ועדת הנחות - דו"ח מבקר המדינה.
מיתוך הודעה מטעם דובר מבקר המדינה בנושא "דוחות על ביקורת בשלטון המקומי". ----------------------------------------------------------- בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן - התקנות) נקבעו הזכאים להנחה בארנונה. עוד נקבע בתקנות, כי העירייה תמנה ועדת הנחות, שמסמכותה להעניק הנחות לנזקקים (ראו להלן) וכן - בתנאים שנקבעו בתקנות - למחזיקי בניין חדש, בניין ריק ובניין המשמש לתעשייה. 1. על פי התקנות, טופס הבקשה למתן הנחה לנזקק יועבר לגזבר ולמנהל מחלקת הרווחה, והם יעבירו אותו להחלטת ועדת ההנחות, בצירוף חוות דעת בכתב. נמצא, כי הוועדה קיבלה את החלטותיה בלא שהיו לפניה חוות דעת של גזברית העירייה. 2. על פי התקנות ועדת ההנחות תהא מוסמכת לתת לנזקק הנחה בשיעור של עד 70% בגין נכס שהוא מחזיק. "נזקק" הוגדר בתקנות - "מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד ... בשל טיפול רפואי ... שלו או של בן משפחתו [או] בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי". עוד קובעות התקנות, כי על ועדת ההנחות לתת את החלטותיה בכתב, בצירוף נימוקים. מעיון בפרוטוקולי ועדת ההנחות לשנים הנסקרות הועלו מקרים, בהם נתבקשו ואושרו הנחות מסיבות שלא נקבעו בתקנות לעניין זכאות מחמת "נזקקות". המדובר בסיבות, כגון "הבעל משלם שכ"ד", "הבעל עצמאי", "הבעל מפרנס יחיד". יש להדגיש, כי סיבות כאלו זיכו את מבקשיהן במתן הנחה, גם כשההכנסה הכוללת של המשפחה, כפי שנרשמה בטופס הבקשה, היתה גבוהה. עוד נמצא, כי בפרוטוקולי ועדת ההנחות לא נרשמו הנימוקים להחלטות, כדרוש. בתשובתה מספטמבר 2001 הודיעה העירייה, כי בטופסי הבקשה מצוינים כל הפרטים הנוגעים לבקשה, וכי בפרוטוקולים מופיעים רק פרטי המשלם ותמצית החומר שהוגש. עוד הודיעה העירייה, כי ברוב המקרים מדובר במשפחות קשות יום, משפחות ברוכות ילדים, מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי, לאחר התקפי לב, תאונות או נרקומנים. משרד מבקר המדינה הדגיש לפני העירייה, כי דוגמאות שהובאו בפניה לא כללו מקרים כגון אלו שצויינו בתשובתה, וכי מקבלי קצבאות ביטוח לאומי, נכים או משפחות ברוכות ילדים זכאים להנחה במסגרת התקנות. על ועדת ההנחות לאשר הנחות בארנונה רק לנזקקים העונים למבחנים שנקבעו בתקנות. בכל מקרה על העירייה לנמק את החלטותיה. 3. על פי הוראות הפקודה, בסמכות ועדת ההנחות לתת הנחה מסכום הארנונה המוטלת על הנכס רק באותה שנת כספים[6]. נמצא, כי בניגוד להוראות הפקודה, נתנה ועדת ההנחות, בעשרות מקרים, הנחות גם על חובות משנים קודמות. הנחות העירייה בגין חובות העבר הסתכמו בשנים 1998-2000 בכ-600,000 ש"ח, בכ-992,000 ש"ח ובכ-1.76 מיליון ש"ח, בהתאמה. בתשובתה מספטמבר 2001 הודיעה העירייה, כי "במציאות של פיטורים ואנשים קשי יום הכורח של ההבנה והפשרה מחויב המציאות". משרד מבקר המדינה הדגיש לפני העירייה, כי מתן הנחות על יתרות חוב משנים קודמות הוא בניגוד לפקודה. יתר על כן, הסדר כזה מהווה תמריץ לחייבים שלא לשלם במועד את חובם לעירייה; על העירייה להפסיק לאלתר נוהג זה. 4. בתקנות נקבע, כי לא תינתן ההנחה שנקבעה לפיהן, אלא אם כן שולמה יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בתשלום אחד מראש, בהוראת קבע או בהסדר תשלומים אחר, להנחת דעתה של הרשות המקומית. עוד נקבע בתקנות, כי זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס עד ל-31 לדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה. נמצא, כי בניגוד לתקנות, העירייה לא ביטלה את ההנחות שהוענקו לחייבים שלא הסדירו את פירעון יתרת הארנונה כמבואר.
מיתוך הודעה מטעם דובר מבקר המדינה בנושא "דוחות על ביקורת בשלטון המקומי". ----------------------------------------------------------- בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן - התקנות) נקבעו הזכאים להנחה בארנונה. עוד נקבע בתקנות, כי העירייה תמנה ועדת הנחות, שמסמכותה להעניק הנחות לנזקקים (ראו להלן) וכן - בתנאים שנקבעו בתקנות - למחזיקי בניין חדש, בניין ריק ובניין המשמש לתעשייה. 1. על פי התקנות, טופס הבקשה למתן הנחה לנזקק יועבר לגזבר ולמנהל מחלקת הרווחה, והם יעבירו אותו להחלטת ועדת ההנחות, בצירוף חוות דעת בכתב. נמצא, כי הוועדה קיבלה את החלטותיה בלא שהיו לפניה חוות דעת של גזברית העירייה. 2. על פי התקנות ועדת ההנחות תהא מוסמכת לתת לנזקק הנחה בשיעור של עד 70% בגין נכס שהוא מחזיק. "נזקק" הוגדר בתקנות - "מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד ... בשל טיפול רפואי ... שלו או של בן משפחתו [או] בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי". עוד קובעות התקנות, כי על ועדת ההנחות לתת את החלטותיה בכתב, בצירוף נימוקים. מעיון בפרוטוקולי ועדת ההנחות לשנים הנסקרות הועלו מקרים, בהם נתבקשו ואושרו הנחות מסיבות שלא נקבעו בתקנות לעניין זכאות מחמת "נזקקות". המדובר בסיבות, כגון "הבעל משלם שכ"ד", "הבעל עצמאי", "הבעל מפרנס יחיד". יש להדגיש, כי סיבות כאלו זיכו את מבקשיהן במתן הנחה, גם כשההכנסה הכוללת של המשפחה, כפי שנרשמה בטופס הבקשה, היתה גבוהה. עוד נמצא, כי בפרוטוקולי ועדת ההנחות לא נרשמו הנימוקים להחלטות, כדרוש. בתשובתה מספטמבר 2001 הודיעה העירייה, כי בטופסי הבקשה מצוינים כל הפרטים הנוגעים לבקשה, וכי בפרוטוקולים מופיעים רק פרטי המשלם ותמצית החומר שהוגש. עוד הודיעה העירייה, כי ברוב המקרים מדובר במשפחות קשות יום, משפחות ברוכות ילדים, מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי, לאחר התקפי לב, תאונות או נרקומנים. משרד מבקר המדינה הדגיש לפני העירייה, כי דוגמאות שהובאו בפניה לא כללו מקרים כגון אלו שצויינו בתשובתה, וכי מקבלי קצבאות ביטוח לאומי, נכים או משפחות ברוכות ילדים זכאים להנחה במסגרת התקנות. על ועדת ההנחות לאשר הנחות בארנונה רק לנזקקים העונים למבחנים שנקבעו בתקנות. בכל מקרה על העירייה לנמק את החלטותיה. 3. על פי הוראות הפקודה, בסמכות ועדת ההנחות לתת הנחה מסכום הארנונה המוטלת על הנכס רק באותה שנת כספים[6]. נמצא, כי בניגוד להוראות הפקודה, נתנה ועדת ההנחות, בעשרות מקרים, הנחות גם על חובות משנים קודמות. הנחות העירייה בגין חובות העבר הסתכמו בשנים 1998-2000 בכ-600,000 ש"ח, בכ-992,000 ש"ח ובכ-1.76 מיליון ש"ח, בהתאמה. בתשובתה מספטמבר 2001 הודיעה העירייה, כי "במציאות של פיטורים ואנשים קשי יום הכורח של ההבנה והפשרה מחויב המציאות". משרד מבקר המדינה הדגיש לפני העירייה, כי מתן הנחות על יתרות חוב משנים קודמות הוא בניגוד לפקודה. יתר על כן, הסדר כזה מהווה תמריץ לחייבים שלא לשלם במועד את חובם לעירייה; על העירייה להפסיק לאלתר נוהג זה. 4. בתקנות נקבע, כי לא תינתן ההנחה שנקבעה לפיהן, אלא אם כן שולמה יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בתשלום אחד מראש, בהוראת קבע או בהסדר תשלומים אחר, להנחת דעתה של הרשות המקומית. עוד נקבע בתקנות, כי זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס עד ל-31 לדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה. נמצא, כי בניגוד לתקנות, העירייה לא ביטלה את ההנחות שהוענקו לחייבים שלא הסדירו את פירעון יתרת הארנונה כמבואר.