ולמרות שאני כבר כותבת פה קבוע

[שוחה עם הגלים]

ולמרות שאני כבר כותבת פה קבוע

ומנסה כל פעם להקל משהו מהלב שלי, לשחרר משהו החוצה. למרות זאת, אני עדיין במקום הזה, בו אני ממשיכה לרצות אותה, לא משנה מה המציאות מכתיבה לי...
יש שאומרים שהזמן עושה את שלו... אני לא יודעת מה זה אומר, הזמן בשבילי רק עובר, ואני נשארת יציבה ברצונותיי, במאוויים הכי עמוקים שלי.
לפעמים חוזרת ומשחזרת מילים מפה ומשם שנאמרו, וגם את אלו שלא נאמרו - למשל כמו איחולי הפרידה שלא הצלחתי להגיד לפני שלושה ימים. חוזרת ומשחזרת וחושבת מה הייתי יכולה לומר או לא לומר ומה היא הייתה עונה או שלא... חוזרת שוב על הדברים, מנסה להחיות את שנגדע. מנסה להחזירה אליי, גם אם לא הייתה לגמרי שלי.
אוהבת אותה, תמיד אני אוהבת אותה. וזה מתבהר עוד ועוד איך תמיד אני אוהב אותה ואתגעגע כנראה לנצח, ואחשוב על כל מה שהיה יכול להיות ולא קרה.
איך חיים עם זה, אני ממש לא יודעת. אבל אני ממשיכה כי זה מה יש...
וכותבת. משחררת משהו אל העולם... יש בזה סוג של נחמה.
שבוע טוב לכן

 

[דוסלסבית]

הזמן אצלך עומד מלכת

היות ואת לא ממשיכה הלאה שמרי
לה את מקום הכבוד בלב שלך תני
לה את הפינה שלה לתמיד אבל
תמשיכי תצאי תכירי תמיד תזכרי
אותה אבל הכאב יחלוף לבלי שוב

 

[בסוף היום]

זר לא יבין זאת...

מבינה אותך כל כך...מבינה לליבך... מחזקת אותך...