את לא יוצאת מהכלל כי משפחה אומנם
פנים רבות לה. הוריי, אחיי ואני - זה משפחה. אישי, אנוכי והכלבים - זו משפחה. ואפילו בן זוגי מרגיש שהוא והקיבוץ שלו - זו משפחה...
אבל לא נראה לי שלכך התכוון המשורר, ולא נראה לי שזה מה שחיפש השואל. נדמה לי שהשואל לא שואל על התחושה, וההרגשה הסובייקטיבית שלנו כלפי "המשפחה שלנו" (על סמך זה בודאי לא נוכל לקבוע חוק לגבי טיפולי פוריות), אלא על איזהשהיא הגדרה בסיסית, חוקית, שמבדילה משפחה ממשהו אחר (מזוגיות, ממשפחה גרעינית, מקיבוץ...). נדמה לי שהוא ביקש לדעת - מתי זוג נהייה משפחה ולא "רק" זוג (שבודאי בתחושתו האישית הוא משפחה, אך לא מבחינות אחרות). אין לי תשובה כי כאמור, אנחנו עדיין זוג, על אף המשפחתיות של הזוגיות שלנו. (לכן הסתמכתי על תשובתה של חברתי שכבר עמדה בכל הסיטואציות - זוגיות, זוג+ילד, משפחה-זוג+2 ילדים) נדמה לי שגם המחוקק או כל מי שעמד מאחורי הרעיון של מימון טיפולי פוריות עד 2 ילדים - הבין את המשמעות של משפחה עם לפחות שני ילדים. זוהי, כנראה, מהות המשפחה, בתפיסה התרבותית בישראל. למיטב הבנתי השואל ביקש לדעת עד מתי יש לממן טיפולי פוריות ? עד ילד אחד (האם זה משפחה ?) עד ילד שני (האם זה משפחה ?) עד ילד עשירי ? (האם זה משפחה ?!) נדמה לי שרובנו נסכים ש-2 ילדים זה כבר מהווה איזהשהוא תא גרעיני משפחתי חדש, שראוי שהמדינה תישא במימונו. בתפיסה הישראלית התרבותית - ילד אחד זה עדיין לא ממש משפחה.... (בניגוד לאירופה, למשל). יצא לי מסורבל... מקווה שהובן.