רסקול ידידי ורעי
אמנם חג האילנות עבר-חלף ואנו נותרנו רק עם כאב בטן מהפרות היבשים העבשים,אך איך אוכל לא לחלוק מספר עובדות מעניינות הקשורות לעצים וצמחים.....? ולאד טפס,הנסיך הוואלכי ששלט בחלק ממה שכיום רומניה ושעליו ביסס ברהם סטוקר את דמותו של "דראקולה" בספרו המפורסם ביותר,נהג לשפד שבויים תורכיים [בעודם בחיים] על מוטות עץ ארוכים וחדים עליהם פרפרו ביסורים ימים עד שהמוות גאל אותם מיסוריהם.במזרח הרחוק הייתה נפוצה טכניקת עינויים לא פחות אכזרית,והרבה יותר מקורית,אחד מזני הבמבוק הצומחים שם גדל בקצב של 30 סנטימטרים ליום,נהגו לכפות שבוי או אוייב ולהושיבו על נצר צעיר של הבמבוק שהזכרתי,דאגו להחדיר את הנצר לנקב מאוד מסויים...והבמבוק צמח לו דרך מעייו של האומלל,מפלס לעצמו את הדרך ללא הפוגה,בקצב של 30 ס'מ ליום,עד שמצא דרך ממנו החוצה,לרוב לאחר שהמשופד עליו נפח את נשמתו לאחר סבל בל יתואר.... ולא,אינני יודע היכן מגדלים בארץ במבוק מהסוג שהזכרתי,חוץ מאשר בגן הבוטאני בירושלים,נראה לי שנצטרך למצא תחליף אחר בשביל אלברטינו.... בקשר למשוררת,ידידתי שרון נהגה לומר-"נפש קרפדה-מי ידע ?"...אולי נסדר גם לה כמה נצרי במבוק באותה ההזדמנות,אולי אפילו נצליח לקבל הנחה אם נפרט את מצבה של המשוררת ואת השימוש הנעלה שאנו מיעדים לנצרים.....
