ההורים מחליטים
נכון, המילה האחרונה היא של ההורים (כמעט תמיד), וחשוב להיות מודעים לכך
כי יש לא מעט אנשי מערכת מלאים בעצמם שמנסים לתת לנו הרגשה
שהם אלה שיחליטו והם גם אלה שיודעים מה נכון לילד/ה שלנו.
הבעיה היא שלעיתים נדרשת מההורים עמידה איתנה,
מאבק שמצריך כוחות נפש - לעמוד לבד מול שולחן מלא בגברות חינוכיות,
זה ממש לא קל...
וגם נגישות לידע (למשל: לפני כמה שנים הסתבר במחקר חינוכי
שחלקם של ילדים של עולי אתיופיה בחנ"מ גדול מחלקם באוכלוסיה-
למישהו היה קל יותר לנהל את ההורים האלה
).
 
נכון גם שחנ"מ זה לא אי גזרה או סוף העולם. אפשר למצוא גם כתות חנ"מ טובות.
הבעיה היא שגם לשם כך ההורים צריכים להיות אסרטיביים, לעמוד מול המערכת
ולמצוא את הכתה הנכונה לבנם/בתם ולא את זו שלמערכת נוח לשלוח אותו/ה אליה.
 
שורה תחתונה: המערכת שתפקידה ויעודה לסייע, לתת שירות מיטבי,
הופכת לעוד אתגר להתמודד איתו.
לעוד משאבת אנרגיה שמופעלת על אנשים
שהרבה פעמים גם ככה האנרגיות שלהם על הקצה...
 
וגם בשביל זה אנחנו כאן
כדי לתמוך זה בזה גם בהתמודדות הזאת
להזכיר- כמו שעשית- שלאיש אין הזכות או הכח להפקיע מאיתנו
את האחריות ההורית שלנו למצוא לילדינו את הסביבה החינוכית המתאימה להם להבנתנו.