ועדיין בעניין של פסח

e i t a n 1 2 3

New member
ועדיין בעניין של פסח ../images/Emo155.gif

שאלה צפויה שמתבקשת לדעתי...: האם בשנה האחרונה קרה שיצאתם במובן מסוים "מעבדות לחרות": זה יכול להיות למשל השתחררות מכעסים על אדם קרוב
, השתחררות מתכונה , התנהגות או הרגל לא רצוי...
, מביקורת, או מתלות באדם או תלות בדבר מסוים
,היגמלות מפחד מסוים שעצר אותכם מלפעול
,או כל עניין אחר שהעיק הטריד או עיכב
אותכם בתחום מסוים בחיים. וכמובן : האם יש כאלה (השתחררויות - משימות ב- to do list) שמתוכננים לשנה הבאה ,כלומר פריצות דרך חדשות ? קצת עמוק ואישי אבל אנחנו גם ככה במועדון חברים סגור,אז אף אחד חוץ מאיתנו לא שומע ..... הרבה אושר ואהבה ,אנשים.
 

Limbonic Art

New member
מעבדות לחירות?../images/Emo13.gif

אני יוצאת מעבודה של שנתיים לחופשי- זה נחשב?
סתם , האמת שלא , היו לי תקופות כאלה די מזמן אנשים מכעיסים אני די מנתקת קשרים על אותו רגע, כמה שזה עלול להיות כואב (כמובן אם מדובר במשהו חד פעמי אז סולחים וזהו). תכונות והתנהגויות - אני שלמה עם עצמי נכון להיום
סביר להניח שאני בין האנשים הכי לא תלותיים בעולם והדבר היחידי שאני מכורה אליו זה מוסיקה, ככה שישאר לנצח ככה
מקווה שיהיה כאן שיתוף פעולה , אבל חוץ מזה בנתיים אתה מוזמן בעצמך לשתף
 

gabriel1349

New member
כמו כל שנה-כן ובלי קשר לחג לא חג../images/Emo13.gif

השתחררתי מתכונה אחת מציקה , אשר ליוותה אותי יותר מידי שנים והיא התרגשות יתר מביקורות, היום הפכתי לאדיש ולמדתי בדרך הקשה והאיטית איך לא להתייחס - אפשר לומר שבזכות זאת אני מצליח יותר להגיע ולהשיג מה שאני רוצה
אמנם גם לפני כן הייתי כזה, אך יחד עם זאת הייתי מתייחס לביקורות יותר מידי - מה שהיה מותיר אותי מאחור בכמה מיקרים וכתוצאה לפספס הזדמנויות. השתחררויות מכעסים, מסתבר זה שם שני.. על אותו הרגע , לא טיפוס שאוכל את עצמי מבפנים לאורך זמן. בנתיים רק פתחתי כמה דפים חדשים , כך שמשער כי אמשיך באותו קו גם לשנה הבאה ולאחריה
שבוע טוב לכולם.
 
קצת יותר שטחי

השנה עזבתי את בית הורי והתחלתי לשכור דירה. עד עכשיו קצת הדחקתי את זה, כי המעבר לא היה כיפי במיוחד, אבל אני מתחילה להתרגל. לא סיפרתי כי לא הייתי מרוצה מהרעיון, אז חשבתי שאם אדבר עליו פחות הוא פחות יורגש, כמה מצחיק שזה נשמע. אבל עכשיו שהכל מתחיל להסתדר אפשר לזנוח התעקשויות ילדותיות כאלה. מעבר לזה, החיים שלי נוחים וחופשיים יחסית, אז אין ממש "עבדות" שמעיקה עליי עכשיו.
 

e i t a n 1 2 3

New member
אז זה מה שהיה אצלי...

שיחררתי הרבה מהביקורת על ההורים ועל אחותי... משהו בסגנון של : אנשים לרוב נשארים בשלהם וזה בסדר (גם אם הם לעיתים פוגעים ..). לומדים לחיות עם זה ולהתנהל עם זה בלי לסחוב את האפקט של זה על הכתפיים.אצלי פחות מדובר באדישות ,יותר בקטע של לוותר ולהרפות, במקום שפעם הייתי לשווא "מתאמץ בכל כוחי" לשנות ,לתקן את התקשורת (גם במיקרים שזה פשוט לא "עבד") ,"לסדר את הדברים". באופן כללי עשיתי תהליך השנה של שחרר פלונטרים בחיים. כל מה שלא זורם באופן טבעי בחים שלי החברתיים והאחרים ,אני פשוט מניח לזה ללכת,סוג של תפיסה שהאמנתי בה תמיד והעמקתי את המימוש שלה השנה. ו....כמובן שיש גם תהליכים כאלה לעתיד. כל זמן שאני אדם חי וחושב (לפחות אני חושב שאני חושב...
),יהיו תהליכים של עבודה עצמית ותודעתית. חג שמח לכולם
 
הדבר העיקרי אצלי -

היה ההתמודדות מול ההורים לגבי השם שלי. באופן רישמי קוראים לי תמר, אבל כבר שנתיים [כמעט] שכל החברות שלי קוראות לי גאיה, וכבר די הרבה זמן שאני מתכננת לשנות את השם באופן רישמי. אבל פחדתי נורא מהתגובה של ההורים. וזה הגיע למימדי ענק, שבהם חברות שלי היו צריכות להזכיר לעצמן לקרוא לי תמר כשהן באות אליי הביתה [ולא אחת קרו מקרים שהן לא זכרו, אבל המשפחה שלי לא שמה לב], ואני, שהיתה לי שרשרת עם גרגיר אורז עם השם "גאיה", הייתי צריכה לבדוק בפחד כל פעם לפני הכניסה לבית אם השרשרת עליי או לא. ואלה רק סימנים קטנים. ברור שהייתי צריכה לספר להורים בשלב זה או אחר, כי ההסתרה גזלה ממני כל כך הרבה אנרגיות מיותרות. לפני כחודשיים-שלושה סיפרתי להם שאני רוצה לשנות את השם, ומאז החיים שלי נעשו ממש יותר קלים. פתאום הבנתי באמת עד כמה השקעתי אנרגיות מיותרות בהסתרה הזו. זה לא היה קל בכלל, הם לא קיבלו את זה הכי יפה, אבל זה היה טוב בהרבה על להסתיר. משהו שהייתי צריכה לעשות הרבה זמן, בהחלט
 

queen helen

New member
כמה נדוש...

גילוי הא-סקסואליות היה דבר מאד משחרר עבורי. עד היום כל הזמן ראיתי בעצמי כישלון בגלל שאני לא מצליחה ליצור מע' יחסים, ןאפילו לא שכבתי עם מישהוא פעם אחת. מרגע הגילוי הבנתי שבעצם הייתי עושה לעצמי נזק עצום אם הייתי שוכבת עם מישהוא רק מתוך רצון "להיות כמו כולם". אז כן - אני מניחה שכולם חשבו על זה באופן זה או אחר, ולא חידשתי הרבה. אבל זה מה שעשה לי טוב בחודשים האחרונים.
 
כן, זו כזו אבן שיורדת מהלב

לא הייתי מאמינה עד כמה לולא ההיכרות מקרוב. וזה כזה כיף.. זה לא נדוש אם לך זה היה מיוחד, לדעתי.
 
למעלה