ומה תזכור מיהונתן גפן?

[סופהו 1]

את הילדה הכי יפה בגן? את המקום המיוחד שכבר אי אפשר להריח בו ריח של שוקולד, את הנסיך הקטן, או את האיש הירוק בקולו של גפן?

פחות עוד כותב מוכשר, מהכפר "מה יגידו".

 

[אבח"י]

את הילדה הכי יפה בגן? את המקום המיוחד שכבר אי אפשר להריח בו ריח של שוקולד, את הנסיך הקטן, או את האיש הירוק בקולו של גפן?

פחות עוד כותב מוכשר, מהכפר "מה יגידו".

אזכור הופעה לפני שנים, שלו על הבמה, בה לעג וצחק על יוסי גרבר, שחקן מבריק שהלך לעולמו לפני כמה שנים, על היותו הומוסקסואל.
לעד לא אשכח לו את זה.
כאן מסתיימת ה"אשכבה הפומבית שלי"
למרות שלקחתי את נכדיי לעיבוד מודרני של "הכבש השישה עשר".

 

[שיח סלימאן]

מה תזכור מ....

אני מקווה מאד שזה לא הולך להיות כאן מדור שבועי קבוע.

 

[סופהו 1]

אני מקווה מאד שזה לא הולך להיות כאן מדור שבועי קבוע.

הכל תלוי.

 

[שיח סלימאן]

הכל תלוי.

אכן.

כלומר תלוי את מי יתלו.

 

[סופהו 1]

אני מקווה מאד שזה לא הולך להיות כאן מדור שבועי קבוע.

גם Dame Edna הלך לעולמו.
אמר שמצאו לו מקום טוב יותר:

 

[דקל נור*]

גפן המשורר כתב שירים יפים, פס קול חיינו אבל לא בטוחה שהייתי מחבבת את גפן האדם.
אני כן מחבבת את נורית גפן. ככל שהוא צמצם נוכחות ציבורית בשנים האחרונות, היא נהייתה יותר מבוקשת. לעת זקנה נהייתה לה עדנה.

 

[סופהו 1]

גפן המשורר כתב שירים יפים, פס קול חיינו אבל לא בטוחה שהייתי מחבבת את גפן האדם.
אני כן מחבבת את נורית גפן. ככל שהוא צמצם נוכחות ציבורית בשנים האחרונות, היא נהייתה יותר מבוקשת. לעת זקנה נהייתה לה עדנה.

אני לא יודעת אם הייתי מחבבת את האדם. את חלק מיצירותיו כן.
נורית גפן התראיינה לפני כמה שבועות. אכן, "לעת זקנה נהייתה לה עדנה" ואולי גם בגלל המרחב שבו היא היתה.
הרחק ממנו.

 

[סופהו 1]

אזכור הופעה לפני שנים, שלו על הבמה, בה לעג וצחק על יוסי גרבר, שחקן מבריק שהלך לעולמו לפני כמה שנים, על היותו הומוסקסואל.
לעד לא אשכח לו את זה.

הוא היה ידוע כמי שאין לו מחסום לפה, אבל זה מיותר לחלוטין.
עצוב ומרגיז לשמוע.
אולי הוא "עשה תיקון" כשעבד עם פוליקר?

 

[אבח"י]

הוא היה ידוע כמי שאין לו מחסום לפה, אבל זה מיותר לחלוטין.
עצוב ומרגיז לשמוע.
אולי הוא "עשה תיקון" כשעבד עם פולי

צר לי סופה. המלים חתכו את לבי הצעיר. הצחוק, הבוז והאכזריות שרטו אותי לשנים רבות. ודוק - כששמעתי כבר לא הייתי באף ארון, גם גרבר לא היה. לא היתה אף סיבה לרעל הזה שהושפרץ לשמחת גסי הרוח בקהל.
לא אסלח לו, גם כשאגיע לשערי גן עדן ויבקשו ממני לסלוח לו על מנת להימנע מעינויי הגיהנום [שאצלי = מניעת קריאה וכתיבה]

 

[סופהו 1]

צר לי סופה. המלים חתכו את לבי הצעיר. הצחוק, הבוז והאכזריות שרטו אותי לשנים רבות. ודוק - כששמעתי כבר לא הייתי באף ארון, גם גרבר לא היה. לא היתה אף סיבה לרעל הזה שהושפרץ לשמחת גסי הרוח בקהל.
לא אסלח לו, גם כשאגיע לשערי גן עדן ויבקשו ממני לסלוח לו על מנת להימנע מעינויי הגיהנום [שאצלי = מניעת קריאה וכתיבה]

צר לי? מדוע? הרי כתבתי ש
הוא היה ידוע כמי שאין לו מחסום לפה, אבל זה מיותר לחלוטין.
עצוב ומרגיז לשמוע.
ואם לא הבנת שאני מבינה את הרגשתך ואני לגמרי מסכימה אתך, אחזור- זה מיותר לחלוטין, כלומר, אין פה מקום ללעג ולצחוק וההתנהגות שלו מיותרת לחלוטין.


נ.ב: בעניין הסליחה, אומרים שברגע שסולחים מרגישים טוב יותר. אבל זה כבר לשיקולך.

 

[אבח"י]

צר לי? מדוע? הרי כתבתי ש
הוא היה ידוע כמי שאין לו מחסום לפה, אבל זה מיותר לחלוטין.
עצוב ומרגיז לשמוע.
ואם לא הבנת שאני מבינה את הרגשתך ואני לגמרי מסכימה אתך, אחזור- זה מיותר לחלוטין, כלומר, אין פה מקום ללעג ולצחוק וההתנהגות שלו מיותרת לחלוטין.


נ.ב: בעניין הסליחה, אומרים שברגע שסולחים מרגישים טוב יותר. אבל זה כבר לשיקולך.

אומרים, אז אומרים
לעתים כדאי לשמר את העלבון, את הכעס. הם מובילים למקומות חשובים.

 

[אבח"י]

צר לי? מדוע? הרי כתבתי ש
הוא היה ידוע כמי שאין לו מחסום לפה, אבל זה מיותר לחלוטין.
עצוב ומרגיז לשמוע.
ואם לא הבנת שאני מבינה את הרגשתך ואני לגמרי מסכימה אתך, אחזור- זה מיותר לחלוטין, כלומר, אין פה מקום ללעג ולצחוק וההתנהגות שלו מיותרת לחלוטין.


נ.ב: בעניין הסליחה, אומרים שברגע שסולחים מרגישים טוב יותר. אבל זה כבר לשיקולך.

ואיננו בענין ויכוח, אלא הסבר -
ההנחה ש"אולי עשה תיקון" היא הטריגר לתשובה שלי.
אני נוטה לסלוח הרבה יותר מאשר לנטור, אבל ישנם כמה אנשים, שזכו למקום מיוחד בהיכל השנאה שלי. הוא אחד מהם. [יש עוד אחד או שניים]

 

[קלייטון.ש]

אני חד משמעית את איך שיר נולד.
השיר הזה הפגיש אותי בתור ילד בפעם הראשונה עם תהליך הלידה.
מהשיר הזה הבנתי שתינוקות יוצאים החוצה. מאיפה? לא היה לגמרי ברור לי.
יותר חשוב, הבנתי שהלידה כואבת, והנחתי שהיא כואבת לתינוק. זה העציב אותי.
הייתי ילד חכם ולכן לא הסתדר לי איך התינוק נולד וכבר הוא הולך. השארתי את זה בצריך עיון.
היום אני יודע שהכוונה בשיר היא לכאב של האמא. ומה עם התינוק? זה לא התברר לי עד היום.

הילדה הכי יפה בגן בהחלט בפסגת הזמר העברי. אני שואל את התאומות כל הזמן "מי הילדה הכי יפה בגן" ותמיד מקבל את התשובה "אנחנו".
שזה כנראה לגמרי נכון, מבחינה אובייקטיבית.

 

[סופהו 1]

אני חד משמעית את איך שיר נולד.

מהשיר הזה הבנתי שתינוקות יוצאים החוצה. מאיפה? לא היה לגמרי ברור לי.
יותר חשוב, הבנתי שהלידה כואבת, והנחתי שהיא כואבת לתינוק. זה העציב אותי.
הייתי ילד חכם ולכן לא הסתדר לי איך התינוק נולד וכבר הוא הולך. השארתי את זה בצריך עיון.
היום אני יודע שהכוונה בשיר היא לכאב של האמא. ומה עם התינוק? זה לא התברר לי עד היום.

הילדה הכי יפה בגן בהחלט בפסגת הזמר העברי. אני שואל את התאומות כל הזמן "מי הילדה הכי יפה בגן" ותמיד מקבל את התשובה "אנחנו".
שזה כנראה לגמרי נכון, מבחינה אובייקטיבית.

לפחות מנסיוני, ליולדת כואב. אי אפשר לתאר כמה כואב.
ולתינוק? ראית פעם את פניו של תינוק שרק הגיח לעולם? מקומט ומכווצץ, אחרי כל הלחץ ברחם והמאמץ לעבור בתעלת הלידה.
משוכנעת שכאב לו.
נוסף לזה הצער, שזהו, החיים הטובים בחממה הסתיימו.
גם זה כואב.

אולי גם זה

 

[אבח"י]

לפחות מנסיוני, ליולדת כואב. אי אפשר לתאר כמה כואב.
ולתינוק? ראית פעם את פניו של תינוק שרק הגיח לעולם? מקומט ומכווצץ, אחרי כל הלחץ ברחם והמאמץ לעבור בתעלת הלידה.
משוכנעת שכאב לו.
נוסף לזה הצער, שזהו, החיים הטובים בחממה הסתיימו.
גם זה כואב.

אולי גם זה

אולי גלל זה השיר של נעמי שמר אחר, אבל רחל - שלפחות לפי הביוגרפיה הרשמית, מעולם לא ילדה, תיארה יצירת שיר כ-כאב נורא: [ייאמר לזכותה שלרגע לא רמזה לכאבי לידה]
ספר שיריי, רחל, פרויקט בן יהודה

צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶת
בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,
הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת,
לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן.

נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִלִּיתִי לְרֵעַ,
נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵשׁ,
וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ
יַד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּׁשׁ.

ניסן, תרפ"ז