אבישגתיאטרון בובות
New member
ולכבוד יום ההולדת הנ"ל../images/Emo65.gif
ובגלל שלא הייתי כאן הרבה בתקופה האחרונה ( למרות שהשנה התעליתי על עצמי וביקרתי ב-2 פסטיבלי הבובות שהתקיימו ביולי ובאוגוסט) אז הנה לכם שיתוף נוסף. אני מקווה שיהווה התחלה מפרה לשירשור מעניין כמו בפעם הקודמת..... הקיץ היה עמוס, כמו תמיד. המון הצגות רצופות, והתרוצצות וחם.... ובקר ואז אחה"צ וגם סופי-שבוע . החופש הגדול הוא ממש לא חופש בשבילי! אבל אני רוצה דווקא לספר לכם על 2 הופעות מיוחדות שהיו לי . בראשונה חזרתי להופעה בכרמיאל, במועדון רווחה קטן בפאתי העיר. הקהל שם שונה מהקהל הרגיל שלי, ואני מתאימה להם תוכנית משלהם. יש שם קבוצה מעורבת של ילדי א'-ו' ( ראיתם פעם את ההבדל בין תלמיד כיתה א' לזה שבכיתה ו'. במיוחד בנות.....?!?!?!) ולכן ההצגה חייבת להיות מותאמת לגיל. בפעם הראשונה הבאתי להם את הסיפור " כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה". סיפור העוסק בדעות קדומות. אחרי ההצגה התנהל דיון נוקב וחיפשנו סוף מתאים לסיפור . המחזנו קטע קטן ממנו עם תחפושות סמליות, ואז הכינו הילדים דמויות פשוטות של נחש ועכבר –אותן לקחו הביתה. למרות החששות שלי, דווקא הילדים הבוגרים היו השותפים הפעילים בהצגה, בהמחזה ובדיון. הם השקיעו בעבודת היצירה ועזרו לצעירים מהם. הפעם הגעתי אליהם עם ההצגה " צבינה חוזרת לים". על צבי הים, הנמצאים בסכנת הכחדה. כמובן, שסביב ההצגה דברנו על שמירת הטבע,מהי סכנת הכחדה, אלו חיות וזנים נמצאים בסכנה כזו ולמה. דברנו על הגנה על בעלי החיים ושמירת מאזן החיים בסביבתנו. הופתעתי קצת מכמה ידיעתם בנושא דלה. בכל זאת, האמנתי שיש היום יותר מודעות לנושא. אחרי ההצגה הילדים הכינו בובת כף יד של צב-ים. אני כולי תקווה שהצלחתי לשלב הנאה ותרבות עם ערכים חינוכיים ואקולוגיים ולמידה חווייתית. השילוב הזה- הוא מקור הסיפוק שלי מהעיסוק והעבודה שלי! ההצגה השנייה הייתה לאוכלוסיה דומה, אבל קל"ב. ביוקנעם. הכינו אותי לקבוצה קשה, בוחנת גבולות ותוקפנית . פתחתי איתם בהסבר ממוקד על התפקיד שלי ושלהם באירוע. ומשם הם היו רכים ומקסימים כמו חמאה. הצגתי אליהם את גרסתי המאד סטריאוטיפית ל"דייג ודג הזהב".פתחתי עם הבובה הגדולה שלי , שסיפרה על חלום שהיה לה, על זכייה בלוטו ואיך היא הרוויחה הכל והפסידה הכל במחי חלום אחד.... משם עברנו לסיפור המוכר. ההזדהות שלהם הייתה עצומה. עם המחסור בתחילת הסיפור , ההזדמנות והפספוס בגלל התאווה הבלתי נשלטת וחוסר הסיפוק. גם כאן נתתי להם הזדמנות להציג קטעים מהסיפור עם כמה תחפושות ונפרדנו בהתרגשות.
ובגלל שלא הייתי כאן הרבה בתקופה האחרונה ( למרות שהשנה התעליתי על עצמי וביקרתי ב-2 פסטיבלי הבובות שהתקיימו ביולי ובאוגוסט) אז הנה לכם שיתוף נוסף. אני מקווה שיהווה התחלה מפרה לשירשור מעניין כמו בפעם הקודמת..... הקיץ היה עמוס, כמו תמיד. המון הצגות רצופות, והתרוצצות וחם.... ובקר ואז אחה"צ וגם סופי-שבוע . החופש הגדול הוא ממש לא חופש בשבילי! אבל אני רוצה דווקא לספר לכם על 2 הופעות מיוחדות שהיו לי . בראשונה חזרתי להופעה בכרמיאל, במועדון רווחה קטן בפאתי העיר. הקהל שם שונה מהקהל הרגיל שלי, ואני מתאימה להם תוכנית משלהם. יש שם קבוצה מעורבת של ילדי א'-ו' ( ראיתם פעם את ההבדל בין תלמיד כיתה א' לזה שבכיתה ו'. במיוחד בנות.....?!?!?!) ולכן ההצגה חייבת להיות מותאמת לגיל. בפעם הראשונה הבאתי להם את הסיפור " כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה". סיפור העוסק בדעות קדומות. אחרי ההצגה התנהל דיון נוקב וחיפשנו סוף מתאים לסיפור . המחזנו קטע קטן ממנו עם תחפושות סמליות, ואז הכינו הילדים דמויות פשוטות של נחש ועכבר –אותן לקחו הביתה. למרות החששות שלי, דווקא הילדים הבוגרים היו השותפים הפעילים בהצגה, בהמחזה ובדיון. הם השקיעו בעבודת היצירה ועזרו לצעירים מהם. הפעם הגעתי אליהם עם ההצגה " צבינה חוזרת לים". על צבי הים, הנמצאים בסכנת הכחדה. כמובן, שסביב ההצגה דברנו על שמירת הטבע,מהי סכנת הכחדה, אלו חיות וזנים נמצאים בסכנה כזו ולמה. דברנו על הגנה על בעלי החיים ושמירת מאזן החיים בסביבתנו. הופתעתי קצת מכמה ידיעתם בנושא דלה. בכל זאת, האמנתי שיש היום יותר מודעות לנושא. אחרי ההצגה הילדים הכינו בובת כף יד של צב-ים. אני כולי תקווה שהצלחתי לשלב הנאה ותרבות עם ערכים חינוכיים ואקולוגיים ולמידה חווייתית. השילוב הזה- הוא מקור הסיפוק שלי מהעיסוק והעבודה שלי! ההצגה השנייה הייתה לאוכלוסיה דומה, אבל קל"ב. ביוקנעם. הכינו אותי לקבוצה קשה, בוחנת גבולות ותוקפנית . פתחתי איתם בהסבר ממוקד על התפקיד שלי ושלהם באירוע. ומשם הם היו רכים ומקסימים כמו חמאה. הצגתי אליהם את גרסתי המאד סטריאוטיפית ל"דייג ודג הזהב".פתחתי עם הבובה הגדולה שלי , שסיפרה על חלום שהיה לה, על זכייה בלוטו ואיך היא הרוויחה הכל והפסידה הכל במחי חלום אחד.... משם עברנו לסיפור המוכר. ההזדהות שלהם הייתה עצומה. עם המחסור בתחילת הסיפור , ההזדמנות והפספוס בגלל התאווה הבלתי נשלטת וחוסר הסיפוק. גם כאן נתתי להם הזדמנות להציג קטעים מהסיפור עם כמה תחפושות ונפרדנו בהתרגשות.
