ולארוחת הערב - אינסולין
בהיותי LADA גאה בתחילת דרכו, הגוף שלי עוד יודע לייצר קצת אינסולין. כשהוא ממש מתאמץ הוא מגרד את הקצה התחתון של טווח הנורמה בצום של אנשים בריאים. אבל להפתעתי גיליתי שיש שוני בייצור האינסולין במהלך היום. בבוקר - כמעט אין כלום, בלי קשר למה אני אוכל. ולכן, אלא אם כן אני נוקט בצעדים מהירים (תרתי משמע) להורדת הסוכר, גרף הסוכר שלי נמצא בעליה מתונה אך מתמדת. לעומת זאת, בערב, כך שמתי לב הגוף שלי כנראה מייצר ממש הרבה. גם אם התחלתי את ארוחת הערב עם 110+ גלוקוז (לפני הארוחה. מצב די שכיח), תוך שעה-שעתיים אחריה רמת הסוכר יורדת לאזור ה100, שם היא תישאר (ואף תרד קצת) במהלך הלילה. אמנם כל הארוחות שלי הן דלות בפחמימות, כך שבכל מקרה אני לא מעמיס יותר מדי על האינסולין, ובכל זאת, עושה רושם שתאי הבטא הטובים שעוד יש לי מגיעים למשמרת ערב. מעניין כמה זמן זה ישאר כך.
סתם. בלי פואנטה או שאלה. התבוננות עצמית שהפתיעה אותי ורציתי לשתף.
בהיותי LADA גאה בתחילת דרכו, הגוף שלי עוד יודע לייצר קצת אינסולין. כשהוא ממש מתאמץ הוא מגרד את הקצה התחתון של טווח הנורמה בצום של אנשים בריאים. אבל להפתעתי גיליתי שיש שוני בייצור האינסולין במהלך היום. בבוקר - כמעט אין כלום, בלי קשר למה אני אוכל. ולכן, אלא אם כן אני נוקט בצעדים מהירים (תרתי משמע) להורדת הסוכר, גרף הסוכר שלי נמצא בעליה מתונה אך מתמדת. לעומת זאת, בערב, כך שמתי לב הגוף שלי כנראה מייצר ממש הרבה. גם אם התחלתי את ארוחת הערב עם 110+ גלוקוז (לפני הארוחה. מצב די שכיח), תוך שעה-שעתיים אחריה רמת הסוכר יורדת לאזור ה100, שם היא תישאר (ואף תרד קצת) במהלך הלילה. אמנם כל הארוחות שלי הן דלות בפחמימות, כך שבכל מקרה אני לא מעמיס יותר מדי על האינסולין, ובכל זאת, עושה רושם שתאי הבטא הטובים שעוד יש לי מגיעים למשמרת ערב. מעניין כמה זמן זה ישאר כך.
סתם. בלי פואנטה או שאלה. התבוננות עצמית שהפתיעה אותי ורציתי לשתף.