ונעבור לפרסומות
גם לכם נמאס מאותן פרסומות לעוסות, מתישות ובכלל לא מצחיקות? * אז שלחנו את נעמה רק, כתבת הנוער הכי עצבנית בסביבה, לחזור אלינו עם מסקנות מה באמת אנחנו רוצים לראות בטלוויזיה, בין "נולד לרקוד" ל"הישרדות" * ג' יפית, היזהרי! מאת כ"נ נעמה רק [email protected] ברצוני לצאת בקריאה נרגשת למשרדי הפרסום בארצנו: העיפו מבט קצר בכתבה שלפניכם. אני יודעת שלמדתם פרסום במשך שנים רבות, אני יודעת שיש לכם ניסיון, אבל בבקשה מכם, הקשיבו לקולה של הצופה הפשוטה. אני אולי רק כתבת נוער אלמונית (ועצבנית), אבל הכנתי לכם מדריך מקוצר שיסביר לכם אלו דמויות פרסומיות הציבור הישראלי לא רוצה לראות יותר במעברי הפרסומות שלו. קחו בבקשה לתשומת לבכם, אחרת אנחנו לא אחראים לתוצאות... המתלהבות למה פרסומות לשמפו תמיד מאתרות את האנשים הכי מעצבנים שיבואו לככב בהן? ואני לא מדברת רק על הקרציות האלה שמבטיחות לנו "עם פנטן-פרו-ויקס-חמשת-אלפים-לקיץ גם שיערך יכול להיות מלא ברק לאורך כל שעות היום!", שכבר הפכו לכל כך נדושות שהן כמו רעש רקע. אני מדברת גם גם על אלה שמנסות להיות מקוריות: היפנים שמנופפים בשיערם השחור המבריק שאין ישראלי בעולם שמגדל כמותו על פדחתו, והבחורות המעצבנות עם השיער שמגיב בהתפרצות משתלחת של רכות משתלטת, או כל ניסוח אחר שמעולם לא חשבתם שיאפיין משהו כל כך בנאלי כמו שיער. בבקשה מכם, הסירו את כל הנזקים האלה מהמסך שלנו. הצעה לשיפור:תביאו לפרסומת את מוש בן ארי. לפחות זה יהיה מצחיק. הגרמנים "יש לי הפתעה בשבילך,בני!". "וואו, אבא! מה זה?". "נחש, בני!". "אמממ, זה משהו מתוק?". "כן...". "זה משביע וטעים?". "מתקרב..." *קורץ בשובבות*. "זה חטיף שוקולד וקרמל!". "יפה מאוד!!!". *האח הקטן בא ולוקח את השוקולד* "הוי דני, איזה שובב אתה!". הוסיפו לתמונה הרים ודשא ירוק, ילדים בלונדיניים תכולי עיניים ותנועת שפתיים שלא מתאימה לתסריט, ויש לכם פרסומת טיפוסית לשוקולד או ממתק מתוצרת אירופאית משובחת. למה לצלם משהו חדש שאפשר לקחת קשקוש שכבר צילמו בגרמניה או בשוויץ? הצעה לשיפור: ותרו על הדיבוב, לפחות נצחק מהשפה המגוחכת. הצוהלות האם מישהו מוכן להסביר לי למה בפרסומת למים ריחנים אנחנו צריכים לראות בחורה יפה בשמלה אלגנטית מסתכלת על בלון ירוק, בזמן שהרוח נושבת בשערה ומעיפה אותה למרומי מגדל, כשמבט דרמטי על פניה? מבולבלים? גם אנחנו. ואל תגידו לי אווירה. מי יקנה בושם כי האווירה בפרסומת היתה יפה?! זה לא שיש לי בעיה עם אנשים יפים והמבטים הנוגים שלהם, יש לי בעיה עם זה כשכל מהות הפרסומת שהם מופיעים בה היא "בחור רואה חבורה של דיילות, רוקד עם אחת מהן והולך". דרוש שינוי, ומיד. הצעה לשיפור:פואנטה? עלילה? משהו? הכתבה המלאה בגליון מעריב לנוער של מחר
גם לכם נמאס מאותן פרסומות לעוסות, מתישות ובכלל לא מצחיקות? * אז שלחנו את נעמה רק, כתבת הנוער הכי עצבנית בסביבה, לחזור אלינו עם מסקנות מה באמת אנחנו רוצים לראות בטלוויזיה, בין "נולד לרקוד" ל"הישרדות" * ג' יפית, היזהרי! מאת כ"נ נעמה רק [email protected] ברצוני לצאת בקריאה נרגשת למשרדי הפרסום בארצנו: העיפו מבט קצר בכתבה שלפניכם. אני יודעת שלמדתם פרסום במשך שנים רבות, אני יודעת שיש לכם ניסיון, אבל בבקשה מכם, הקשיבו לקולה של הצופה הפשוטה. אני אולי רק כתבת נוער אלמונית (ועצבנית), אבל הכנתי לכם מדריך מקוצר שיסביר לכם אלו דמויות פרסומיות הציבור הישראלי לא רוצה לראות יותר במעברי הפרסומות שלו. קחו בבקשה לתשומת לבכם, אחרת אנחנו לא אחראים לתוצאות... המתלהבות למה פרסומות לשמפו תמיד מאתרות את האנשים הכי מעצבנים שיבואו לככב בהן? ואני לא מדברת רק על הקרציות האלה שמבטיחות לנו "עם פנטן-פרו-ויקס-חמשת-אלפים-לקיץ גם שיערך יכול להיות מלא ברק לאורך כל שעות היום!", שכבר הפכו לכל כך נדושות שהן כמו רעש רקע. אני מדברת גם גם על אלה שמנסות להיות מקוריות: היפנים שמנופפים בשיערם השחור המבריק שאין ישראלי בעולם שמגדל כמותו על פדחתו, והבחורות המעצבנות עם השיער שמגיב בהתפרצות משתלחת של רכות משתלטת, או כל ניסוח אחר שמעולם לא חשבתם שיאפיין משהו כל כך בנאלי כמו שיער. בבקשה מכם, הסירו את כל הנזקים האלה מהמסך שלנו. הצעה לשיפור:תביאו לפרסומת את מוש בן ארי. לפחות זה יהיה מצחיק. הגרמנים "יש לי הפתעה בשבילך,בני!". "וואו, אבא! מה זה?". "נחש, בני!". "אמממ, זה משהו מתוק?". "כן...". "זה משביע וטעים?". "מתקרב..." *קורץ בשובבות*. "זה חטיף שוקולד וקרמל!". "יפה מאוד!!!". *האח הקטן בא ולוקח את השוקולד* "הוי דני, איזה שובב אתה!". הוסיפו לתמונה הרים ודשא ירוק, ילדים בלונדיניים תכולי עיניים ותנועת שפתיים שלא מתאימה לתסריט, ויש לכם פרסומת טיפוסית לשוקולד או ממתק מתוצרת אירופאית משובחת. למה לצלם משהו חדש שאפשר לקחת קשקוש שכבר צילמו בגרמניה או בשוויץ? הצעה לשיפור: ותרו על הדיבוב, לפחות נצחק מהשפה המגוחכת. הצוהלות האם מישהו מוכן להסביר לי למה בפרסומת למים ריחנים אנחנו צריכים לראות בחורה יפה בשמלה אלגנטית מסתכלת על בלון ירוק, בזמן שהרוח נושבת בשערה ומעיפה אותה למרומי מגדל, כשמבט דרמטי על פניה? מבולבלים? גם אנחנו. ואל תגידו לי אווירה. מי יקנה בושם כי האווירה בפרסומת היתה יפה?! זה לא שיש לי בעיה עם אנשים יפים והמבטים הנוגים שלהם, יש לי בעיה עם זה כשכל מהות הפרסומת שהם מופיעים בה היא "בחור רואה חבורה של דיילות, רוקד עם אחת מהן והולך". דרוש שינוי, ומיד. הצעה לשיפור:פואנטה? עלילה? משהו? הכתבה המלאה בגליון מעריב לנוער של מחר
