וכשחשבתי שזהו, מספיק סבל בעולם...
גיליתי שלא ממש... חבר טוב שלי התקשר אליי היום אחרי הצהריים וסיפר לי... שאמא שלו נפטרה היום מסרטן. ידעתי שהיא גם חולה אבל הוא נשמע תמיד כל כך אופטימי... מי היה מאמין. כמה בכיתי. בשבילו, בשבילי, בשבילנו... פתאום כל הרגשות מאותו ליל שישי לפני שבועיים וחצי חזרו אליי...
החיים הם דבר לא הוגן... עצוב לי שגם הו חווה והולך לחוות עוד יותר את הכאב הזה. זה כאב שאני לא מאחלת לשונאים הכי גדולים שלי, ובטח ובטח שלא למי שאני אוהבת...אז מה עושים עכשיו?
גיליתי שלא ממש... חבר טוב שלי התקשר אליי היום אחרי הצהריים וסיפר לי... שאמא שלו נפטרה היום מסרטן. ידעתי שהיא גם חולה אבל הוא נשמע תמיד כל כך אופטימי... מי היה מאמין. כמה בכיתי. בשבילו, בשבילי, בשבילנו... פתאום כל הרגשות מאותו ליל שישי לפני שבועיים וחצי חזרו אליי...