ולמה בכלל, לדעתכם?

ולמה בכלל, לדעתכם?

צריך לתייג ילדים כאינדיגו,קריסטל או ריינבו?.... האם בעצם התיוג אנחנו לא עושים להם עוול? מה דעתכם?
 

kikona126

New member
לדעתי כל תיוג עושה עול

תיוג הוא מתכונת להפרדה, ואם נתייג ילד כאינגידו או קריסטל, אז מה בעצם השאר? התיוג יוצר התפלגות, יוצר הסתלכות שונה על אדם, אם זו הסתכלות עם הערצה או עם ציפיה או אולי עם זלזול... אני לא ממש אוהבת את הקטע של התיוג... כי התיוג הולך איתנו, והוריד אותו מעלינו זה קשה, ולפעמים גם בלתי אפשרי (בדיוק כרגע אני עושה סמינריון בנושא התיוג - בספר של עלובי החיים)
 

kikona126

New member
רוצים קצת חומר על תיוג?

הוא מראה גם את החיובי שבתיוג וגם את השלילי, אבל מגיע מתחום הקרימינולוגיה... במקרה פתחתי היום קובץ שכתוב עליו "שיעור חסר" כדי לראות מה יש בו, ויש בו חומר על תיוג.... (זה שיעור שהיה וכניראה השלמתי אותו עם חומר מוקלט)
 
ובכן....הנני כאן מוקסמת עדיין

מהאחיין החדש שלי שנולד לפני שבוע
איזה כייף שהוא בחר בנו להיות המשפחה שלו
ולעניינינו.... אני באופן אישי רואה את מושגי ילדי אינדיגו/קריסטל/ריינבו כ"מודה" עכשווית. מכל הפרשנויות וההסברים שנותנים לילדים אלה אני יכולה לאפיין כל ילד וילד ככזה ואפילו.... להחזיק חזק..... את המבוגרים.... הכל עניין של פתיחות מצד המבוגרים וקבלה של התפיסה הרוחנית. הרבה מבוגרים של היום היוו (עפ"י אמות המידה של ילדי אינדיגו וכו') ילדים מיוחדים,שוברי מוסכמות,פורצי דרכים,שוחרי שלום ואהבה ועוד...כלפי הוריהם ודור המבוגרים שלהם... וכך אפשר ללכת עוד דורות אחורה ולהיווכח בכך פשוט אז לא היו מושגים רוחניים ותפיסה רוחנית כמו שיש היום. פעם...לא דיברו על זה.... היום הרוחניות מאוד מודרנית או יותר נכון קיבלה במה מאוד מכובדת בחיי היומיום ראיית הנסתר הם לא עוד נחלת רבנים גדולים, צוענים או מגדי עתידות אפלים... (וסליחה אם מישהו נפגע שכתבתי את כל השלושה בנשימה אחת) היום קיימת ההבנה שכל אחד ובאמת!!!כל אחד נולד עם היכולות הללו יש כאלה ששכחו זאת עם השנים... ויש כאלה ששימרו אותם ואולי הרגישו פריקים בחברתם... ויש כאלה שמתפרנסים מכך בכבוד
שורה תחתונה... כל אחד שבא לעולם הזה בשביל לחוות חוויות בשביל הנשמה, מגיע עם ייעוד כלשהו יש שבוחרים חוויות נעימות יותר או פחות כל אחד מגיע לכאן מ"הבית" מיימד אחר - משכנו של האל ששם הנשמה היא נצחית כל אחד הוא מיוחד ומופלא בעצמו כי נשמתו היא ניצוץ האלוהים אך...הכל תלוי כמובן בסביבה שבה גדל הילד
 

מגי 336

New member
אני לא קוראת לזה תיוג

אני חושבת שזה עוזר לילד עצמו לדעת שהכל בסדר איתו שהוא לא איזה פריק או שונה באופן חריג מילדים אחרים אלא שהוא ילד מיוחד הילד עצמו ברגע שהוא מקבל את העובדה שהוא ילד מיוחד, אינדיגו קריסטל או ריינבו יכול להתפתח על פי הייחוד שלו ולא לשאוף ללא הצלחה להיות אחר.. ילדי האינדיגו שאני מכירה באמת שונים מאחרים הם חכמים, נבונים ומהירי קליטה אך את הייעוד שלהם הם לא רואים במקצועות קונוונציונאלים רבים מהם פונים לאמנות, בישול, יצירה... מקצועות שנותנים חופש ביטוי רחב ואשר דורשים כמה שפחות מסגרת וסדר יום נוקשה. כשילד אינדיגו מודע להיותו כזה הוא יהיה פחות נואש מחוסר יכולתו להשתלב..
 
מגי היקרה../images/Emo23.gif

כתבת..."אני חושבת שזה עוזר לילד עצמו לדעת שהכל בסדר איתו שהוא לא איזה פריק או שונה באופן חריג מילדים אחרים אלא שהוא ילד מיוחד..." ואני חושבת שזה ...עוזר להורים...ורק להורים.... ילד נולד כולו טהור ומיוחד תינוק קטנטנן שכל עולמו הוא הישרדות יומיומית אכילה,שינה,מגע של אם ועוד.... אנחנו...ההורים, המבוגרים יוצרים לרוב את הבעיות לילדים... לילד בכור,למשל, יש חלום או אידיאל שהוריו רוקמים עבורו ואם זה לא מסתדר כמו שהם רוצים אז הבעיה היא של ההורים ולא של הילד
ילד נולד מיוחד ומוכשר החברה הופכת אותו לחריג.... אם מערכת החינוך היתה מתאימה עצמה לתלמיד ולא התלמיד לילד (כן,כן...המשאבים הולכים למשרדי ממשלה אחרים או לכיסם שלמנהיגינו השונים...) היו פחות ילדים שמאובחנים בעלי קשיי למידה... כדי להיות הוגנת אני חייבת לציין שמתחילה להיות הכרה בנושא, התחום מאוד בחיתוליו. ורק לידיעה כללית הכל התחיל במין תיוג נוראי של ילדים טעוני טיפוח.... ואם הזמן הכותרת השתנתה והתרככה ונהיתה חיובית יותר. בעבודה סמינריונית שעשיתי על טיפול בילדי ADHD ע"י חיות מחמד בפן התרבותי ילדים שמאובחנים אצלינו או בארה"ב כ ADHD בתרבויות אחרות או במדינות אחרות נתפסים בסך הכל כשובבים מאוד.... והכל שוב, עפ"י נקודת המבט של המבוגרים.
 

kikona126

New member
אצלנו ילדים עם adhd

ישר נחשבים כמועדים לעבריינות... (יש ניראה לי 2 ספרים שתומר עינת ואמא שלו כתבו על זה)
 

רותי 11

New member
נכון, לכן אני אומרת זה לא משנה

מה הוא לקבל את הילד כמו שהוא לא סתם בחרנו אחד בשני לחיות במשותף ולקבל את הדברים המאחדים בינינו.
 
למעלה