ונניח...

playtrip

New member
ונניח...

שכל השנים האלו שלא שירתתי בצבא... נניח שבהם, כמות נכבדה מהכסף שאותו הרווחתי, השתדלתי לתת בעבור נזקקים ועניים? שבזמן הזה ניסיתי בין השאר גם לקום ולעזור לזולת הקרוב אלי? סתם אנשים שמידי פעם היו צריכים עזרה מסויימת, גם אם לא גדולה? מה הייתם אומרים לגבי אדם כזה, בעבור כל סיבה שתהיה לו, דחיה, או המנעות כלשהיא? ------- אני עצמי הייתי על מינון גבוה של כדור נגד חרדות בלימודים, ולכן ניתנה לי האפשרות להמנע מלבוא אפילו לוועדה הרפואית שוויתרה לי... ז"א, אשכרה הייתי עצלן באותו יום והנחתי להורים שלי להעיד בלעדי... מה גרם לי לתרום ולתת בזמנו כסף לתרומה ולעשות מעשים למען הזולת? סתם התלהבות, ותו' לא... אפילו לא נסיון לפצות על חוסר שירות! גם האמנתי שזה משפיע לטובה על התפיסה ועל נקודת המבט, לפי מספר ספרים ותאוריות לגבי זה... ד"א, זה שלא נהייתי מאושר בסופו של דבר, או מתוסכל הוא בין השאר בגלל חוסר ההערכה הכללי של הסובבים... לגבי עבודה באותו הזמן, די טיפשי, אך כמות הכסף שהרווחתי לחודש היתה דומה מאד לסכום שחייל מקבל בשירות הצבאי... חוץ מזה, מלא מהסכום חזר אלי כביכול בגלל קצבה... ניסו להחזיר אותי בתשובה, וזה הרס לי הכל, בין השאר בגלל חוסר הבנות שבגללן נכנסתי למוסד... ז"א שבתכלס, כמעט כל מעשי נטרפו בפני... ובכלליות אני מתוסכל. מישהו אחר כאן, האם הוא הוא ניסה לעשות דברים דומים? ואם כן, איך הרגיש, ובכלליות, מה יש לכם לומר על דרך כזו, על אף שאינה מוכרת רשמית?
 
למעלה