א. מניין לקחת ש"אני לא בא"? ../images/Emo12.gif
אני בהחלט "בא" שכולם יפסיקו לרצוח באנשים חפים מפשע, ובכלל לרצוח אנשים, אפילו אם הם אינם "חפים מפשע". בעשרת הדברות כתוב: לא תרצח! נקודה! אלוהים ברא את האדם (בעיקרון אני אתאיסט, אבל זה משנה לגבי הרעיון), ורק לו הזכות ליטול את חייו. שנית, זו שאלה מי רוצה לחסל את מי. עובדה, שיהודים חיו כאן בשלום מאות שנים, גם כשהיוו מיעוט קטן וחסר ישע, ואף אחד לא רצה לחסל אותם. האיבה הגדולה מצידם החלה כאשר הם נוכחו לדעת שאנו מגיעים הלום בהמונינו, במטרה מוצהרת לכבוש את אדמותיהם ולדחוק את רגליהם מכאן. זה בנוגע להיסטוריה. בהמשך היו לא מעט מעשי רצח הדדיים, גם מצדנו, יש לציין: דיר יאסין, כפר קאסם, גולדשיין, שפרעם... איך שלא יהיה, המדינה קמה והפכה למציאות. אבל ב-67 כבשנו את שארית השטח שיועד למדינה הפלסטינית, הגדה המערבית ורצועת עזה, ומאז תושבי שטחים אלה, שרבים מהם הם פליטי 1948-49, חיים תחת כיבוש צבאי שלנו, ואנו אף גוזלים את אדמותיהם בשטחים מצומצמים אלה ומתנחלים בהם. את מצפה שהם ישבו בשקט ולא יתנגדו? לזה את קוראת "הדדיות ושיתופיות"? יותר מזה! הממשלה שלהם מציעה עכשיו הפסקת אש, ואף "שביתת נשק למאות שנים", ואילו הצד שלנו מסרב! אנו מתעקשים על המשכת "פעילות צבאית שגרתית" של ציד "מבוקשים", מחסלים ועוצרים פלסטינים חמושים וגם הורגים פה ושם נשים וילדים הרוחצים בים, ומה שחמור עוד יותר - ממשיכים בשקט אך במרץ לגזול את אדמותיהם ולהרחיב את ההתנחלויות. מדוע אינך יכולה לקבל את העובדה שגם הם רוצים לחיות כעם חופשי על אדמותיו? הם דווקא יכולים להכיר בזכותך! לא כבר פורסם "מסמך האסירים", עליו חתומים גם אנשי חמאס, המכיר בישראל בגבולות 67, ומתוכננת העמדתו למשאל עם בציבור הפלסטיני.