ובכן עזרא,
קראתי את הכתבה לאורכה ולרוחבה בחדרי הקט, בשקט. ובכן, ישנן הדוגמאות שקרו במס´ בתי ספר שונים כמו: תלמידות שנשרטו ברגליהן בארוע חבלני, הגיעו לבתי הספר עם מכנסים ונדרשו להחליף לחצאית. או, תלמידים מעונינים ללכת ללוית חבריהם, אך הרב מתנגד עקב "ביטול תורה". אפשר לומר שאפילו כעסתי כשקראתי את המקרים הנ"ל. אני חושבת שמי שעשה אותם הוא ממש חסר רגש. יש להבין שהם לא מייצגים. בכל אופן צר לי על התלמידים שלומדים במסגרות שכאלן. ישנה דוגמה נוספת (חיובית הפעם): תלמיד מכיתה י"א מתיכון ממ"ד התאבד. תגובת ביה"ס למקרה זה היא לדעתי הראויה והנכונה. בבית ספר שלי קרה בדיוק אותו דבר לפני מס´ שנים. תלמיד מכיתה י"א התאבד. אני הייתי אז בכיתה ח´, ואם אינני טועה כבר כתבתי פה בעבר שהמקרה הזה השפיע עלי המון. בכל אופן, בית הספר שלי הגיב בדיוק כמו שמתואר בכתבה (אולי מדובר על בית הספר שלי???). אז בקיצור, אותי הכתבה ממש עניינה, וגרמה לי לחשוב קצת. אולי גם אעביר אותה הלאה (למרות שכפי שצייינתי, אני חושבת שבית ספרי כן מתנהג נכון בכל הקשור למשברים שפוקדים אותנו). אז עזרא, תודה רבה לך על שהבאת את הכתבה. ניצן נ.ב אשמח אם מישהו יענה לי למה אני לא מצליחה לשים סמיילים באמצע ההודעה אלא רק בכותרת. לילה טוב.