ומה אתם הייתם עושים

[המון קינמון]

ומה אתם הייתם עושים../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

שאלה לי לכל המופיעים לפני ילדים צעירים וגילאי 3 - 5 בפרט. מה אתם עושים כאשר המפריע התורן מתקרב ומתחיל למשוך בבובה? וכמעט משסע אותה (טוב אז לא צריך להגזים , אבל היא יכלה להקרע). בדר"כ אני מסבירה שלא מושכים לבובה באיברי הגוף +שיער וכ'ו ואומרת שזה כואב לבובה כמו לנו , האנשים. בדר"כ זה עובד מצויין. היום שכחתי , קורה.. ואז הגיע הילד (המפריע התורן, עם אמא שלו שלא הצליחה להשתלט עליו ובאיזשהוא שלב פשוט הפסיקה להעיר לו) ולקראת סוף ההופעה הוא בא ומשך לבובה את הרגל והבובה העירה לו ואז פעם שנייה (ניסה למשוך ברגליים ובשיער , בקיצור ניסה להתעלל בה......

למזלי הספקתי להרחיק את הבובה שאמרה לו בכעס קל שזה לא נעים לה ופתאום בעקבותיו עוד 2 ילדים קיבלו אומץ ובאו גם להציק לבובה ופה גם ההורים כבר התערבו.... רציתי לדעת איך אתם מתמודדים במצב כזה??? למה יש ילדים כאלה מעצבנים שתמיד מוכרחים לבוא ולחרב הכל

בדר"כ יש לי המון סבלנות למזלי... סליחה על ההודעה הארוכה, למרות כל זה ההצגה היתה מצוינת והילדים נהנו וגם קיבלתי פידבקים מצוינים מהמבוגרים, המקרה הזה ממש הרגיז אותי...

 

[אירית אבן חן]

סריקה קצרה של הילדים לפני תחילת ההצגה

לפני מספר שנים הייתי מעלה סיפורים מוסיקליים בסיפריות שונות. עשיתי זאת כתאטרון קטן שמשולב במוסיקה. לפני כל מופע הייתי יושבת וצופה בילדים איך התארגנו והתיישבו ובהתנהגות שלהם במהלך ההמתנה. אין שום בעיה לקלוט את השובבים שבינהם

וגם את חסרי הגבולות מול אימהות חסרות אונים. אל הילדים הללו הבובות היו מגלות אקרובטיקה מיוחדת ומיומנויות התחמקות מיוחדות

הרעיון הוא לא להגיע כלל למצב שהילדים הללו יכולים לגעת בבובות. אגב, באינטראקציה עם ילדים אני שומעת המון פעמים הורים, גננות, מורים ואנשים מבוגרים אחרים משתמשים במילה העדינה "לא נעים" במקום לומר פשוט חד וחלק "זה כואב!". אני מאמינה שהאימרה הזאת שבאה בלי פילטרים הרבה יותר מובנת לילדים. כשכואב להם הם לא אומרים "לא נעים לי" הם בוכים "כואב לי". בהצלחה

ו... אני מעלה קישור מתוך המופע "אפריקה בקצב הלב" שצולם במצלמה פושטית מהקצה של האולם. את כל התפאורה הכינה דבי וחלק מן הבובות גם שייכות לה.

 

[המון קינמון]

תודה רבה אירית. קלטתי אותו על ההתחלה....

וההופעה הייתה ברובה על שולחן (וגם קצרה מאוד יחסית) אני לא ניגשתי אל הילדים. אותו ילד לא התבלבל הוא פשוט קם מהשורה האחרונה ובא אלי. אני הייתי עסוקה עם מה שנקרא "להציג"

. בהתחלה לא שמתי לב, הוא הצליח להפתיע אותי ופעם השנייה כמו שציינתי בהודעה הקודמת הצלחתי להתחמק. אהבתי את ההערה שלך לגבי "כואב לי". יש ילדים שצועקים "זאת רק בובה"

 

[אירית אבן חן]

שולחת לך נשיקות ובמחשבה שנייה

אולי פדיחה בשבילי להעלות את ה"מיני הצגה" סיפור מוסיקלי בפורום הזה של אנשים כל כך מקצועיים. אבל מכיוון שהעליתי כבר אז איך אומרים? חפיף

 

[פ י ו ל ה]

לא שזה תמיד עוזר אבל..

לפעמים כשדווקא מפסיקים את המשחק עם הבובה ועונים בטון שלך, באסרטיביות של מבוגר כועס ויש לך סה"כ סמכות כי את על הבמה עכשיו, אז להקפייא את הבובה, להסתכל לילד בעיניים ולהגיד לו בלי לצעוק אבל באסרטיביות "זה מפריע לי, אני מבקשת לשבת". זה לפעמים מבהיל אותם. כשהבובה עונה הם עוד איכשהו צוחקים מזה ולא מזיז להם וכשאת פתאום יוצאת מזה, הם פתאום קולטים שבגללם זה נפסק וזה עושה משהו. כשהם ילדים טובים וסתם שובבים או סקרנים הם לא יצפצפו עלייך, יש כאלה שגם זה לא יעזור אבל שווה לנסות...

 

[תיאטרון נמשים]

הפטנט שלי: ../images/Emo62.gif

אני קונה בחנות של הכל בדולר גלילים קטנים של נייר דבק צבעוני (נדמה לי שזה מיועד להדבקות של חוטי חשמל וכאלה) ויוצרת על הריצפה לפני ההצגה גבול ביני ובין הקהל, שאני מדגישה לילדים שאסור לחצות! ברוב המקרים זה באמת עוזר. אם יש זאטוט שבכ"ז מתעלם ומטייל אל הבמה, אני עוצרת את ההצגה ושואלת בטון של מורה עצבנית "למי שייך הילד הזה? נא לבוא לקחת אותו!"... התופעה הזאת של ילדים כמו שתיארת, חגית, באמת מעצבנת ומוציאה מהריכוז

יואו!!!!!!!!!!! עולה בדעתי עכשיו שכדאי לפני ההצגה לומר באסרטיביות למזמין ההצגה (גננת/רכז תרבות/נציג המתנ"ס/אמא/אבא): "אני אחראית על ההצגה, ואתה אחראי על המשמעת! ככה מישהו אחר יהיה ה"איש הרע" ואנחנו נוכל להמשיך להיות נחמדות כהרגלנו