ונניח שיעמוד לי...
- פותח הנושא ixmix
- פורסם בתאריך
עם יעמוד לך אז תתעלם
בעצם נודיזים זה דבר טבעי שלא צריך לעורר שום חשק אם ראית את ערוץ שמונה מיומנה של נודיסטית היית צריך להבין שזו קהילה כמו כל הקהילות שבהם אפילו ילדים קטנים הולכים בעירום ואין בעיה עם זה איבר המין לא משחק תפקיד אפילו שמנים זקנים ומקומטים יכולים להיות נודיסטים אז אין בעיה ועם עומד לך אז כמו שכתבת אחלה רעיון שוכבים עם אבר המין בחול והתחת לכיוון השמים עד שנגמר העניין של הזיקפה זה רק מראה שאתה מזוייף מתעלמים בקיצור ניסית ללכת לים ולהשתזף בעירום ?
בעצם נודיזים זה דבר טבעי שלא צריך לעורר שום חשק אם ראית את ערוץ שמונה מיומנה של נודיסטית היית צריך להבין שזו קהילה כמו כל הקהילות שבהם אפילו ילדים קטנים הולכים בעירום ואין בעיה עם זה איבר המין לא משחק תפקיד אפילו שמנים זקנים ומקומטים יכולים להיות נודיסטים אז אין בעיה ועם עומד לך אז כמו שכתבת אחלה רעיון שוכבים עם אבר המין בחול והתחת לכיוון השמים עד שנגמר העניין של הזיקפה זה רק מראה שאתה מזוייף מתעלמים בקיצור ניסית ללכת לים ולהשתזף בעירום ?
אל תדאג ../images/Emo13.gif
רוב הגברים חוששים ממקרה שכזה במהלך מפגשים נטוריסטיים, אבל האמת היא שזה פשוט לא קורה. העירום במפגשים הנטוריסטיים אינו מתקשר למין, וכאשר אין גירוי - גם אין זקפה
. אם בכל זאת אתה מגלה שמשהו מתרומם, אתה מתיישב, או קופץ למים, או שם מגבת על עצמך או פשוט מתעלם.
קוואנט
רוב הגברים חוששים ממקרה שכזה במהלך מפגשים נטוריסטיים, אבל האמת היא שזה פשוט לא קורה. העירום במפגשים הנטוריסטיים אינו מתקשר למין, וכאשר אין גירוי - גם אין זקפה
לאלה הנבוכים בנושא העירום קראו ותשפטו
דרכם של הנטוריזם לגן העדן בעידן החטא העירום - אספקלריה גבוהה לשכלו של האדם האדם בראשיתו בטרם החטא, היה נטוריסט בהתבסס על הפסוק בבראשית ב' 25: "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו". הרמב"ם**), קובע שמבחן עירומו של האדם היה הסימן הברור לרמת מושכל גבוהה של האדם הראשון הנקרא "המושכלות" [אמיתות הטבועות בשכל האנושי ויש להן תוקף מוחלט וכלל אנושי] המבדיל בין אמת ושקר להבדיל מ"המפורסמות" [הן דברים שבנוהג החברותי המפורסם בציבור] המבדיל רק בין טוב לרע שהוא אמת יחסית. הרמב"ם מבסס זאת על הפסוק בבראשית ג/7, שנאמר: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת". לא נאמר ויראו כי עירומם, כי האדם לא הוכה בסנוורין, מה שראה לפני ראה גם אחרי, אלא שנוסף להם ידיעה חדשה שהיא נמוכה מהראשונה. עקב חטאו, נלקח מהאדם ידיעת אמת ושקר וניתן לו טוב ורע שהינה פחותה באיכות וטיבה. עובדה זו מוכיחה שהעירום היה נחלת האדם בטרם החטא כתנאי המובן מאליו, ושרק בהיותו ברמה הרוחנית והמוסרית הגבוהה העירום מקובל ומתקבל. דווקא בעירום היה האדם עם שכלו שהוא צלם אלוהים של האדם, שבו הוא דומה לאלוהים, ועל שחונן בשכל דיבר אלוהים עם האדם, אף נתן לו ציוויים (כאיסור אכילת פרי עץ הדעת). הפעולה העיקרית של השכל היא ההבדלה בין האמת והשקר, והיא הייתה מצוייה באדם עם ראשית יצירתו בצורה העירומה – התמה והמושלמת. העירום סמל הטוהר והתום הערום של האדם הראשון היה משולל כל מתח מיני, היה משולל מחשבות זרות, חשדות, ספקות. העירום של האדם בגן עדן היה חלק מהדמות המוסרית, הטהור ה, הנינוחה , המאוזנת, השולטת, הנעימה והחופשית וכמעט השלמה. העדות לכך נאמר בספר תהילים ח/8: ו"ותחסרהו מעט מאלוהים". העירום מתברר מהאמור למעלה הוא סמל גן העדן – שבו היה הטוהר , העדנות הסובלנות האושר, השפע והבריאות. כשהיה האדם בעירומו בגן העדן תם ושלם, עם כל מחשבתו והמושכלות שלו, היה חסר בו הכוח הנמוך הדן על הענינים השייכים לסוג ה"מפורסמות" והיה נטול השגה בהם עד שאף הערווה, שהיא מפורסמת כמעשה מגונה ביותר בחברה אחרי עדן החטא, לא הייתה מגונה בעיניו, ולא השיג כלל את זנותה. ורק אחרי שמרה והעדיף את התאוות, שהן פרי הפנטזיה, ואת הנאות החושים הגשמיות על ההשגה השכלית, ניטלה ממנו כעונש ההשגה השכלית. הנטוריזם בחרו בשכל ולא דגלו בתאווה, מתוך חופש בחירה מלא ומסיבה זו הם הכשירו את הדרך היישר למתחמיה הקסומים והשמימיים של גן העדן עלי אדמות בדמות אתרי הנופש המשכרים. ולנו, רוב האוכלוסייה בעולם, קורבנות חטא האדם הראשון רק לקנא להם ולשבח את דרכם ואולי אף ללמוד ולחכות את דרכם. ואף גם להיות חלק מהם. תקציר וחלק מהרצאתו של ד"ר דויד כרוס **) רבנו משה בן מימון, האישיות המרכזית של יהדות ספרד, גדול הפילוסופים העבריים שבכל הארצות והתקופות וגדול הקודיפיקטורים של ההלכה התלמודית, האדריכל הראשי של תורת-החיים הישראלית, מגדלור של דעת ואמונה לזמנו ולכל הזמנים, מורה נבוכי הדור והדורות,אחד מגדולי המאורות הקורנים ביותר של האומה, שמתוך הערצה ללא גבול קראה עליו: "ממשה עד משה לא קם כמשה". 21:47 | 02/10/06 אף שאינני נטוריסטו קוכולין < ההודעה הנוכחית ו תגובות קוראים אני מוצא את מאמרך מעניין מאד מבחינה תיאולוגית, והטיעונים המופיעים בו בהחלט ראויים לעיון מעמיק- במיוחד הקשר בין העירום למצב הבראשיתי שלפני החטא הקדמון. כמו כן, מעניין הקישור הסיבתי בין החטא הקדמון ללבוש, היינו- לבוש אינו תוצאה הכרחית של החטא אלא תוצאה מצערת שלו. מקור http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ViewMsg.asp?msgid=86674145&Id=617
דרכם של הנטוריזם לגן העדן בעידן החטא העירום - אספקלריה גבוהה לשכלו של האדם האדם בראשיתו בטרם החטא, היה נטוריסט בהתבסס על הפסוק בבראשית ב' 25: "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו". הרמב"ם**), קובע שמבחן עירומו של האדם היה הסימן הברור לרמת מושכל גבוהה של האדם הראשון הנקרא "המושכלות" [אמיתות הטבועות בשכל האנושי ויש להן תוקף מוחלט וכלל אנושי] המבדיל בין אמת ושקר להבדיל מ"המפורסמות" [הן דברים שבנוהג החברותי המפורסם בציבור] המבדיל רק בין טוב לרע שהוא אמת יחסית. הרמב"ם מבסס זאת על הפסוק בבראשית ג/7, שנאמר: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת". לא נאמר ויראו כי עירומם, כי האדם לא הוכה בסנוורין, מה שראה לפני ראה גם אחרי, אלא שנוסף להם ידיעה חדשה שהיא נמוכה מהראשונה. עקב חטאו, נלקח מהאדם ידיעת אמת ושקר וניתן לו טוב ורע שהינה פחותה באיכות וטיבה. עובדה זו מוכיחה שהעירום היה נחלת האדם בטרם החטא כתנאי המובן מאליו, ושרק בהיותו ברמה הרוחנית והמוסרית הגבוהה העירום מקובל ומתקבל. דווקא בעירום היה האדם עם שכלו שהוא צלם אלוהים של האדם, שבו הוא דומה לאלוהים, ועל שחונן בשכל דיבר אלוהים עם האדם, אף נתן לו ציוויים (כאיסור אכילת פרי עץ הדעת). הפעולה העיקרית של השכל היא ההבדלה בין האמת והשקר, והיא הייתה מצוייה באדם עם ראשית יצירתו בצורה העירומה – התמה והמושלמת. העירום סמל הטוהר והתום הערום של האדם הראשון היה משולל כל מתח מיני, היה משולל מחשבות זרות, חשדות, ספקות. העירום של האדם בגן עדן היה חלק מהדמות המוסרית, הטהור ה, הנינוחה , המאוזנת, השולטת, הנעימה והחופשית וכמעט השלמה. העדות לכך נאמר בספר תהילים ח/8: ו"ותחסרהו מעט מאלוהים". העירום מתברר מהאמור למעלה הוא סמל גן העדן – שבו היה הטוהר , העדנות הסובלנות האושר, השפע והבריאות. כשהיה האדם בעירומו בגן העדן תם ושלם, עם כל מחשבתו והמושכלות שלו, היה חסר בו הכוח הנמוך הדן על הענינים השייכים לסוג ה"מפורסמות" והיה נטול השגה בהם עד שאף הערווה, שהיא מפורסמת כמעשה מגונה ביותר בחברה אחרי עדן החטא, לא הייתה מגונה בעיניו, ולא השיג כלל את זנותה. ורק אחרי שמרה והעדיף את התאוות, שהן פרי הפנטזיה, ואת הנאות החושים הגשמיות על ההשגה השכלית, ניטלה ממנו כעונש ההשגה השכלית. הנטוריזם בחרו בשכל ולא דגלו בתאווה, מתוך חופש בחירה מלא ומסיבה זו הם הכשירו את הדרך היישר למתחמיה הקסומים והשמימיים של גן העדן עלי אדמות בדמות אתרי הנופש המשכרים. ולנו, רוב האוכלוסייה בעולם, קורבנות חטא האדם הראשון רק לקנא להם ולשבח את דרכם ואולי אף ללמוד ולחכות את דרכם. ואף גם להיות חלק מהם. תקציר וחלק מהרצאתו של ד"ר דויד כרוס **) רבנו משה בן מימון, האישיות המרכזית של יהדות ספרד, גדול הפילוסופים העבריים שבכל הארצות והתקופות וגדול הקודיפיקטורים של ההלכה התלמודית, האדריכל הראשי של תורת-החיים הישראלית, מגדלור של דעת ואמונה לזמנו ולכל הזמנים, מורה נבוכי הדור והדורות,אחד מגדולי המאורות הקורנים ביותר של האומה, שמתוך הערצה ללא גבול קראה עליו: "ממשה עד משה לא קם כמשה". 21:47 | 02/10/06 אף שאינני נטוריסטו קוכולין < ההודעה הנוכחית ו תגובות קוראים אני מוצא את מאמרך מעניין מאד מבחינה תיאולוגית, והטיעונים המופיעים בו בהחלט ראויים לעיון מעמיק- במיוחד הקשר בין העירום למצב הבראשיתי שלפני החטא הקדמון. כמו כן, מעניין הקישור הסיבתי בין החטא הקדמון ללבוש, היינו- לבוש אינו תוצאה הכרחית של החטא אלא תוצאה מצערת שלו. מקור http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ViewMsg.asp?msgid=86674145&Id=617
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.