויה כמעט לחלוטין במה שקודם כל הוסכם מראש אחרת היא אי אפשר לדבר אלא שזו בדיוק ההסכמה והמוסכמה הזאת שגם מתחברת לסוג הקהילתיות שלכן גם נכפה על אנשים שאותם היא הכי חונקת שמסתירה וחוסמת ומדכאת וממש רוצחת גם הכי פיזית את מי שרגישים שמיעתית כי בשביל מי שיוצרים מגע ומבט דרך יצירה מקורית של שפה לטון ולצליל ולנימה יש משמעות ומשקל פיזי ופיליולוגי לא בכדי אלא בגלל שזה מה שבעצם מבטא את "השדה" שבו ומתוכו ובהתאם לו לכל אדם נרטיב משלו.
מאותה סיבה אוטיסטים גם פחות מתחברים לקשר חד משמעי וחד ערכי ומקובע בין סיבה ותוצאה, בין מוקדם ומאוחר, ובין האני לאחר, כי כל אדם הוא נרטיב אחר, ונרטיב אחר זה אומר שבשביל כל אדם המוקדם והמאוחר, הלפני והאחרי, הוא שונה, אז כשהחרסינה כותבת או בעצם צורחת "היא לא אמרה לך שלום אז היא היטלר ?" היא לא מעלה על דעתה שיש אפשרות גם לפרספקטיבה שונה, ואנשים כמו אוטיסטים לגמרי רגישים צלילית אין כמו הצליל על מנת לחשוף ולבטא את הפרספקטיבה היחודית לאדם, בגלל זה צליל הרבה יותר גופני לאוטיסט מלאדם הנורמטיבי, וגם את ההבדל הזה הנרטיב הנורמטיבי יהפוך לתחרותי ולכן אלים והנרטיב האוטיסטי יראה בו תקווה לאהבה.
אז רוצים דיאלוג ? אחלה, קודם כל תבינו למה מה שאתם מזהים כדיאלוג הוא הכי לא כזה, שכל מונולוג הוא פי אין סוף יותר דיאלוגי ממה שאתם מקבעים כדיאלוג שאין בלתו
או לרגישות שמיעתית, שגם אתמול כשאוטיסט אחד האלה את השאלה למהותה כל ההורים בקבוצה בפייס התייחסו רק לצורך ב"דיאטה סנסורית" או בטיפול כזה או אחר בזמן שזה בדיוק העניין שגם חרסינה שיודעת לזהות אנשים על פי התבנית הנרטיבית היחודית להם כופה מסגרת נרטיבית כאילו רק בתוכה מותר ואפשר לדון כנראה גם בגלל שכמו שעלה כאן ובמקומות אחרים שפה לנורמטיבים תלויה כמעט לחלוטין במה שקודם כל הוסכם מראש אחרת היא אי אפשר לדבר אלא שזו בדיוק ההסכמה והמוסכמה הזאת שגם מתחברת לסוג הקהילתיות שלכן גם נכפה על אנשים שאותם היא הכי חונקת שמסתירה וחוסמת ומדכאת וממש רוצחת גם הכי פיזית את מי שרגישים שמיעתית כי בשביל מי שיוצרים מגע ומבט דרך יצירה מקורית של שפה לטון ולצליל ולנימה יש משמעות ומשקל פיזי ופיליולוגי לא בכדי אלא בגלל שזה מה שבעצם מבטא את "השדה" שבו ומתוכו ובהתאם לו לכל אדם נרטיב משלו.
מאותה סיבה אוטיסטים גם פחות מתחברים לקשר חד משמעי וחד ערכי ומקובע בין סיבה ותוצאה, בין מוקדם ומאוחר, ובין האני לאחר, כי כל אדם הוא נרטיב אחר, ונרטיב אחר זה אומר שבשביל כל אדם המוקדם והמאוחר, הלפני והאחרי, הוא שונה, אז כשהחרסינה כותבת או בעצם צורחת "היא לא אמרה לך שלום אז היא היטלר ?" היא לא מעלה על דעתה שיש אפשרות גם לפרספקטיבה שונה, ואנשים כמו אוטיסטים לגמרי רגישים צלילית אין כמו הצליל על מנת לחשוף ולבטא את הפרספקטיבה היחודית לאדם, בגלל זה צליל הרבה יותר גופני לאוטיסט מלאדם הנורמטיבי, וגם את ההבדל הזה הנרטיב הנורמטיבי יהפוך לתחרותי ולכן אלים והנרטיב האוטיסטי יראה בו תקווה לאהבה.
אז רוצים דיאלוג ? אחלה, קודם כל תבינו למה מה שאתם מזהים כדיאלוג הוא הכי לא כזה, שכל מונולוג הוא פי אין סוף יותר דיאלוגי ממה שאתם מקבעים כדיאלוג שאין בלתו