ולי יש שאלת סקר בקשר ל... יחסים

[Hadar p]

ולי יש שאלת סקר בקשר ל... יחסים

עם המשפחה. למי אתם יותר קרובות לאבא או לאמא? מה תקחו איתכם ומה לא תקחו איתם מבית ההורים לבית שלכם? הכוונה איזה דברים זכורים לטובה ותמשיכו בהם בגידול הילדים שלכם ועל מה תוותרו בשמחה!

 

[תוכי]

טוב

לצערי אני לא בקשר עם הורי אלא, רק עם האחים שלי

 

[נועה וגיא]

ההורים שלי שניהם נפלאים

ואני אקח המון מהם כזה יגיע לילדים הפרטיים שלי. אולי קצת פחות קשוחה ממה שאבא שלי היה כשהוא בדק לי שיעורים

. קיבלתי המון אהבה ובעיקר המון ביטחון בעצמי שניטע בי בבית, ששום דבר לא יוכל לערער אותו.

 

[אוסנת123]

ילדה של אבא...

מה לעשות... אני די קרובה גם לאמא שלי אבל על אמא שלי אני כל הזמן מתעצבנת ועל אבא שלי קשה יותר... אנחנו גם הרבה יותר קרובים... מעניין - אמרו לי כמה אנשים שנמרוד די מזכיר את אבא שלי (לא במראה אלא במעשים) מה שאני אקח הלאה זה את החופש שהם נתנו לי להתפתח לכל הכיוונים שרציתי, את התמיכה בכל פעולה (סבירה) שביצעתי ואת המחוייבות התמידית שלהם קודם לילדים ואח"כ לעצמם!!!

 

[נועה וגיא]

ההורים שלי שניהם נפלאים

ואני אקח המון מהם כזה יגיע לילדים הפרטיים שלי. אולי קצת פחות קשוחה ממה שאבא שלי היה כשהוא בדק לי שיעורים

. קיבלתי המון אהבה ובעיקר המון ביטחון בעצמי שניטע בי בבית, ששום דבר לא יוכל לערער אותו.

 

[נועה וגיא]

אופס יצא פעמיים

 

[kisses]

אין לי קרבה חזקה לא לכאן ולא לכאן

לכן היה לי יותר קל לעזוב מה שאני כן אקח זה את החינוך שהם נתנו לי שעשה ממני בת אדם מה שאני לא אקח זה את הדעות המיושנות שלהם ואני אהיה יותר סובלנית עם הילדים שלי ואנסה להבין את הראש שלהם

 

[יעלי2]

הרבה משניהם

אני קרובה לאמא שלי ויכולה להבלות איתה אחר צהרים או להחליף איתה דיעות ותהתייעץ בכל תחום. רק היום אני מבינה כמה היא סבלנית כלפי, כמה העצות שלה חכמות וכמה כל יום כשאני מדברת איתה פעם פעמיים רק להגיד הי זה עושה לי את היום. אני מאוד קרובה גם לאבא שלי. הוא איש מדהים וכל רגע שהוא זורק לי עיצה פרקטית או עושה בשבילי גם כיום דברים בלי לחשוב פעמיים ושם אותי ראשונה בכל דבר ויתהפך העולם אני אוהבת אותו יותר. בלי לפרט יש דברים רבים שהייתי לוקחת מהם לחינוך הילדים בעתיד, ויש גם דברים, בעיקר תגובות שהייתי רוצה להמנע מלקחת אותם אבל כנראה שהם יתבעו/נתבעו בי. בסך הכל אני באמת בת מזל שנולדתי למי שהולידו אותי. (אולי אני אגזור את זה ואשמור לברכה ליום הנישואין הבא שלהם)? אני עם דמעות בעיניים.

 

[danonit]

הו, תפסיקו אותי כשימאס....

אני יכולה לדבר על זה שעות. אני יותר קרובה לאבא שלי, ממנו לקחתי את העצמאות והיכולת לחשוב בצורה עצמאית ולא כמו שמצפים ממך, להיות שונה במובן של להיות יותר טוב. כילד זה נראה מוזר אבל עכשיו אני מאוד מעריכה את התכונות האלה. חוצמזה - יש לאבאשלי אחלה חוש הומור, שכל הכי גדול בעולם וכשרון מדהים לבישול. מאמא שלי אני לוקחת על דרך השלילה (כלומר, אשתדל אף פעם לא להיות ככה) את ההיסטריה שלה בכל דבר, את ההתעקשות שלה תמיד להיות אווטסיידרית (שני ההורים שלי מאוד "שונים" בנוף שמסביב, אבל אבא שלי מוציא מזה את הטוב ואנשים מאוד מכבדים אותו ואמא שלי ההפך והיא תמיד מצטיירת כקצת תמהונית). אחד הדברים הכי מרגיזים שאני זוכרת בתור ילדה זה את המאמצים של אמא שלי לעצב אותי למשהו מסוים מאוד ולהעביר ביקורת על כל דבר שאהתבי/עשיתי שהיה שונה מהתבנית הזאת. כל הזמן לחפש מה לא בסדר איתי וכו וכו... אבא שלי תמיד הקשיב לרעיונות שלי ושל אחי ולדברים שאמרנו כילדים והראה שהוא מתייחס ברצינות. אמא שלי עד היום מתייחסת לדברים שאני אומרת עם נימה של קשקוש של ילדים. אבל - מאמא שלי למדתי דבר אחד חיובי מאוד וזה להשקיע שעות בילדים, מגיל 0 היא היתה יושבת איתנו, מלמדת אותנו לקרוא, לכתוב, לצייר ועוד מליון דברים. בין האנשים שאני רואה מסביבי היום שעסוקים בלחשוב איך לעייף את הילדים שלהם כדי שילכו לישון, או מהו טעם החודש בקלטות וידאו אין אף אחד שמשקיע ככה בילדים שלו. אני מקווה שאני אוכל לתת לילדים שלי משהו מזה.

 

[גלי ב]

../images/Emo23.gif בפירוש - ילדה של אמא ../images/Emo23.gif

 

[Hadar p]

אני....

אני יותר קרובה לאבא שלי אבל גם עם אמא שלי אני מסתדר טוב- יש לה את הקטעים שלה..... אבל בסה"כ אין לי תלונות! אני אעביר הלאה לילדים שלי את האהבה, התמיכה, ההקשבה את ערבי השישי ביחד כמשפחה ואחר כך נוספו בני הזוג שלנו....את השמירה על משפחה מלוכדת ואחד בשביל השני..... מה אני לא אקח....(אשתדל כמובן), את הלחץ באסיפות הורים, ובמיוחד לא את זה שלא נתנו לנו לישון עם חברים (בנים-זני זוג) בבית! אף פעם לפני שעברתי לגור עם רוברט לא ישנו ביחד אצל ההורים שלי...! פשוט קטע פרימיטיבי כזה....שאני חושבת שאני כן ארשה שישמנו אצלי בבית עם חברים! נראה לי שזהו....אם אני אזכר בעוד...אני ארשום!

 

[אמיקה]

וואה - שאלה שאלתית ../images/Emo13.gif

המממממממ - אף פ´ם לא הצלחתי "לבחור" בין אמא לאבא. שאלה לא פיירית - כל אחד מהם שונה, ולא בר השוואה לאחר, גם לא הקשר עם כל אחד מהם. ההורים שלי מדהימים. ככל שאני מתבגרת ופוגשת ילדים להורים אחרים, אני רק מבינה עד כמה התמזל מזלי .. אני אקח המון. אני אקח את המשפחתיות שהם הקנו לנו, את התחושה החזקה שתמיד תמיד תמיד כל אחד מאיתנו יחד ולחוד, אינו לבד, שתמיד יש על מי לסמוך. וגם ההיפך - תחושת האחריות הזו - זה לגורל זה - היא אמנם עול אבל היא גם "הדבק" שמחבר את כולנו, והופך אותנו משפחה במובן הכי הטוב של המילה.. אני מאחלת לעצמי את האהבה והקשר החזק והאיכותי שנדמה לי שיש בין ההורים שלי (נדמה לי - כי אני הרי לא חלק מהזוגיות שלהם, אבל רואים..), את הפירגון, התמיכה ההדדית, ההבנה, האינטימיות , הרומנטיקה, החברות ... אני לא אקח את הלחץ הגדול שבו הם נמצאים במישור הקריירה, את העבודה ביחד והבאת העבודה הבייתה (לאו דווקא במובן הטכני, בכלל), את השעות הארוכות שבהם הם עסוקים (ותמיד היו) בעבודה ובקריירה.

 

[נופר30]

אני ילדה של אבא אין מה לעשות

ולצערי קשה לי היום כשהוא לא פה אני גם קשורה לאמא ומסתדרת איתה יפה ( רוב הזמן ) אבל אני ואבא שלי היו זוג חברים טובים מה לקחת ? וואי הרבה הרבה הלוואי ואני אזכור לעשות כמעט את הכל ( כן כן ) מה שעשו ההורים שלי כי גם כאשר הדברים נראו אז משונים כשקיבלתי הסבר היו טובים הפתיחות של הוריי והלוואי שאצליח להפוך את ילדיי לסובלניים לסביבה ולדעות של אחרים כמו שהורי הפכו אותי יכולתי לשבת פה שעות ולספר על הוריי שתמיד היו שם בשבילי ( גם באסיפות הורים ולפעמים אחרי שהברזתי מבית הספר אפילו חתמו לי על פתק למורה ) שידעתי שאפשר לסמוך עליהם בעניים עצומות ( אבא שלי פעם נסע שעתיים להביא אותי כי לילדה שלו היה רע בגרעין ) ועוד ועוד ( אני היום מה שאני בזכות ההורים שלי )

 

[rona25]

קרובה לשניהם אבל יותר לאמא שלי

היא הדמות שאליה אני רצה לבכות ולהתנחם... היא זו שנותנת את העצות הטובות והחכמות ומרגיעה.. אבא הוא דמות יותר שומרת ומגינה מעל שתמיד נמצא שם .... אבל אני מטורפת על שניהם ותמיד נפעמת מחדש מהזוגיות המדהימה וארוכת השנים (35 שנה) שלהם

 

[dorlim]

אני באופן ברור הבת של אבא שלי

עם אמא היו לי הרבה מאד מריבות ורק בשנים האחרונות למדנו להסתדר טוב יותר, או ליתר דיוק למדתי להעלב ממנה פחות

- אני יודעת שהיא רוצה בטובתי, אבל בדרך היא מצליחה להכעיס, לעצבן ולפגוע

.... יש הרבה דברים שאני אקח מההורים שלי כמו לדחוף את הילדים להצליח בכל דרך אפשרית, בית מלא חום ואהבה, רוחב לב ועוד (אני יכולה לרשום גליונות) אבל יש גם דברים שאני ממש לא רוצה לקחת ובראשם חוסר העמידה בקו אחד מול הילדים (כמה פעמים שאני ניצלתי את זה - אמא אמרה לא, אז הלכתי לאבא... ולהפך

)

 

[shelycat]

.................

החברים הכי טובים שלי בעולם הם אמא שלי ועמית, אין כמעט דברים שאני לא יכולה לספר לה או לשוחח איתה עליהם, דבר שמאוד נעים לשתינו, אנחנו מאוד קרובות ונהנות לעשות דברים ביחד.

 

[Ronnie*]

אני מעריצה את שניהם...

אני יותר דומה לאבא שלי, שהוא חולמני ואוהב לקרוא ולכתוב... והלוואי שאני אוכל להיות מוכשרת כמותו. הוא גם אבא מדהים, ומאוד חכם ואינטלקטואל... יש דברים שעליהם אני יכולה לדבר רק איתו (חוץ מזה שהוא גם פסיכולוג, אז הוא טוב בלדבר עם אנשים

). את אמא שלי אני מעריצה כאשת קריירה - היא תמיד היתה קרייריסטית, אבל רק עכשיו בגיל חמישים היא ממש מממשת את עצמה, היא "מנהלת גדולה", והלוואי שהיה לי חצי מהאסרטיביות ויכולת הניהול שלה (אני ההפך הגמור). מה שהייתי לוקחת מהם - הלוואי שהזוגיות שלנו תיראה כמו שלהם אחרי כל כך הרבה שנים (לפחות כמו שזה נראה מהצד), ואני רוצה להשקיע בילדים שלי כמו שהם השקיעו בנו - לימדו אותי לקרוא בגיל שלוש וחצי, והקריאה היא עד היום האהבה הגדולה שלי. אני מרגישה שכל ההישגים שלי הם בזכותם. בשונה מהם, אני חושבת שאני אנסה לתת לילדים שלי יותר "מסגרת" ו"גבולות" (אני לא חושבת שאני מסוגלת, אבל בשביל זה יש לי את בעלי ה"קשוח"

). אני ואחותי האמצעית לא נזקקנו לגבולות, אבל לדעתי הם לא מספיק קשוחים עם הקטנה. הם מאוד צעירים ברוחם, וזה נפלא, אבל לפעמים זה מרגיז שההורים שלי צעירים יותר ממני... אבל הלוואי שתהיה לי משפחה כמו המשפחה שלי, והלוואי שאני אצליח ליצור "הווי" משפחתי מקסים כמו שיש אצלנו.

 

[שביב שני]

יותר קשורה לאמא. אוהבת לדבר

ולהתייעץ איתה. עם אבא פחות הסתדרתי כשגרתי בבית. הוא היה קשוח מדי וביקורתי מדי, מה שהפך אותי לקצת חסרת בטחון. היום, קצת יותר מרחוק, אני מאוד אוהבת את שניהם ומעריכה אותם ואת הזוגיות שלהם. מעריכה את הגישה שלהם שהם יתנו לילדים שלהם (שזו בעצם רק אני...) הכל ולא יחשבו על מותרות לעצמם קודם. יקומו באמצע הלילה אם צריך משהו, וכו´.