ומה עם קצת שירה עברית

[the allman brothers]

ומה עם קצת שירה עברית

בשעתה היפה ?

 

[modulo1000]

ובשעתה הפחות יפה שירי מוגלה מוות וחרה

http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1926429
http://www.text.org.il/index.php?book=1303021
מדמנות השירה העברית
ליד זה האנדרגראונד של וולך זה מינסטרים

 

[Jflyaway]

הבעייה עם השירה ה עלק-פרובוקטיבית

היא שגם כאטשר הכתיבה ביינונית, יש נטייה לייחס לה חשיבות בגלל שהיא בועטת, מחדשת, ו/או עושה גלים לא קונבנציונליים - וזה המקרה של האיש הזה. לדעתי. ולפעמים גם קצת במקרה של וולך... אבל רק לפעמים

 

[the allman brothers]

לגמרי

יש נטייה כזאת לאומנות שכשהיא מרגישה שהיא שוחה היטב בסוגה מסויימת,
ונהיית טבעית ליוצר כמו נשימה או אכילה, היא עלולה "להתמסטל" מהסחורה של
עצמה, ואז מוותרים על סיפור פשוט וטוב, לחן שמוזיז את הלב, או פואטיות יפה ...

זה באופן כללי, ללא היכרות עם השירה של אהרון שבתאי.
מה שכן אני מכיר .. זה את התרגום שלו ל"אודיסאה" שפתח לי
וואחד צ'אקרה מגזע המח ...

 

[the allman brothers]

יש לפרגן על הלחן שהתיישב חזק

על השיר הסופר מקסים הזה (בעיני) של יונה ...
על אף שברגע מאוד מסויים אפשר לזמזם את הפיזמון
של היי ג'וד, הוא לגמרי עובד, מה שאי אפשר להגיד על
כל רצועה מהאלבום המתוק-מתוק בסך הכל של השלישייה.

 

[LadyG]

סליחה

אבל אהרון שבתאי אוברייטד לחלוטין.

 

[John Barleycorn]

האסימון של אבידן נפל?

נראה שהוא סוף סוף מקובל בחברה.

(במידה ויש כאן מי שמשלם לקריאת הארץ אונליין...)

 

[the allman brothers]

לפני 4-5 שנים

אולי יותר, היה מקרה מפורסם שבו מורה לימד שיר של יונה וולך וקיבל ביקורת קוטלת
מכל פינה ... היום יונה וולך כמעט משוררת לאומית, ולמורים יש אופציה ללמד אותה
בשיעורי ספרות אם אני לא טועה ... הקב"ה יודע איך הסיפור הזה עובד .. נראה לי
שמוות לאו דווקא עושה רע למוניטין של משוררים ..

 

[Barmelai]

אבל לפני 4-5 שנים וולך הייתה בדיוק באותו מצב

וזה טוב שמשוררים לא נהפכים לפרות קדושות. אבל כן, מוות, עדיף ממושך, עושה טוב להנגשת משוררים פרובוקטיבים ושנויים במחלוקת לציבור. ביחוד במקרה של אבידן. העוני המחפיר בו היה שרוי, היה עניין לא נעים ומעיק שהזמין תגובה ציונית הולמת - התעלמות. עכשיו שהוא כבר לא עני, לא חולה ולא יושב לאף אחד על המצפון, זה זמן טוב להתחיל להתיידד איתו.
באשר לוולך - אני אוהב מאוד את הכתיבה שלה.

 

[the allman brothers]

מה המלומדים חושבים על השיר המולחן

הזה של יונה וולך ? מי שמוצא את הלחן למעניין, מומלץ לו
לצפות בפרק על כרמלה רמלה גרוס ואגנר ב"אלבומים".
הבחור הלחין חלק גדול מהשירים באלבום, כולל את השיר
הנהדר הזה. הואו ראוי להערכה בעיני ....

 

[the allman brothers]

ואם כבר שירה פרובוקטיבית

שיר שאני מאוד אוהב.
(חומר רדיואקטיבי למי שהמילים: מודרני, פוסט אנערף עושות לו חררה)

 

[modulo1000]

אבידן היה מוערך גם בחייו...

אך גם מי שהעריך אותו לא ממש הבין אותו
וספק אם הוא עצמו הבין או רצה להבין
אם הוא בכלל התכוון למשהו
או שכתב הרבה מתוך התת מודע
בתחושה שלי לפחות הרבה יותר מאשר מתוך מודעות וכוונת המשורר (טפו .....שונא את המונח הזה כוונת המשורר זה פרוג פומפוזי)
הנה מה שהוא כתב על "משהו בשביל מישהו" :

"תהיה מי שתהיה ומה שתהיה, אתה למרות-הכול בן התרבות המערבית. בעל-כורחך נשתלה בך ההשאה כי מעלתו הגדולה של תלמיד-חכם ואזרח-משכיל היא להיות "מלא וגדוש". ובכן, אזהרה: המסע, שאתה יוצא אליו... אינו מסע-רכש או מסע-תקניות. שירים אלה, ויהיו אשר יהיו, אינם בשומפנים "מזון רוחני". הם לא נועדו "למלא" אותך, אלא... "לרוקן" אותך. הנכס היחיד, שאתה עשוי להתעשר בו אגב מסע זה... הוא תחושת-יתרון סמויה, כמעט בלתי-מוכחת... אשר תימהל לפתע בתוכך. בסיום-המסע... אולי תחוש, שאתה יודע יותר על מילים מאשר ידעת קודמלכן. מילים יודעות עליך הרבה יותר משאתה יודע, או איפעם תדע, עליהן. אבל אם יש בך קצה-גירוי לקיומודע, כדאי לך לפחות לנסות, בשנותיך המעטות והמתמעטות, לצמצם את הפער. לא, רק לא "מלא וגדוש", כי אז תאבד לי ולעצמך ללאחזור. להפך: בתום מסע זה הייתי רוצה לראות אותך קל יותר, נייד יותר, מהיר יותר, פקוח יותר, נפעם יותר, ריבוני יותר..."

קהילת חובבי השירה הצעירים העריצה את אבידן
אבל קהילה זו מצומצמת וחלקה הגדול של קהילה מצומצמת זו הם פרוגיסטאנים שקוראים שירה כדי להרגיש עצמם אינטלקטואלים
כאשר משוררים כמו אבידן כתבו 99 אחוז ממה שכתבו בשביל לשגל עלמות נפעמות
בשביל להבין את אבידן אתה צריך להיות הכל חוץ מפסאודו אינטלקטואל

 

[the allman brothers]

כיף לקרוא

 

[Jflyaway]

זה נכון. הוא היה מוכר יותר בחייו מאשר היום

ויש נטייה להציג אותו כמו איזה ניק דרייק כזה שכמעט אף אחד לא הכיר בזמן אמת ויותר מאוחר "גילו" אותו". זה לא נכון. למעשה זה בדיוק הפוך. קודם כל לא מדובר באדם רגיש ומופנם שלא יצא מהבית. בשנות העשרים המוקדמות לחיי, בתל אביב של סוף הסבנטיז, אבידן היה מאוד מוכר ומאוד מדובר, ולא רק בקרב "פרוגרים" כמו שאמר פה יואב. ממש לא. וגם כדרך אגב - שיהיה ברור... בזמן אמת לא היו פרוגרים רבים בישראל. כמה מאות בודדות אולי. אולי אלף. בטח לא יותר.
חזרה לאבידן - נראה לכם היום כמו אנדרגראונד, אבל בזמן אמת המימסד הספרותי הכיר בו ואימץ אותו. הוא היה אהוד על שוחרי אמנות וספרות, ועל אינטלקטואלים במונח החיובי של המילה...אבל לא רק. גם עלמות חמד חנוניות ששרצו בבתי-תה (היה דבר כזה) נטו לקריאת שירה חדשנית. שמו הוזכר יחד עם שמו של יהודה עמיחי או רביקוביץ' או זך....ודווקא לא יחד עם שמה של יונה וולך... כי היא באמת לא הייתה מוכרת לכל כך הרבה