ולפעמים גם לא שקט

שירה כמים 1959

Well-known member
ולפעמים גם לא שקט
העשב שנוגע בשמיים מתכווץ
אל תוך עצמו
פרח הלוף הסגול הופך רעיל
אולי תמיד היה
אנחנו חושבות וחושבים לעצמנו
לפני שהגשם בא לרדת
לםני שהגשם בא לקחת אותנו
לזמר
 

שירה כמים 1959

Well-known member
זה נראה כמו קריאה לעזרה מוזמנת לספר עוד.אולי אוכל לעזור
באמת?... תודה רבה רבה לתשומת הלב ולאיכפתיות.
הפנים שלי תמיד סוער תמיד קשה בתוכי סער סער... לפחות חלק מהפנים שלי, אז ה בא לידי ביטוי בכתיבה... זאת לא מצוקה קונקרטית כרגע... חוץ מזה שאשמח לאהבה ואשמח ליותר חברים טובים .... אני שוב נורא מודה לך,, ממש יפה מצדך...
 

שירה כמים 1959

Well-known member
הייתי קוראת לאלוהים
נו בסדר אלוהים
נו בסדר אלוהים
אם זה מה שאתם רוצים
אם זה מה שאתם רוצים
השמיים היו מתכתיים
הגשמים היו מתמהמהים
הייתי קוראת לאלוהים
ועדיין אבל אחרת
בואי לרקוד איתי
תני לי רגליים
אל תעשי לי זנב
אל תתני לי כנפיים
תני לי רגליים
תני לי רגליים
נשיר
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לא ידעתי לזהות
לא ידעתי להגיד תודות
המדרגות היו רבות ומפותלות
אל המעלה ואל המטה היו השיחים ירוקים
ושמלותיי היו נאות
וקבקביי אדומות ומחקות נשים הולנדיות
לדוגמא - אם וילדתה בחווה בכפר
במטפחות לראשן ובחיבוק
 

שירה כמים 1959

Well-known member
היא חושבת שהיא יפה
אני חושבת שהיא מכוערת
יש משהו בטון שלה כשהיא אומרת
שהיא לא מלכה, רק נתינה פשוטה כמונו,
עבדיה, יש משהו בטון שלה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני אתלונן למשטרה
הוא צריך עזרה
והמשטרה כבר תעזור
המשטרה כבר תכוון
ואנחנו נגוון
את הירקות שבצלחת
וכל הפירות ייצאו במחול
מתחת למניפות העצים הגדולים
כאן בחוץ, על החול החם
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ולפעמים את מתעוררת -\
בוקר !!!בוקר!!!!
למרות שלא בוקר אלא שעת צהריים
את נזעקת
אבל הפעם חלמת חלום פוליטי קטן ומצחיק
כאילו אין לך רקע עבר טראומה פוסט טראומה וכל החרה הזה
כאילו את חושבת איך להצחיק את עצמך היום
לומדת בדיחות בעל פה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
יהודי וערבי... לא , זה היה שחור ויהודי, אפפעם לא שחורה ויהודייה
אלא אם כן רוצים לומר משהו רע על אישה אז אומרים
פולנייה
אומרים
בלונדינית
ואפילו שאצ יודעת
את צוחקת
כי מה לעשות
גם את בלונדינית
גם את פולנייה
אפילו שהסנטר כבר נושק לחזה
אפילו שקמטים וכל החרה הזה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לאט לאט שואלת את עצמי
עצמי כל כך רחוקה אני
מנופפת לה בידי אני
קוראת אליה בלחישה
מנסה להיות מכשפה
אולי תבוא אלי
אולי תיגש
 

שירה כמים 1959

Well-known member
שתמותי
שתעוטי על גוויה של פגר שתהיי
כולך אומרת כבוד
ליד המתפרה השכונתית
בחליפה המחוייטת אך נשית
שרחל תתפור לך
בגלגול הבא
אם איברייך הנוקשים יסכימו
 
למעלה